ביהמ"ש: דיסקונט נתן אשראי במיליוני שקלים ללא כל בטוחות

השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את תביעת דיסקונט נגד חברת אסבר ובעליה אסף ברזני, אך ביקרה את התנהלות הבנק במתן אשראי: "תמונה מדאיגה ביותר באשר לקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן אשראי במיליוני שקלים"

סניף בנק דיסקונט / צילום: אריאל ירוזולימסקי
סניף בנק דיסקונט / צילום: אריאל ירוזולימסקי

"תביעה זו חושפת תמונה מדאיגה ביותר באשר לקלות הבלתי נסבלת שבה מעמיד בנק מסחרי בישראל אשראי בגובה מיליוני שקלים ללא כל בחינה או בדיקה של מקבל האשראי. האשראי ניתן על סמך היותו של מנהל החברה מקבלת האשראי, אחיו ובן אחיו אנשי עסקים. זאת, ללא כל בטוחות, זולת ערבותו האישית של הנתבע" - כך פתחה היום (ב') שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, את פסק הדין שבו קיבלה תביעה בסך 4.4 מיליון שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד חברת "אסבר ניהול ופרויקטים" ונגד בעלי החברה, אסף ברזני, אזרח ישראלי המתגורר בהולנד.

ברזני הוא אחיו של איש העסקים אמנון ברזילי, ששימש בעבר בתפקידים בכירים בקבוצת יפנאוטו. השופטת אמנם קיבלה את התביעה, אך מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הבנק במתן אשראי.

תחילת הפרשה בספטמבר 2005, אז נפתח לבקשת חברת אסבר חשבון בסניף הראשי של בנק דיסקונט בתל-אביב, כאשר לצורך כך חתמה החברה על מסמכי פתיחת חשבון עו"ש וחשבון מט"ח. מורשי החתימה שהוסמכו לפעול בחשבון מטעם החברה היו ברזני ואדם בשם אורן ששון, כל אחד מהם לחוד, בצירוף חותמת החברה.

בסמוך לכך אושרה בחשבון מסגרת אשראי בסך 4 מיליון שקל. במסגרת ניהול חשבון העו"ש וחשבון המט"ח קיבלה החברה מהבנק אשראי, הלוואות ושירותים בנקאיים שונים שלהם נזקקה.

לימים, הצטברה בחשבון העו"ש ובחשבון המט"ח של החברה יתרת חובה בסך 4.4 מיליון שקל שלא נפרעה. באפריל 2009, לאחר שדרישת הבנק מהנתבעים לפרוע את החוב לא נענתה, הגיש הבנק כנגד הנתבעים כתב תביעה בסדר דין מקוצר.

"חיובים ללא ידיעה"

הנתבעים טענו כי החיובים בחשבון החברה בוצעו ללא ידיעת ברזני וללא הרשאתו, ועל כן לא ניתן לחייבם בגין חיובים אלה.

לטענתם, החשבון נשוא התובענה נפתח לצרכיו הפרטיים של מנהל סניף הבנק דאז, מר שמואל בייגל ז"ל שנפטר ביולי 2006, שפנה אל ברזני בסמוך לפתיחת החשבון וביקש כי ייפתח חשבון על שם החברה דרכו יוכל לקבל כספים והלוואות שהוא זקוק להם, בעקבות הסתבכותו הכספית.

על-פי הנתבעים, מנהל הסניף התחייב בפני ברזני כי ישיב את כל הכספים שיילקחו מהחשבון.

הבנק טען מנגד כי גרסה זו של הנתבעים היא חסרת כל בסיס; כי הנתבעים עצמם הם שעשו שימוש באשראי שהועמד בחשבון; וכי מכל מקום אין לפטור את הנתבעים מתשלום חובם לבנק על סמך טענתם כי הם פעלו ביודעין ובמכוון במטרה להונות את הבנק.

לטענות כאילו הפעילות בחשבון נעשתה על-ידי בייגל המנוח השיב הבנק כי הן חסרות כל בסיס, והשופטת קיבלה את עמדת הבנק בנקודה זו. "הגרסה שהציג ברזני בהליך זה הייתה מלכתחילה תמוהה ומנוגדת לשכל הישר", היא קבעה.

"התנהלות חריגה"

למרות שדחתה את גרסת הנתבע וכאמור גם קיבלה את התביעה נגדו, ציינה השופטת כי התנהלות הבנק במתן האשראי לחברה מעלה תמיהות רבות. "הליך מתן האשראי מעלה תהיות שמא אולי הייתה כאן התנהלות חריגה.. ככל שלא הייתה התנהלות חריגה במקרה זה בהליך מתן האשראי, עולות מהעדויות עובדות מאד מטרידות, המצביעות על הקלות הבלתי נסבלת של קבלת אשראי בגובה מיליוני שקלים מבנק מסחרי בישראל, בהליך בחינה בלתי תקין, וללא כל בטוחות, זולת ערבות אישית של בעל החשבון", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופטת, מהעדויות במשפט התברר כי "הבנק העמיד אשראי של 4 מיליוני שקלים לחברה חדשה, חסרת כל פעילות, כאשר הבטוחה היחידה שהבנק דרש לצורך כך היא ערבותו האישית של הנתבע, שהינו איש עסקים מוכר ומבוסס לכאורה".

לפי פסק הדין, חומרת הדברים התבררה במלוא עוצמתה במהלך עדותה של נציגת הבנק, צהלה כספי. לדברי השופטת, "באם לא די בדברים חמורים אלה, הרי שבחקירתה של כספי הסתבר כי גם כאשר הצטברה יתרת חובה משמעותית בחשבון הבנק של החברה, ולבנק כבר היה ידוע כי המדובר בחוב בעייתי, איפשר הבנק לנתבעים ליטול הלוואה ספקולטיבית בגובה 112 מילון יין מחשבון החברה במט"ח, וזאת בניסיון להקטין את יתרת החובה בחשבון, כאשר גם בהזדמנות זו, כאשר ידועה לבנק חומרת הדברים, הבנק לא טורח לבקש מהנתבע לשעבד איזה מבין נכסיו כנגד מתן ההלוואה, על מנת לשפר את מצב הבטוחות שבידי הבנק".

לדברי השופטת אגמון-גונן, "התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה, וזאת בלשון המעטה שבהמעטה".

לפי השופטת, "התנהלות זו של הבנק מעלה לפחות צלו של חשש כי מי מטעם הבנק היה מעורב בדרך זו או אחרת בחשבון האמור, לכל הפחות על דרך של חריגה מנהלי בדיקה מקובלים".

לסיכום, השופטת קיבלה את התביעה, אך לאור התנהלות הבנק לא חייבה את ברזני בהוצאות, והורתה להעביר העתק מפסק הדין למפקח על הבנקים.

"מדיניות ניהול סיכונים ראויה"

מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "בית המשפט דחה את כל טענות הנתבעים וקבע כי אין שחר לטענות אשר ניסו להטיל דופי בעובד בכיר בבנק. בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה.

"ביחס לספקות אשר הועלו על-ידי בית המשפט באשר להחלטת הבנק להעמיד אשראי על סמך ערבות, יצוין כי בית המשפט העליון קבע לא אחת כי ביסוד החלטת בנק להעמיד אשראי, עומדים שיקולים עסקיים הנסמכים לא רק על שאלת הביטחונות, אלא גם על מאפייניו האישים של הלקוח, מצבו הכלכלי, מטרת האשראי וכיו"ב.

"עוד יצוין כי לבנק יש מדיניות בקשר למתן אשראי וכן נהלים הנסמכים בין היתר על הוראות המפקח על הבנקים ועל מדיניות ניהול סיכונים ראויה".

צרו איתנו קשר *5988