הרצת מניות מנופים: ג'קי בן-זקן העיד לראשונה במשפטו

"מעולם לא ביקשתי מאיתן אלדר להשפיע על שער מניית מנופים פיננסים. נכון שהתקשרתי אליו פעמים רבות והתעניינתי בשער המניה, ויותר ויותר ככל שהתקרב מועד הכניסה שלה למדד תל-אביב 100. אבל זה היה מאוד טבעי. אפשר להשוות את זה לעולם הכדורגל: זה כמו שכשאני נמצא בחו"ל, והקבוצה שלי משחקת, אני מתקשר יותר ויותר לקראת סוף המשחק כדי לברר את התוצאה. בשני המקרים זה שאני מתקשר, לא אומר שאני יכול להשפיע על התוצאה" - כך העיד היום (ב') איש העסקים ג'קי בן-זקן, הבעלים לשעבר של חברת מנופים פיננסים, שהוא גם הבעלים של מועדון הכדורגל של אשדוד, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בן-זקן, איתן אלדר, איש שוק ההון שייעץ לבן-זקן, ומנהל התיקים צביקה קולנברנר, מואשמים כי הריצו את מניית מנופים פיננסים (מפל) בשלהי שנת 2010, לקראת כניסת המניה למדד תל-אביב 100. זאת, לטענת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), במטרה להביא לכך שהמניה תעמוד בתנאים לכניסה למדד.

לדברי התביעה, השלושה ביצעו עבירות של השפעה בתרמית על שער מניית מפל, קשירת קשר וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. כן הואשמו חברת מנופים ושתי חברות פרטיות נוספות בשל מעשיו ומחשבתו הפלילית של אחד מהנאשמים.

"משקיע אסטרטגי לחברה"

בן-זקן עלה לדוכן העדים באולמו של השופט דוד רוזן לראשונה ונחקר בחקירה ראשית בידי סנגורו, עו"ד נבות תל-צור, בניסיון להוכיח את חפותו. חלק ניכר מהעדות הוקדש למעורבותו בפרשה של איש העסקים הרוסי ממוצא גרוזיני, טימור בן-יהודה.

לטענת הפרקליטות, בשנת 2010, בין 18 בנובמבר ל-30 בנובמבר, פעל אלדר בעקביות להעלאת שער מפל באמצעות רכישת מניות בבורסה. לפי הנטען, בן-זקן עקב אחר פעילותו ולעתים אף הנחה את אלדר להגביר את הפעילות להשפעה על שער המניה, וכן היה אחראי למציאת משקיע "מחלץ" שירכוש את מניות החברה מאלדר בתקופת הפעילות, ובכך יספק לאלדר מימון להמשך פעילותו.

לפי הנטען, המשקיע שנבחר לרכוש מאלדר את המניות הוא בן-יהודה, שמקורב לשותפו של בן-זקן, אברהם נניקשווילי. לפי כתב האישום, בן-זקן ואלדר סיכמו ביניהם את המועדים ואת האופן בו יימכרו המניות לבן-יהודה, באמצעות עורך דינו, אודי ברזילי. בסופו של דבר רכש בן-יהודה מניות מנופים ב-3 מנות ובהיקף כולל של 4 מיליון דולר.

בן-זקן שלל בתוקף את הנרטיב שמציגה התביעה וטען כי בן-יהודה היה משקיע אמיתי. "ראיתי בטימור הזדמנות חד-פעמית להביא משקיע שיכול לסייע לי בהמשך להגשים את החלום ולהיפרד מהשותפים שלי במנופים" אמר. "זו הסיבה היחידה שטימור הובא. רציתי שהוא יהפוך בעל מניות בחברה כדי להגשים את העסקה עם חברת אי.אס.פי.סי, ששקלה להיכנס לגרעין השליטה במנופים".

בן-זקן הבהיר כי הוא חשב שרכישת המניות על-ידי בן-יהודה מהווה "הזדמנות פנטסטית". לדבריו, "חשבתי שאם טימור יקנה, יהיה לי יותר קל לצרף אותו כשותף לגרעין השליטה. טימור הוא לא אדם מהיישוב. אין עוד הרבה 'טימורים' כאלה. באותם הימים הוא בנה את הקניון הכי גדול במוסקבה ומכר אותו ב-3 או 4 מיליארד דולר. הוא היה חבר של אברהם נניקשווילי, יהודי, רוצה להשקיע בישראל. אז אמרתי לאברהם נניקשווילי: 'שמע, יש היום הזדמנות לקנות מניות במחיר טוב עד סוף החודש, כי אז ייקבע אם החברה תיכנס למדד תל-אביב 100, תבדוק עם טימור אם הוא רוצה לקנות מניות'. ראיתי בטימור משקיע אסטרטגי לחברה".

בן-זקן ציין כי הוא פנה לאלדר וסיפר לו על ההתעניינות של בן-יהודה ברכישת מניות מנופים. "עו"ד אודי ברזילי ייצג את טימור בישראל. ביקשתי מאיתן (אלדר) לפנות לברזילי, ומאותה נקודת זמן הוא היה בקשר עם ברזילי. מעולם לא סחרתי במניות או קניתי במניות. אני מבין בגדול את שוק ההון אבל לא את הפרטים, והכי טבעי היה שאפנה לאיתן, שהיה יועץ שלי ושל החברה. הוא שימש כברוקר, והוא שאמר לי שיש הזדמנות קנייה של המניה, והיה הכתובת הטבעית".

בנקודה זו תהה השופט רוזן: "אם איתן ראה שיש חלון הזדמנויות לקנות מניות של מנופים, למה שלא יקנה אותן בעצמו?"; ובן-זקן השיב: "אני לא נכנס לכיס הפרטי של איתן".

בן-זקן ציין כי לו ולאלדר לא היה קשר ישיר עם בן-יהודה. לדבריו, "הקשר נעשה באמצעות עו"ד ברזילי, שייצג את טימור. נכון שאיתן פנה אליי מספר פעמים וביקש שאתערב ואפנה לטימור דרך אברהם נניקשווילי כדי לזרז את התהליך. היה לי חשוב לי שטימור יקנה את המניות, ולכן ניהלתי גם שיחות עם איתן בסוגייה הזו, ובמהלך השיחות הללו איתן עדכן אותי על הכמויות שטימור קנה".

"עקבנו אחרי מה שקורה בשוק"

בן-זקן אישר בעדותו כי בתקופה הרלוונטית הוא היה מוטרד מהאפשרות שחברת מנופים לא תוכל להיכנס למדד תל-אביב 100, אך החשש, לדבריו, היה טבעי.

"הייתה תחרות בין מספר חברות על מי ייכנס למדד תל-אביב 100", העיד בן-זקן. "למשל, התמודדנו מול חברת הכשרת היישוב של עופר נמרודי. גם לא ידענו אם ייצאו חברות ממדד תל-אביב 100, ומי תצא. ברור שזה העסיק אותנו. לכן עקבנו אחרי מה שקורה בשוק. שוחחתי על כך עם איתן, שהיה האיש שלי בשוק ההון, וגם ידעתי שהוא קשור להכשרת היישוב ושימש כברוקר עבור החברה".

בשלב זה השופט רוזן התערב שוב ושאל את בן-זקן: "אבל בפועל איתן אלדר כל הזמן שיחרר מניות של מנופים במיליונים. הוא לא 'גמר איתך' באותו רגע?"; בן-זקן השיב: "אני לא ידעתי אם איתן קונה ומה הוא קונה, ולא ידעתי אם הוא מוכר ומה מוכר. הפעם הראשונה שידעתי מה קרה בימים האלה זה ביולי 2011, בחקירה ברשות ניירות ערך".

"עסקה פרטית שלי"

בן-זקן-ואלדר מואשמים בנוסף כי הם שתלו ידיעה כוזבת בעיתון "כלכליסט", לפיה משפחת גרמזיאן, משפחה של אנשי עסקים קנדים, נמצאת במשא-ומתן מתקדם לרכישת מנופים. לטענת הפרקליטות, מדובר היה בידיעה כוזבת שכל מטרתה להשפיע על שער מניית מנופים.

בן-זקן הכחיש בעדותו היום גם את הטענות הללו. "באוקטובר 2010 חיים רביבו קבע פגישה ביני לבין יאיר פיליפ, הנציג של משפחת גרמזיאן בארץ", אמר בן-זקן. "נפגשנו במרינה בהרצליה ודיברנו שם על מנופים וגרמזיאן".

לדבריו, באותה פגישה סיפר לו פיליפ על משפחת גרמזיאן, שמחזיקה את הקניון הכי גדול בעולם, ושהם יהודים חמים שהחליטו להשקיע בישראל. "סיפרתי לו על מנופים ועל הפוטנציאל שלה, ושאני מתכנן לחתום על עסקה להכנסת אי.אס.פי.סי לגרעין השליטה", העיד בן-זקן. "יאיר (פיליפ) הציע לארגן לי פגישה עם משפחת גרזיאן בניו-יורק, ואני שמחתי על כך".

לדברי בן-זקן, הפגישה עם משפחת גרזיאן יצאה אל הפועל. "ב-4 בנובמבר, בשעת לילה, חתמנו על ההסכם עם אי.אס.פי.סי, והיישר ממשרד (עורכי הדין) הרצוג-פוקס-נאמן לקחתי טיסה לניו-יורק כדי לחפש משקיעים. נפגשתי עם רפאל גרמזיאן, שהוא האח הבכור במשפחה במלון פלאזה של יצחק תשובה בניו-יורק. היה שם גם בחור צעיר נוסף מהמשפחה שדיבר עברית. בפגישה דובר על מנופים".

גם כאן התערב השופט רוזן, שגילה מעורבות רבה בחקירה ושאל: "איך זה שהמנכ"ל של מנופים, דני ועקנין, לא נכח בפגישה? הוא הרי מצוי בפרטים"; ובן-זקן השיב: "זו הייתה עסקה פרטית שלי".

"אני ונניקשווילי קבעו נוסחה: הוא משקיע, ואני עובד"

ג'קי בן-זקן (47) הוא אב ל-5 ילדים שנולד במזכרת-בתיה וגדל באשדוד. את דרכו החל כסוכן ביטוח לצדו של איש העסקים אברהם נניקשווילי, וכמתווך דירות וקרקעות בעיר הדרומית.

"אברהם מימן את העסקה הראשונה שלי, ומאז קבענו נוסחה, שהוא משקיע, ואני עובד. זו השותפות שמתגלגלת עד היום", העיד היום בן-זקן. "לימים התחלתי בעסקאות יזמות קטנות, וככל שחלף הזמן, היקף הפעילות הלך וגדל.

"ב-20 השנה האחרונות אני מתעסק בעיקר בנדל"ן. בחלק מהעסקאות חיים רביבו (כדורגלן וכוכב נבחרת ישראל לשעבר - ח'מ') היה שותף שלנו. אני מכיר את חיים מאז שהיה ילד, ולימים, כשהפך לשחקן מוכר והרוויח הרבה כסף, במסגרת החיפושים אחרי מימון, הוא היה משקיע לאחת העסקאות הראשונות שעשינו, ומאז אנחנו ביחד".

בן-זקן תיאר את מעורבותו בעולם הספורט בישראל והודה כי "מכירים אותי בעיקר מעולם הספורט והכדורגל - ב-15 השנה האחרונות אני נותן חסות ראשי ויושב-ראש מועדון הכדורגל של אשדוד. זה המתנ"ס הכי גדול בעיר, ויש לנו כ-1,200 ילד מחתך אוכלוסייה נמוך. זו מסגרת ששומרת עליהם".

רכישות והעלאת שער

בנאום הפתיחה במשפט הרצת מניות מנופים שנשא התובע, עו"ד אמיר טבנקין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), הוא טען כי המעשים שביצעו ג'קי בן-זקן, איתן אלדר וצביקה קולנברנר, טומנים בחובם חומרה יתרה.

"לא מדובר באירוע נקודתי שהשפיע רק על מניית חברת מנופים, אלא באירוע שהשפיע על שורה ארוכה של משקיעים בשוק ההון", אמר התובע. "מעשיהם השפיעו על ענף שלם של תעודות סל ועל ציבור גדול של משקיעים וחוסכים, שכספם הושקע באותם מכשירים עוקבי מדד".

לדברי עו"ד טבנקין, "התיק הוא בסופו של דבר סיפור עובדתי שנביא בבית המשפט באמצעות הראיות החזקות שבידינו, ובהן האזנות סתר, נתוני מסחר ועדים, שהיו צד לשיחות עם הנאשמים לגוף העניין. אנחנו נראה כיצד נרקם קשר בין בן-זקן, אלדר וקורנברגר לפעול באופן תרמיתי על מנת להכניס את מניית החברה למדד 100 של הבורסה".

לטענת התובע, גם ההיבט המשפטי של הפרשה הוא מובהק. "האישום המרכזי הוא האישום הראשון שמתאר את הקשר בין הנאשמים על-ידי פעולות תרמיתיות של רכישת מניות והעלאת שער המניה", ציין טבנקין.