גלולה מרה-מתוקה

דוח המבקר מספק תחמושת גם לנתניהו וגם למבקריו

כל אזרח הוא בעל מניות בתאגיד הקרוי מדינת ישראל, וכאשר נודע לבעל מניות על דוח ביקורת של המבקר הפנימי של התאגיד המצוי במגירה - בעיקר אם המבקר הפנימי מונה על-ידי המנכ"ל - זכותו לדרוש את פרסום הדוח באופן מיידי ואת כינוס האסיפה הכללית של בעלי המניות לדיון מיוחד בתיפקודו של המנכ"ל ובתיפקודם של שאר חברי ההנלה.

לעוסקים בתחום הנדל"ן דוח המבקר על משבר הדיור אינו מחדש הרבה על מהות הבעיות ומחדלי הטיפול בהן - תכנון שמתארך ללא סוף, שיווק קרקע למגורים שאינו עומד ביעדים ותוקע את צד ההיצע, דיור בר-השגה שנכשל ומידע לא אמין - אבל למבקר המדינה יש כלים לרדת לקרביים של המנגנון הממשלתי ולספק את פרטי הפרטים של החריקות במנגנון, למרות שאלה פרטים יבשים ומשעממים.

כמה דברים בולטים בדוח מבקר המדינה יוסף שפירא על משבר הדיור. הראשון שבהם נובע מהלחץ שבו הועמד המבקר מאז חשיפת "גלובס" על לבטיו בקשר למועד פרסום הדוח, פרסום שהניע את הלחץ של המערכת הפוליטית והתקשורתית לפרסם את הדוח עוד לפני הבחירות. בעקבות הלחץ החליט שפירא אפילו להקדים את הפרסום, כדי לנטרל כל ביקורת שלפיה הוא מנסה לסייע למישהו על-ידי דחיית הפרסום. זה יעזור לו בעיצוב מעמדו הציבורי.

שנית, ביודעו ובהכירו את משחק ההאשמות שיתפרץ במערכת הפוליטית הערב בשעה שש ודקה אחת, טרח המבקר לפרט בדוח את מידת אחריותה של כל ממשלה להתפתחות המשבר ולמחדלי הטיפול בו.

מלבד העובדה שהאחריות הכללית המיוחסת בדוח היא לכל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות - ע"ע "כולם אשמים" - המבקר הזכיר את העובדה שהתעצמות המשבר בלטה כבר לעין עוד בשלהי ממשלת אהוד אולמרט, כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי והתהליך של ירידת הריבית והסתערות המשקיעים על שוק הדיור בהיעדר אלטרנטיבה לכסף.

הוא טרח להזכיר את המגמה שהוכתבה על-ידי ממשלת אולמרט לגופי התכנון, לשים דגש על קידום תוכניות גדולות בפריפריה - המלצה שהייתה מנותקת ממגמות הביקושים האמיתיים בשוק. ההנחיה בוטלה סמוך להקמת ממשלת נתניהו ב-2009, אבל "אשמת אולמרט" - ונתניהו היה הראשון להשתמש בה באותו ראיון מפורסם בערוץ 2 - עוד תתנוסס בראש חוצות מפי ישראל כ"ץ, אופיר אקוניס, מירי רגב וגלעד ארדן.

מצד שני, מבקר המדינה השתמש בביטוי המפורסם "הראשון שזיהה את הבעיה" (שמקורו באסון השריפה בכרמל), כאשר ייחס לממשלת נתניהו את ה"זיהוי" של הבעיה. אמנם הזיהוי היה מאוחר מאוד, מאוחר מדי עבור הזוגות הצעירים, אבל בכל אופן הוא העניק לנתניהו את הקרדיט על "זיהוי" משבר הנדל"ן. גם זה יבוא לידי ביטוי במלחמת ההאשמות והמגננות.

עם זאת, אחריות ממשלת נתניהו, ובעיקר זו שכיהנה מ-2009 ועד 2013, מוצגת במלוא מחדליה, בכל תחום ותחום. חסד עשה המבקר עם נתניהו בתחומי צד ההיצע וצד התכנון, כשלא הזכיר במפורש את שני הכישלונות הגדולים שלו: הרפורמה להפיכת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - ע"ע "פטיש 5 קילו" - דבר שבא לידי ביטוי בדוח מיוחד שפורסם על-ידי המבקר עצמו בחודש מאי, והכישלון להעביר בכנסת את החוק החדש לייעול וקיצור הליכי הבנייה (רפורמת המרפסות).

יש בדוח ניסיון ממשי להמתיק לנתניהו את הגלולה המרה. אנשי המבקר אספו את הנתונים והלקחים לתקופה הנסקרת שבמקור נקבע כי תסתיים בדצמבר 2013. אבל בסיום העבודה החליט המבקר להאריך במידת מה את התקופה הנסקרת בדוח, ונכנס לאירועי שנת 2014. הארכה זו איפשרה למבקר להתייחס ליוזמות החדשות של ממשלת נתניהו במסגרת קבינט הדיור: דיור להשכרה לטווח ארוך במסגרת "דירה להשכיר" ותוכנית מע"מ 0% של יאיר לפיד, ותוכנית מחיר מטרה של אורי אריאל.

עצם האזכור בדוח של ההכרזה על תוכניות אלה תשמש כלי התגוננות של ממשלת נתניהו היוצאת (מה שנשאר ממנה) מול הטענה שלא עשתה מאומה. אולי כדאי רק לציין כי מע"מ 0 מתה, מחיר מטרה עוד לא ייצרה מכרז אחד, ו"דירה להשכיר" הניבה רק 3 פרויקטים - אבל המבקר רק הזכיר את ההכרזה זמן רב לפני שאפשר היה לבחון את הביצועים של התאגיד ביישום יוזמותיו.

שני נושאים חסרים בדוח. האחד - חשוב לא פחות מהתנהלות הממשלה - הוא טיפול מינורי ביחסי הגומלין בין הממשלה והשלטון המקומי, למרות שכל יוזמה ממשלתית מגיעה בסופו של דבר לראש העיר שחותם או לא חותם על היתרי הבנייה. האחר - למרות שבדוח ניכרת ההשפעה של מחאת קיץ 2011 על יוסף שפירא - הוא כמעט לא התייחס בדוח זה למצוקות הדיור הציבורי (אם כי עסק בכך בדוחות קודמים).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988