המקצוע מוצף? השכר הממוצע של עוה"ד עלה ב-4% ב-2014

לפי סקר השכר השנתי של קודקס, הזינוק הגדול ביותר בשכר נרשם במשרדים הגדולים מאוד (6%) ובמגה-משרדים (4%) ■ תחום ההיי-טק בצמרת תחומי העיסוק הרווחיים לעורכי דין, עם שכר ממוצע של 18,020 שקל

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר
עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

"מי שמתכוון להפוך את לימודי המשפטים לקריירה שלו, למקור הכנסה עיקרי שלו - לא הייתי מציעה לו ללכת ללמוד. לילדים שלי לא הייתי מציעה להיות עורכי דין". כך אמרה לאחרונה עורכת הדין הוותיקה וחברת הכנסת המיועדת מטעם מפלגת העבודה, רויטל סויד.

המחשבה של סויד, שעריכת דין הוא מקצוע שהולך ונהיה קשה להתפרנס ממנו, אינה מפתיעה. הכמות העצומה של העוסקים במקצוע בארץ שרק הולכת וגדלה, והתחרות הגדולה מקשים על עורכי דין מתחילים להשתלב בשוק התחרותי ולהתפרנס בכבוד מהעיסוק במקצוע.

ועם זאת, סקר השכר השנתי של קודקס, חברת ההשמה המובילה בארץ למשפטנים, מראה שהמציאות בשטח היא דווקא של עלייה, גם אם מתונה, בשכר שמקבלים רוב עורכי הדין בארץ.

לפי הסקר, שמתפרסם ב"גלובס", בשנת 2014 עלה שכרם הממוצע של עורכי הדין המועסקים במשרדים ובחברות בשיעור של 4%.

בסקר קודקס השתתפו 1,200 עורכי דין ממגוון רחב של משרדים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי. הנתונים נותחו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר, "מדגם".

שכר ממוצע ברוטו
 שכר ממוצע ברוטו

הגדולים מתחזקים

לפי הסקר, העלייה החדה ביותר בשכר נרשמה במשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, המעסיקים 35-100 עורכי דין. שכרם של עוה"ד המועסקים במשרדים אלו עלה ב-2014 בהיקף של 6% והוא עומד על כ-15 אלף שקל ברוטו; לפי קודקס, שכרם של עוה"ד המועסקים בפירמות המעסיקות מעל 100 עורכי דין ומכונות "מגה-משרדים" עלה ב-2014 בצורה מתונה יותר של 4%. עם זאת, עוה"ד המועסקים במשרדים אלו עדיין מרוויחים אבסולוטית יותר מהקולגות שלהם במשרדים האחרים - השכר הממוצע של עוה"ד השכירים ב"מגה-משרדים" הוא כ-15.6 אלף שקל ברוטו לחודש.

לפי קודקס, בקרב עוה"ד המועסקים בחברות חלה ב-2014 עלייה מתונה של 2% בשכר הממוצע, שעמד על כ-12.9 אלף שקל; עלייה זהה התרחשה גם במשרדים הבינוניים ובמשרדי הבוטיק, שרשמו שכר ממוצע של כ-12.2 אלף שקל; עלייה זעומה בהיקף של 0.5% נרשמה במשרדים הגדולים (16-35 עורכי דין), כאשר השכר הממוצע של עוה"ד במשרדים הללו הוא כ-14.7 אלף שקל. בשורות לא טובות הביאה 2014 לעוה"ד שעובדים במשרדים הקטנים של עד שבעה עובדים, ויש רבים כאלה. לפי קודקס, במשרדים הללו חלה מגמה הפוכה לשאר השוק, של ירידה בשכר בשיעור ממוצע של 2%.

המבוקשים: עורכי הדין בדרגי ביניים

נושא נוסף שנבחן על-ידי קודקס, הוא סוג העובדים שהמשרדים והחברות מחפשים. לפי הסקר, הביקוש הגדול ביותר היה לעוה"ד בדרגי הביניים, בעלי ותק של 2-5 שנות ניסיון, ואלו נהנו מעליות השכר המשמעותיות ביותר בשנה החולפת בשיעור של כ-5%. עוד עולה, כי על אף שזכו להעלאות בשכר, עוה"ד הוותיקים, בעלי ותק של מעל ל-6 שנות ניסיון, שלא יועדו לתפקידי שותפות, נהנו מהעלאות קטנות יחסית, של 1% לכל היותר, ושכרם סבל מסטגנציה. עורכי דין בוותק רב יותר אף ספגו ירידות בשכרם הממוצע.

בשכרם של עורכי הדין הצעירים, שהצטרפו בשנה החולפת למקצוע, מסתמן קיבעון. לדברי מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, "היצע המועמדים הרחב גבוה משמעותית ביחס להיקף הביקוש, ובהתאמה - כוח המיקוח הכלכלי של עוה"ד בתחילת דרכם המקצועית נשחק". לפי הסקר, שכרם הממוצע של עוה"ד בעלי ותק של עד שנה מההסמכה עמד השנה על 8,990 שקל. את השכר הגבוה ביותר לעוה"ד המתחילים בגובה של כ-12.1 אלף שקל שילמו ה"מגה-משרדים".

לפי קודקס, בשנת 2014 הרוויח עו"ד מתחיל (בעל ותק של עד שנה מההסמכה) 8,000 שקל בממוצע בחברות, 7,050 שקל במשרדי עוה"ד הקטנים ו-8,500 שקל במשרדי עוה"ד הבינוניים. במשרדי עורכי הדין הגדולים עמד השכר הממוצע של עו"ד המתחיל על 10,100 שקל, בעוד שבמשרדים הגדולים מאוד נהנו עוה"ד המתחילים משכר ממוצע של 11,300 שקל.

עורכי דין בעלי ותק של שנה עד שנתיים במקצוע זכו לעלייה גבוהה של 6% בשכרם, עם שכר ממוצע של 11,383 שקל, בעוד ששכרם הממוצע של עורכי דין עם ותק של 2-3 שנים עלה ב-5% - ועמד על 12,675 שקל; קפיצה דומה בשכר ניתן לראות גם אצל עורכי דים עם ותק של 4-5 שנים, עם עלייה של 5% ושכר ממוצע בהיקף של 15,592 שקל. העליות המשמעותיות בשכר נובעות, בין היתר, מהביקושים הגבוהים משמעותית של עו"ד בדרגת ותק זו.

לפי הסקר, עורכי דין בעלי ותק של 6-7 שנות ניסיון, נהנו מעלייה של 1% בשכרם הממוצע, שעמד על 17,795 שקל. מנתוני הסקר עולה עוד כי עוה"ד בעלי ותק של 6-7 שנות ניסיון הרוויחו בממוצע ב-2014 - 17,200 שקל בחברות, 13,250 שקל במשרדים הקטנים, 16,100 שקל במשרדים הבינוניים, 19,500 שקל במשרדים הגדולים, 19,900 שקל במשרדים הגדולים מאוד ו-20,500 שקל ב"מגה-משרדים".

לעומתם, עורכי הדין בעלי הניסיון של 7-8 שנים השתכרו בממוצע 19,850 שקל, עם ירידה של 3% ביחס ל-2013. לפי הנתונים, עורכי דין בעלי ותק של 7-8 שנות ניסיון הרוויחו השנה 18,900 שקל בחברות, 14,800 שקל במשרדים הקטנים, 17,800 שקל במשרדים הבינוניים, 20,380 שקל במשרדים הגדולים, 21,300 שקל במשרדים הגדולים מאוד ו-22,500 שקל ב"מגה-משרדים".

ניהול תיקים מורכבים

בן-צבי-שבח מסבירה כי העלייה בביקוש לעורכי דין בדרגי הביניים, שצברו ניסיון מקצועי של שנתיים עד חמש שנים בענף, נובעת מכך שמדובר במועמדים שהתקופה בה עבדו איפשרה להם לרכוש שיטות עבודה ומיומנויות, שמאפשרות להם לנהל תיקים מורכבים באופן עצמאי. לדבריה, "אותם עורכי דין מהווים, דה פקטו, את שדרת העבודה המרכזית עליה נשענים המשרדים".

בן-צבי-שבח מציינת ש"הדרישה הגבוהה ביותר היא לעורכי דין בעלי אנגלית ברמת שפת אם, יוצאי מחלקות גדולות ומדורגות בדירוגים בינלאומיים במשרדים המובילים, ובעלי רקע של הצטיינות לאורך תחנות חייהם". לדבריה, "מיעוט המועמדים האיכותיים ביחס לריבוי הביקושים הובילו לתחרות על כל מועמד, וכנגזרת - לשדרוג משמעותי בהיבט השכר והתנאים שהמעסיקים נכונים להציע למועמדים אלה".

לצד העלייה בביקוש לעורכי דין בעלי ותק של עד חמש שנים, ניתן לראות מגמה של ירידה בביקוש לעורכי דין ותיקים. מה ההסבר לכך?

בן-צבי-שבח: "השוק הופך לתחרותי מאוד ודורש מהמועמדים להציג הישגים בולטים על-מנת להישאר רלוונטיים. משרד שמזמן היום לראיון עו"ד ותיק ומנוסה, שאינו מיועד לתפקיד שותף במשרדו הנוכחי ואינו בעל פוטנציאל לשותפות, מצפה ממנו להציג רשימת הישגים יוצאת דופן, לצד נבחרת של לקוחות נאמנים שיצטרפו למשרד ביחד עמו. עורכי דין שלא מיצבו עצמם בעמדה זו ואינם עונים להגדרת בכירים במשרדם, סובלים מירידת ערך בשוק, שהשיקוף הבולט ביותר שלה הינו בתלוש השכר".

הכי רווחי: היי-טק ומסחרי

סקר קודקס בדק גם מהם התחומים הרווחיים ביותר בשנת 2014 בענף המשפט. גם השנה שומר תחום ההיי-טק על הבכורה וניצב בצמרת דירוג תחומי העיסוק הרווחיים עבור עורכי דין. השנה חלה עלייה של 3% בשכר הממוצע של עוה"ד העוסקים בהיי-טק, ביחס לשנה שעברה, כשהשכר הממוצע בתחום עומד על 18,020 שקל.

התחום השני ברווחיותו הוא המשפט המסחרי הבינלאומי. שכרם הממוצע של עוה"ד העוסקים במשפט מסחרי ב-2014 היה 17,720 אלף שקל - עלייה של 4% ביחס ל-2013; במקום השלישי ברשימת התחומים הרווחיים לעורכי דין נמצא תחום שוק ההון עם שכר ממוצע של 15,200 שקל, המשקף עלייה של 3% ביחס לממוצע השכר ב-2013.

סוגייה מעניינת שמציגה בן-צבי-שבח נוגעת לצמיחה בשכר בתחומי המשפט המסחרי לאורך השנים. לדבריה, "בעוד שעו"ד מתחיל בתחומי המשפט המסחרי הבינלאומי, ההיי-טק וה-A&M, ירוויח שכר זהה לזה של ליטיגטור במהלך השנה וחצי הראשונות במקצוע, הרי שבמהלך השנים השנייה עד השישית, הוא ייהנה מקפיצות משמעותיות בשכר ויתייצב ברף העליון בענף.

"לעומת זאת, עמיתיו בתחומי הליטיגציה ייהנו מצמיחת שכר איטית יחסית במהלך השנים הראשונות ויידרשו להוכיח את עצמם. זאת, תוך השקעה בביסוס מקצועי וצבירת ניסיון משמעותי ומוניטין אישי, על-מנת להגיע לעליות שכר משמעותיות, לאחר כחמש-שש שנות ותק. ואולם, ליטיגטורים שלא יירתעו מהשכר ההתחלתי ומההתקדמות האיטית, ירוויחו בעוד מספר שנים משמעותית יותר, ואף יגיעו לדרגת שכר של עד פי 2.5 משכרם ההתחלתי במשרדים הגדולים מאוד. זאת, אף מבלי להיות מועמדים פוטנציאליים לתפקידי שותפות".

לדברי מנכ"לית קודקס, בחלק מתחומי המשפט עדיין קיים סיכוי נמוך לשיפור משמעותי בשכר ובתנאים לאורך זמן. כך, עורכי הדין בתחום הפלילי, בדיני המשפחה, ההוצאה לפועל והבנקאות, יתחילו את דרכם עם שכר נמוך מהממוצע ויזכו לעליות איטיות ומינוריות יחסית בשכרם. גם בעבור כ-10 שנות ניסיון, שכרם לא יעלה משמעותית והם יפגשו בתקרת זכוכית ובסטגנציה. עבור עורכי דין המתכננים קריירה ענפה וארוכת שנים בענף, מדובר בשיקול שמומלץ לקחת בחשבון עוד בתחילת הדרך, בטרם בחירת תחום ההתמחות וסלילת נתיב הקריירה. זאת, בין היתר, בשל המוביליות המוגבלת בענף".

התחומים הרווחיים ביותר
 התחומים הרווחיים ביותר

שיאני השכר: עורכי הדין בגוש דן; בתחתית: עורכי הדין באזור בבאר-שבע

בישראל, כידוע, יש את כמות עורכי הדין הגדולה ביותר בעולם, ביחס לגדול האוכלוסייה. הרוב הגדול של עורכי הדין הם מאזור המרכז. מסקר קודקס עולה שהסיבה המרכזית לכך נעוצה בפערי השכר בין המרכז לפריפריה בשוק עריכת הדין. מנתוני הסקר עולה, כי גם השנה מוסיפה מגמת ההתחזקות של שכר עורכי הדין באזור גוש דן לעומת ערי הפריפריה שנחלשות.

לפי קודקס, שכרם הממוצע של עוה"ד באזור ת"א, גוש דן והשרון עומד על 13,700 שקל, עם עלייה של 6% ביחס לאשתקד; שכרם הממוצע של עוה"ד מאזור ירושלים והסביבה, עמד השנה על 11,687 שקל בממוצע, עם עלייה של כ-1%; עוה"ד מאשדוד ורחובות השתכרו בממוצע 11,190 שקל - ירידה של 4% בשכרם הממוצע ביחס לאשתקד.

עוה"ד מאזור חיפה ונהריה השתכרו בממוצע 10,400 שקל ב-2014, עם עלייה קלה של כ-1% ביחס לנתוני 2013; בנתניה וחדרה השכר הממוצע הינו 8,700 שקל, עם ירידה של 2% יחסית ל-2013; באזור עפולה והסביבה עומד השכר על 8,600 שקל; באזור הגליל וצפונה נרשמה ירידה של 3% בשכר, שעמד השנה על 8,050 שקל בממוצע; לפי קודקס, עורכי הדין העניים ביותר גרים ופועלים באזור באר שבע והסביבה, כאשר שכרם הממוצע ב-2014 הוא 7,430 שקל ברוטו לחודש בלבד.

"אנו רואים כי עוה"ד הפועלים בפריפריה ממשיכים לספוג ירידות בשכרם ואינם מצליחים להתרומם גם בעתות של התייצבות כלכלית בענף", מתריעה בן צבי שבח. לדבריה, "הסיבה העיקרית לכך נוגעת למצב המשק בכללותו ולמיצוב העסקים בפריפריה ולא ניתן לייחד אותה רק לענף המשפט. בפריפריה פעילים בעיקר משרדים קטנים ובינוניים בגודלם, שהם בעלי אמצעים דלים משמעותית ובעלי בטחונות מצומצמים ביחס לשחקנים הגדולים במרכז. גם כמות הלקוחות הגדולים והמבוססים שלהם היא קטנה, ומשכך הם אינם יכולים לאפשר לעצמם לשלם משכורות גבוהות במיוחד לעוה"ד". עובדים פחות ומשתכרים יותר.

שכר ממוצע ברוטו, לפי איזורים
 שכר ממוצע ברוטו, לפי איזורים

עורך דין צעיר בפירמה גדולה: "בתוך שנתיים ארוויח כשותף סביב 35 אלף שקל ברוטו בחודש"

"אני עובדת במשרד עורכי דין גדול מאוד ואמשיך לעבוד פה, אבל לא בגלל השכר, אלא למרות השכר שבעיניי הוא לא מספיק גבוה". כך אמרה היום ל"גלובס", י', עורכת דין צעירה שמועסקת במחלקת הליטיגציה המסחרית של אחת הפירמות המוכרות בארץ.

י', שהוסמכה לעריכת דין לפני פחות משנה, משתכרת לדבריה, 11,500 שקל ברוטו בחודש, והיא מציינת כי ככל שידוע לה הנתונים שמציג סקר קודקס הם נכונים.

- שכר של 11,500 שקל לחודש הוא גבוה בהרבה מהממוצע במשק, ואת רק שמונה חודשים במקצוע.

י': "אני חושבת שבאופן כללי התגמול מבחינת השכר, אבל לא רק מבחינת השכר, הוא לא גבוה מספיק. יש לי למשל רק עשרה ימי חופשה בשנה, וזה לא מספיק. צריך לזכור, כי גם אם יחסית למשק, השכר בסדר, יחסית לכמות שעות העבודה הוא פחות בסדר".

מ', עו"ד בעל ותק של 5 שנים, שעובד גם הוא באחת הפירמות הגדולות בארץ, ועוסק באנרגיה ובתשתיות, מרוויח יותר מ-20 אלף שקל ברוטו בחודש. לדבריו, השכר שמקבלים עמיתיו שהם בעלי ותק זהה בפירמות הגדולות דומה לשכרו. מ' מציין כי הוא עובד בממוצע 11 וחצי שעות ביום. "אבל", הוא מדגיש כי "בשנות עבודתי הראשונות עבדתי כ-13 שעות ביום", וזה נתון גבוה מממוצע שעות העבודה המוצג בסקר קודקס.

- עמיתיך שעובדים בהיי-טק מרווחים הרבה יותר ממך; האם אתה מקנא בהם?

"לא. אני מרוצה מהשכר, וחושב שישנה הבנה בקרב עוה"ד בסקטור הפרטי-המסחרי שהגרף של העלייה בהכנסה נראה אחרת מאשר אצל עובדי היי-טק. עובדי היי-טק מתחילים בשכר גבוה, אבל העלייה בשכרם היא מאוד איטית, בעוד שהעלייה בשכר אצלנו, עוה"ד במשרדים הגדולים, היא אמנם מתונה אבל עקבית; ובהמשך הדרך הופכים לשותפים.

"אני מתכנן להיות שותף בפירמה בטווח של בין שנה לשנתיים, ואז אני מקווה שארוויח בסביבות 35 אלף שקל ברוטו בחודש". מ' מציין, כי השכר לא היווה שיקול בבחירה שלו ללמוד משפטים, אבל היום אחרי ההסמכה וההשתלבות בעבודה "נושא השכר הופך לשיקול לאורך הדרך, ככל שאתה מתקדם וגם ככל שאתה מתבגר ומקים משפחה שצריך לפרנס. השכר הוא היום שיקול מאוד חשוב".

- ומה אומרים על סקר השכר ראשי הפירמות, ואלה שקובעים אותו הלכה למעשה?

לעו"ד מוריאל מטלון, השותף-המנהל במשרד עוה"ד גורניצקי, מהפירמות הגדולות בארץ, ומי שאחראי על גיוס עוה"ד לפירמה, נראים נתוני סקר קודקס כנכונים. "ברמה הכללית הנתונים נראים לי מדויקים".

עם זאת לדבריו, נקודת הפתיחה של עורכי דין שמועסקים במשרד גורניצקי היא גבוהה מהמוצג בסקר. "עו"ד מתחיל בגורניצקי מרוויח כ-12,800 שקל ברוטו לחודש, כולל החזר הוצאות נסיעה וחניה".

לגבי עורכי דין שצברו כבר ותק, לדברי מטלון, "טכניקת השכר בשנים שלאחר מכן אצלנו היא, שמדי שנה אנחנו מקיימים בדיקה כוללת ומקיפה של עבודת עוה"ד השכירים שלנו, ועל-פיה אנחנו קובעים את העלאות השער השנתיות לכל אחד מהם".

- מה כוללת בדיקת העבודה למעשה?

"ישנה אצלנו מערכת משוכללת שבוחנת את עוה"ד על-פי שלל פרמטרים - החל מיכולת מקצועית המסירות והחריצות שלו לעבודה, דרך היכולות הוורבאליות ויכולות הכתיבה, וכלה ביחס שלו אל חבריו לעבודה ושלהם אליו. בהמשך, אנחנו מקיימים שיחות משוב ובסופן דיון בוועדת הניהול, שבו נקבע השכר".

- מה הן מדרגות העלאת השכר לעוה"ד השכירים?

מטלון: "המדרגות יכולות לנוע מתוספת של 1,000 שקל לשנה שזה הסטנדרט, ו'צפונה' עד לכ-2,000 שקל לשנה. אני חושב שיש דמיון במשכורות של עוה"ד בין הפירמות השונות. לכל אחד מעוה"ד יש חברים במשרדים אחרים, ואנחנו מקבלים מהם טבלאות השוואת שכר ומשתדלים להתמודד עם הדרישות מתוך רצון להיות הוגנים".

- האם אתה מופתע מהעובדה שלמרות ההאטה במשק חל גידול של 4% בשכר עוה"ד?

"אני לא מופתע, אבל חושב שיש פער עצום בין מה שקורה ב-20 המשרדים הגדולים שמעסיקים כמה אלפי עורכי דין, לבין מה שקורה בשוק 'למטה' ובשאר המשרדים. אני מכיר עורכי דין בעלי ותק של 20 ו-30 שנה שעובדים קשה מאוד, ומשתכרים פחות מעורכי דין בעלי ותק של 4 שנים במשרד גורניצקי ובפירמות הגדולות האחרות".

יום העבודה התקצר אבל עדיין ארוך: היקף שעות העבודה הממוצע ביום - 9.4 שעות

נושא נוסף שנבדק על- ידי קודקס היה הקשר בין כמות שעות העבודה של עורכי הדין, לבין תחום העיסוק שלהם. לפי הסקר בשנת 2014 עמד היקף שעות העבודה הממוצע של עוה"ד על 9.4 שעות עבודה - ירידה של 2% ביחס לאשתקד, זאת גם בתחומים הרווחיים ביותר.

עורכי הדין העוסקים בשוק ההון, עובדים בממוצע 10.1 שעות, בהיקף של 2% פחות מאשר ב-2013. זאת, בעוד ששכרם הממוצע עלה, כאמור, ב-3%; עורכי הדין בתחום הליטיגציה עובדים בממוצע 10 שעות, שמשקפות ירידה של 2% ביחס לאשתקד, לצד עלייה של 1% בשכרם; עורכי הדין שמגיעים מתחום ההיי-טק, עבדו השנה בממוצע 10 שעות - צמצום של 1% בהיקף השעות המדווחות, זאת לצד עלייה של 3% בשכרם.

ממוצע שעות עבודה ביום
 ממוצע שעות עבודה ביום

היקף שעות עבודה גבוה נרשם גם בתחום המסחרי הבינלאומי וכן בתחום הפירוקים והכינוסים - 9.8 שעות ו-9.6 שעות בהתאמה; סוגר את הרשימה תחום המעמד האישי עם 9.1 שעות עבודה בממוצע, שמציג דווקא עלייה של 4.5% ביחס לאשתקד, זאת כאמור ללא שיפור משמעותי בשכר ומבלי להיות מדורג בדירוג הרווחיים.

כאשר בוחנים את שעות העבודה הממוצעות אצל המעסיקים השונים ניתן לראות כי ב-2014 עבדו עורכי הדין בחברות 9.3 שעות בממוצע ביום; במגזר הציבורי - 8.9 שעות; במשרדים הקטנים - 9.2 שעות; במשרדים הבינוניים - 9.8 שעות, וכך גם במשרדים הגדולים; במשרדים הגדולים מאוד - 10.2 שעות ובמגה משרדים - 10.5 שעות. ממוצע שעות העבודה בענף המשפט עומד ב-2014 על 9.7 שעות. עם זאת, יש לציין כי עורכי דין רבים עובדים אף בהיקף נרחב יותר ויש שמדווחים על ימי עבודה של 13 ואף 14 שעות בממוצע, לאורך זמן.

בן-צבי-שבח אומרת כי במשרדים הגדולים מאוד ובמגה-משרדים קיימת התאמה בין היקף שעות העבודה הגבוה המצופה מעוה"ד לבין התנאים והשכר המוצעים להם. "משרדים העוסקים למשל במשפט מסחרי בינלאומי, בתחום שוק ההון ובהיי-טק, מעניקים ליווי וייעוץ שוטף לחברות מובילות בארץ ובעולם, ונדרשים למתן מענה מקצועי סביב השעון ולזמינות מירבית", היא אומרת. "היקף שעות העבודה משקף, לכן, את הדרישות הרווחות בקרב מעסיקים אלה ואת היקפי הפעילות האדירים המרוכזים אצל כל אחד מעוה"ד. בתחומי הליטיגציה, בשונה מהתחומים המסחריים, היקף השעות מושפע ממועדי ההגשות הקשיחים של בתי המשפט ומהבהילות הנדרשת בניהול חלק גדול מההליכים, דוגמת צווי המניעה".

- ובכל זאת, לטענתכם, ניכרת מגמה בצמצום כמות שעות העבודה של עוה"ד.

בן צבי שבח: "נכון. המגמה המסתמנת בשנה החולפת של צמצום היקף שעות העבודה, מיישרת קו עם הלך הרוח והשיח בענף כולו, ובקרב עורכי הדין בדרגי הביניים בפרט. אנו רואים במובהק חתירה של המשרדים להעניק לעובדים יותר מרחב להשקעה במשפחה, בפעילויות פנאי ובתחביבים, בחלק מהמקרים גם במסגרת פעילויות מיוחדות והשקעות ניכרות של המשרדים (עמדות אקס בוקס, טיסות לחו"ל, קבוצות כדורסל, ארוחות מושקעות ועוד). זאת, מתוך הבנה שבטווח הארוך אלה יהיו הגורמים שיכריעו את הכף ויקטינו את שיעור הנטישה של עורכי הדין ויעלו את מדד שביעות-הרצון".

ממוצע שעות עבודה ביום
 ממוצע שעות עבודה ביום

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988