תביעת פיצויים: עיריית בני-ברק עיכבה היתר בנייה 5 שנים

עו"ד משה שוב, המחזיק בבניין ברחוב הרצל 91 בבני-ברק, תובע פיצוי בסך 4.5 מיליון שקל מהוועדה המקומית בעיר, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מעיכוב מתמשך בהנפקת היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38

הבניין ברחוב הרצל בבני ברק / צילום: תמר מצפי
הבניין ברחוב הרצל בבני ברק / צילום: תמר מצפי

לאחר כמה החלטות שניתנו על-ידי ועדות התכנון ובית המשפט המחייבות את הוועדה המקומית בבני-ברק להנפיק היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 בעיר, הוועדה עדיין לא הנפיקה את ההיתר. כתוצאה מהמצב, הגיש כעת עו"ד משה שוב, המחזיק בבניין ברחוב הרצל 91 בבני-ברק, תביעה לפיצוי בסך 4.5 מיליון שקל נגד הוועדה המקומית, בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהעיכוב המתמשך בהנפקת ההיתר.

בשנת 2010 פנה שוב לוועדה בבקשה לקבל היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 בבניין, שבמסגרתו ייהרס הבניין הישן, ויוקם במקומו בניין חדש, אמיד בפני רעידות אדמה, הכולל 5 קומות ועליית גג.

במאי 2011 קבעה הוועדה המקומית כי תאשר את הבקשה בתנאי שיוקצו לה שטחים בפרויקט החדש למטרה ציבורית, וזאת בשל מחסור במבני ציבור בעיר בני-ברק.

עו"ד שוב פנה לוועדת הערר בטענה כי התנאי שמציבה הוועדה המקומית בלתי סביר ומנוגד לחוק. במאי 2013 קיבלה ועדת הערר את הטענה והורתה לוועדה המקומית להנפיק לשוב היתר בנייה.

הוועדה המקומית הגישה ערעור לבית המשפט על החלטת וועדת הערר, שגם הוא נדחה ביוני 2014, תוך שהוועדה המקומית חויבה לשאת בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.

למרות ההחלטות הברורות, הוועדה המקומית לא הנפיקה היתר בנייה לפרויקט והחליטה על הוספת תנאי חדש להוצאת ההיתר. הפעם היא דרשה מעו"ד שוב להציג לה חוות-דעת מקצועית הסוקרת את התשתיות הציבוריות ברדיוס של 500 מטר מהבניין.

עו"ד שוב הגיש ערר לוועדת הערר בדרישה לבטל את התנאי החדש, שכל מטרתו לטענתו היא "לשמש אמתלה לסירובה של הנתבעת לתת היתר בנייה לתובע. הכול מתוך רצון לבוא עם התובע חשבון על כך שלא נכנע לדרישתה הבלתי חוקית להקצאת שטח ציבורי בקניינו".

ועדת הערר קיבלה בסוף 2014 את הערר, ביטלה את התנאי שהציבה הוועדה המקומית וחייבה אותה להנפיק היתר בנייה בתוך 30 יום ולשלם לתובע הוצאות בסך 20 אלף שקל.

אלא שגם החלטה זו לא הביאה את הוועדה המקומית להנפיק לשוב היתר בנייה, וכעת הגיש עו,ד שוב תביעה נגד הוועדה המקומית לפיצוי כספי בסך 4.5 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בהנפקת ההיתר.

בתביעה שהגיש עו"ד שוב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עורכי הדין אביעד שוב וליאור קיל ממשרד שוב ושות', הוא טוען כי הוועדה המקומית מסרבת להנפיק לו את ההיתר במכוון ובמזיד, ומתוך נקמה על כך שלא נכנע לדרישותיה; וכי הזמן שחולף גורם לו לנזקים כספיים שמקורם בעיכוב ביצוע הפרויקט. לטענתו, העיכוב נגרם בגלל בקשות שונות ומשונות מנוגדות לדין, שהוכחו כלא חוקיות בפסיקות השונות.

מעיריית בני-ברק נמסר בתגובה: "עו"ד משה שוב הגיש בקשה להיתר, כולל תוספת זכויות בנייה, לפי תמ"א 38. בהתאם למדיניות העירייה באותה עת נדרש עו"ד שוב להקצות שטח בבניין לשירות הציבור, בהתחשב בחוסר רב של מגרשים ציבוריים בעיר.

"יש לזכור כי תוספת זו זכויות זו, לפי תמ"א 38, אינה זכות מוקנית, כי אם תלויה בשיקול-דעתה של הוועדה המקומית. מדיניות זו של העירייה נמצאת בהליכי תכנון, וזאת לאחר בדיקות רבות שכללו, בין היתר, את הצפי למספר יחידות הדיור שעשויות להתווסף לעיר כולה כתוצאה מתמ"א 38.

"העירייה תדגיש כי אכן ניתנה ביקורת למדיניות זו על-ידי ועדת הערר ובית המשפט, אולם עיקר הביקורת התייחסה, רובה ככולה, להיבט הפרוצדורלי ולא למהותה של המדיניות. הוועדה המקומית הסבירה כי עו"ד שוב ידע מראש על מדיניות זו של העירייה, ובמסגרת זו עליו לכבד התחייבות זו, במקום למהר לכותרות בכלי התקשורת. החלטת ועדת הערר, לרבות ההוצאות שהוטלו, מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב".