אבו מאזן דחה הצעה בינלאומית להשתלט על עזה

הרשות הפלסטינית הכשילה יוזמה בינלאומית נרחבת לשינוי המציאות ברצועת עזה, שזכתה לתמיכת ארצות-הברית, מדינות אירופה וירדן - כך עולה מתחקיר המבוסס על ראיונות עם שורת דיפלומטים באו"ם, שממצאיו הגיעו לידי וואלה חדשות.

במסגרת היוזמה הבינלאומית, ניסו מדינות המערב להעלות הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שתקרא להחזרת רצועת עזה לשליטת הרשות הפלסטינית, אולם הפלסטינים דחו את הרעיון על הסף לאחר שהוצגה להם טיוטה של ההחלטה המדוברת.

את הטיוטה של הצעת ההחלטה, המתפרסמת כאן לראשונה, חשף אהרון מגיד, חוקר המזרח התיכון שמשלים בימים אלה תואר שני באוניברסיטת הרווארד. הטיוטה כללה קריאה ברורה להחזרת רצועת עזה ל"שליטה אפקטיבית של ממשלה פלסטינית תחת הנהגתו של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן), כולל במעברי הגבול".

נוסף על כך, כללה הטיוטה התחייבות של הקהילה הבינלאומית ל"תהליך אשר יוביל לשליטה אפקטיבית ולגיטימית של הממשלה הפלסטינית על כל הכוחות החמושים וכלי הנשק בעזה בהתאם להסכמים הקיימים" - או במילים אחרות, הכפפת חמאס לרשות הפלסטינית גם בממד הצבאי.

הטיוטה גובשה בספטמבר האחרון, מיד לאחר מבצע "צוק איתן", בידי קבוצת מדינות בראשותארצות-הברית, צרפת ובריטניה, בשיתוף-פעולה הדוק עם ירדן, הנציגה הערבית היחידה כיום במועצת הביטחון של האו"ם. דיפלומטים מכמה מדינות שונות שנחשפו לעבודה בנושא אמרו לוואלה חדשות כי ירדן הציגה את התוכנית לפלסטינים בספטמבר, והייתה סבורה כי היא תזכה לאישורם, בעיקר בשל הצבת היעד המובהק של החזרת עזה לשליטת הרשות הפלסטינית.

ישראל והפלסטינים לא הוזמנו לדיונים בנושא, אולם תודרכו כמעט במקביל על-ידי המדינות שהשתתפו בניסוח ההצעה. גם מצרים, שלה גבול משותף עם ישראל ועם עזה, ושימשה שושבינה בהסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס, עודכנה באופן שוטף על המהלכים המתגבשים. לאחר שהטקסט היה מגובש, הוא הוצג לשני הצדדים במתכונת של "הכול או כלום". הפלסטינים בחרו לדחות אותו, מה שגרם כעס ואכזבה בקרב המדינות שהיו שותפות לגיבוש ההצעה. מבחינת ישראל, התגובה הפלסטינית חסכה את הדילמה אם לקבל או לדחות אותה.

"אבו מאזן לא מוכן לקחת אחריות על עזה"

דיפלומט בכיר שהיה מעורב במגעים בנושא סיפר לוואלה חדשות כי המטרה המרכזית הייתה להבטיח הפסקת אש יציבה בין עזה לבין ישראל, תוך חיזוק מעמדה של הרשות הפלסטינית. לדבריו, הפלסטינים נסוגו מהיוזמה מכיוון שאבו מאזן חושש מההשלכות של כניסת הרשות הפלסטינית לעזה. "אם הוא ייכנס לעימות עם חמאס, הציבור הפלסטיני יפנה נגדו והוא צפוי להפסיד", הסביר הדיפלומט. "אם כוחותיו ייכנסו לעזה ולא יגיעו לכדי עימות עם חמאס, ישראל תאשים אותו בכל פעם שחמאס יירה רקטות. הוא נמצא במלכוד, ויש לו אך ורק בחירות רעות לפניו".

דיפלומט אחר שהיה מעורב במגעים העריך כי הפלסטינים התנגדו ליוזמה משום שקיוו שלאחר "צוק איתן" אפשר יהיה לחדש את תהליך הפיוס הפלסטיני, וכי הצעה כזו הייתה מתפרשת כניסיון השתלטות של הרשות הפלסטינית על עזה ופוגעת בדו-שיח בין הצדדים. גורם ישראלי בכיר דחה את ההסבר הזה, ואמר כי אחרי "צוק איתן" היה ברור שפיוס פלסטיני כבר לא יהיה, "אבל אבו מאזן גם לא היה מוכן ללכת לעימות של ממש עם חמאס, ולכן עד היום הזה, חצי שנה אחרי 'צוק איתן', הוא לא מוכן לקחת אחריות על עזה. מבחינתו, עזה היא מלכודת".

ההצעה שדחו הפלסטינים כללה התייחסות גם למרכיב השיקום הכלכלי של עזה, וקראה לכך ש"מאמצי השיקום וההתאוששות הכלכלית בעזה יחלו באופן מידי". בפועל, מאז ועידת המדינות התורמות בנושא עזה, שנערכה באוקטובר האחרון, תהליך השיקום בעזה מקרטע, ורוב מדינות העולם העבירו סכומי כסף זעומים בלבד לרצועה. המדינה המגויסת ביותר עד כה למטרת שיקומה של רצועת עזה היא דווקא ישראל, ומאות משאיות מעבירות מדי יום מלט לתוך הרצועה דרך מעבר כרם שלום.

אהרון מגיד, החוקר הצעיר שחשף את הטיוטה הגנוזה, אמר לוואלה חדשות: "האירוניה בפרשה הזו היא שהרשות הפלסטינית מדגישה ללא הרף את החשיבות של העברת הסכסוך לזירה הבינלאומית, אבל כאשר הוצעה להם החלטת מועצת ביטחון שקראה לשיקום רצועת עזה והחזרתה לשלטון הרשות, הם היססו ולבסוף דחו אותה". הוא הוסיף כי דחיית ההצעה בצד הפלסטיני "מטילה צל של ספק על מחויבותו של אבו מאזן לאחד את עזה ואת הגדה תחת שלטונו".