האם נתניהו חייב במס הכנסה על הוצאות מעון רה"מ?

משרד ראש הממשלה הוא הגוף שנושא בהוצאות של מעונותיו של ראש הממשלה - מעונו הרשמי בירושלים וביתו הפרטי בקיסריה - כך עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם החודש. הוצאות אלה כוללות רכישות של מזון וארוחות מוכנות, ניקיון, גינון, תחזוקה ותפעול, איפור, הלבשה ועוד, בסכום שנתי ממוצע של 2.5 מיליון שקל, ובסך-הכול כ-12.6 מיליון שקל ב-5 השנים שנבדקו (2009 עד 2013).

אלה היו ההוצאות בפועל. התקציב לאותן שנים היה כ-4 מיליון שקל לשנה בממוצע, וכ-20.5 מיליון שקל ב-5 השנים שנבדקו. אך לא לשאלת התקציב אנו נדרשים כאן הפעם - אלא לשאלת החבות במס שעולה בקשר עם הסכומים שהוצאו בפועל.

יצוין כי עד שנת 2011 לא הייתה ברישומי משרד ראש הממשלה הבחנה בין הוצאות המעון הרשמי לבין הוצאות ביתו הפרטי של בנימין נתניהו.

על-פי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כל טובת הנאה שמקבל עובד ממעבידו בכסף או בשווה-כסף, בין שניתנו לעובד ובין שניתנו לאחר לטובתו - הכספים הם חלק ממשכורתו וחייבים במס. סעיף 32 לפקודה קובע כי לא יותרו בניכוי מן ההכנסה הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, הוצאות אש"ל ועוד.

על כן, גם אם תשלום הוצאות אלה מקופת המדינה היה חוקי ומותר - חייב ראש הממשלה במס הכנסה על סכומים אלה, או על חלק נכבד מהם, ככל שהוצאות אלה שימשו לרווחתם האישית שלו ושל בני משפחתו.

כלומר, אם ראש הממשלה לא דיווח לשלטונות על סכום ההוצאות שהוצאו מכספי המדינה לרווחתו האישית כעל הכנסותיו, או לא שילם את המס בגינן - עבר נתניהו לכאורה עבירות מס.

בהקשר זה עולות גם שאלות אחריותם של אנשי הכספים במשרד ראש הממשלה לאי-ניכוי במקור, ומהי עמדתה של רשות המסים בעניין זה.

בדיון שלהלן נתייחס לראש הממשלה כ"עובד". זאת, לאור העובדה שכך רואה אותו משרד ראש הממשלה, על-פי תלוש המשכורת שפרסם בחודש ינואר 2011. יחד עם זאת, גם אם ראש הממשלה אינו מוגדר בדיוק כ"עובד" - המסקנות דומות.

בעניין הוצאות ששימשו במעורב לצרכים פרטיים ולצורכי עבודה, נחזור לשנת 2009, לפסק הדין בעניין עו"ד ורד פרי, שתבעה להתיר לה לנכות מהכנסותיה את הוצאות החזקת שני ילדיה במעון - הוצאות שהוציאה כדי להתפנות לעסוק בעבודתה.

בית המשפט העליון קבע כי מדובר ב"הוצאה מעורבת" של השגחה ושל העשרה (חוגים וכדומה), והתיר לנכות לצורך חישוב מס ההכנסה רק את הסכום ששימש להשגחה. עוד נקבע כי כאשר ההוצאה מעורבת, על הנישום להוכיח מהו החלק החיוני לייצור ההכנסה, ואם לא הוכיח - כל ההוצאה תיפסל לצורכי מס.

בעקבות פסק הדין מיהר משרד האוצר להגיש הצעת חוק, שבה יינתן תוקף חוקי למדיניות שנהגה קודם למתן פסק דין זה. הצעת החוק אושרה בכנסת, והחוק שולל מאז הכרה בהוצאות השגחה על ילדים, אך החשוב לענייננו הוא שהחוק שולל את ניכויין של הוצאות שאינן חלק טבעי ובלתי נפרד מהפעילות שעליה מוטל מס ההכנסה.

עלתה הטענה כי בתי ראש הממשלה משמשים אותו גם במילוי תפקידו, וכי זו ההצדקה לתשלום כל ההוצאות מקופת המדינה. על-פי זה מדובר בהוצאה מעורבת. לכן, כל עוד לא הוכח מה הן ההוצאות ששימשו לצורכי תפקידו הציבורי של נתניהו - כל ההוצאות אינן ניתנות לניכוי מהכנסתו. במילים אחרות - כל סכום ההוצאות שבדוח מבקר המדינה הוא לכאורה הכנסה חייבת של נתניהו.

סעיף 9(1) לפקודת מס הכנסה קובע פטור ממס לנשיא המדינה בגין תשלומים, שירותים וטובות הנאה ששולמו או ניתנו לו מאוצר המדינה בקשר למילוי תפקידו כנשיא. מכך רואים כי נקודת המוצא של פקודת מס הכנסה היא שתשלומים וטובות הנאה הם הכנסה חייבת במס, גם אם ניתנו בקשר עם מילוי תפקיד ציבורי רם. פטור מיוחד מן המס ניתן לנשיא - אך לא ניתן לראש הממשלה.

אמנם עד שנת 2011 לא הייתה הבחנה בין ההוצאות שהוצאו במסגרת המעון הרשמי לבין אלה שהוצאו במסגרת הבית הפרטי בקיסריה; אבל כפי שעולה מדוח המבקר, לא נעשתה גם בהמשך הבחנה בין מצרכי מזון וארוחות מוכנות שנרכשו לבית ראש הממשלה לצורכי אירוח אורחים רשמיים לבין אלה שנרכשו לצורכי בני הבית או לאירוח קרובים וחברים.

אם מדובר על "הוצאה מעורבת", הרי שהוצאות על גינון, ניקיון וכדומה הן הוצאות שמטבען הן מעורבות, ומשמשות בעיקר את רווחת המתגוררים בבית. למרות זאת, הוצאות אלה כוסו במלואן מתקציב המדינה.

המסקנה המסתברת היא שחלק נכבד מהסכום של כ-12.5 מיליון שקל של ההוצאות (ואולי אפילו כולו, כל עוד לא הוצג והוכח מפתח הגיוני לפיצולו בין צורכי תפקיד ראש הממשלה לבין רווחתו ורווחת בני משפחתו) הוא הכנסה חייבת של ראש הממשלה.

יצוין כי מדובר בהכנסה נטו ("ביד" בלשון העם), ולכן, לפי פקודת מס הכנסה, הסכום ברוטו של ההכנסה עשוי להגיע עד כ-24 מיליון שקל.

בתלוש השכר של ראש הממשלה, שפרסמה לשכתו, לא נכללו סכומי הוצאות הבית וההוצאות הפרטיות האחרות, ולא נגבה עליהן מס. סכומי הכנסה בגובה זה מחייבים הגשת דוח שנתי למס הכנסה, ותשלום המס על-פיו - סכום מס שעשוי להגיע עד לכ-12 מיליון שקל. ברור כי ראש הממשלה אינו יכול לממן ממשכורתו הציבורית סכומי מס אלה.

שאלות נוספות בהקשר זה הן - מדוע לא ניכה משרד ראש הממשלה מס במקור משוויין של טובות הנאה אלה; האם רשות המסים נתבקשה על-ידי משרד ראש הממשלה או על-ידי ראש הממשלה עצמו להביע את עמדתה בעניין זה; ואם הביעה את עמדתה - מהי?

ושאלה חשובה במיוחד: האם שלטונות המס מוכנים לאשר שכל מי שמקבל מימון הוצאות דומה ממעבידו, בשל שביתו משמש אותו גם לעבודתו, כולל קבלת קהל, ועליו להיות פנוי תמיד לעבודתו - לא ישלם על כך מס, וכי עצמאי שמשתמש בביתו לצרכים כאלה יוכל לנכות הוצאות אלה מהכנסותיו?

■ הכותב הוא ראש מחלקת מסים במשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'.