הרודן פוטין

לא סופר אף אחד, וזה אמור להפחיד אותנו

ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס

גורל מצער פוקד את מתנגדי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הם מוצאים את מותם בטרם עת. אם בתאונת-דרכים - כלומר בפיצוץ מטען נפץ במכונית, רצח בלב מוסקבה ביום-הולדתו של פוטין, התאבדות מסתורית, הרעלה בחומר רדיואקטיבי בלונדון, ואתמול (שבת) בארבע יריות בגבו של אחד האחרונים שהעז לבקר את פוטין ולהמשיך לחיות בארצו, ברוסיה.

סגן ראש-ממשלת רוסיה לשעבר, המדינאי בוריס נמצוב, היה פטריוט. כשראיינתי אותו לפני שנים ספורות בבואו לביקור בישראל, אמר נמצוב (בן לאימא יהודייה) שהוא אינו אויב לפוטין, הוא רק מבקש שרוסיה תהיה דמוקרטיה במלוא מובן המילה. ייתכן שהוא לא ראה בעצמו אויב לפוטין, אך פוטין והמעגל סביב נשיא רוסיה ראה בנמצוב אויב, עוד אויב. הוא נרצח בהתנקשות מתוכננת היטב במרחק מטרים ספורים מאחד המקומות המאובטחים בעולם, באזור המכוסה כולו במצלמות אבטחה, ובו שוטרים וחיילים רבים.

הרוצח לא חשש מפניהם. נשיא רוסיה פוטין היה הראשון להזדעזע, והודיע שיפקח אישית על החקירה כדי ללכוד את מבצעי הפשע הנתעב. כך גם ביקשו ממנו מנהיגי המערב. מיד עם היוודע הרצח כינס ראש התביעה מסיבת-עיתונאים, שבה הציג שלושה כיווני חקירה: רצח על רקע אישי - נמצוב היה בן-זוגה של דוגמנית אוקראינית צעירה ממנו ב-30 שנה, שהייתה לצידו ולא נפגעה בהתנקשות; רצח על-ידי האסלאם הקיצוני - נמצוב הזדהה עם מחאת השבועון הסאטירי הצרפתי שארלי הבדו; והכיוון המבטיח ביותר - רצח שנועד לחבל ביציבות ברוסיה, נמצוב הועלה כקורבן כדי לפגוע בפוטין. כלומר, חבריו באופוזיציה רצחו את מנהיגם כדי להשחיר את פניו של פוטין. ובל יהיו אי-הבנות: המשטר יחזור על התזה הזו בכל כלי תקשורת העומד לרשותו - ואין אחרים ברוסיה - ואזרחי רוסיה יאמינו לה. או יעמידו פנים שהם מאמינים לה.

אז ייתכן שנמצוב נרצח על רקע מערכת יחסים רומנטית. הרי מה האינטרס לכאורה של המשטר לחסל אמנם איש אופוזיציה, אבל מבחינת האיום על מעמדו של פוטין נמצוב היה יתוש, זמזום טורדני המצליח להביא כמה אלפי בני-אדם להפגנות נגד הנשיא ותו לא? פטרו פורושנקו, ראש ממשלת אוקראינה העלה את התזה - היום אמור היה נמצוב להוביל עצרת מחאה נגד המלחמה באוקראינה ולהציג הוכחות למעורבות הקרמלין במלחמה, לשקרי פוטין שמדובר רק בבדלנים פרו-רוסים.

מעבר לנמצוב ברור שרוסיה כבר אינה דמוקרטיה. לא בשום מובן מקובל של המילה. נכון, הנשיא הוא האדם הפופולרי ביותר במדינה, וייבחר ברוב עצום בכל מערכת בחירות שתתקיים ברוסיה בעתיד הנראה לעין, אבל ברוסיה של היום אין מערכת משפט עצמאית, אין בית-מחוקקים עצמאי, וגם לא תקשורת חופשית וזכויות קניין לאזרח, פרט לאזרח פוטין.

הנה רשימה קצרה של האנשים שפוטין ראה בהם - לא, לא יריבים פוליטיים, אלא אויבים. כי אצל נשיא רוסיה הכול אישי. כמאמרו של אחד משני האישים שפוטין מעריץ, יוסיף סטלין (השני הוא הצאר פיוטר הגדול, בונה עירו של פוטין סנקט-פטרסבורג): יש איש, יש בעיה, אין איש - אין בעיה. ובעיותיו של פוטין נפתרות בדרך סופית.

רשימה חלקית: ארקדי וקסלר, עיתונאי שחקר את מותו המסתורי של פטרונו של פוטין, נהרג בהתפוצצות מכוניתו. סרגיי יושנקוב, מנהיג המפלגה הליברלית שטען שיש לו מידע מטלטל על מלחמת צ'צ'ניה השנייה, נרצח ביריות מחוץ לביתו במוסקבה. אנה פוליטקובסקיה, העיתונאית המפורסמת ברוסיה, פעילת זכויות אדם שהביכה את המשטר בפרסומיה ממלחמת צ'צ'ניה, נרצחה במעלית בביתה במוסקבה. סטניסלב מרקלוב, עורך-דין ופעיל זכויות אדם שייצג את פוליטקובסקיה, נרצח מחוץ לקרמלין.

רוח המפקד מנשבת במסדרונות הכוח של הקרמלין

נטליה אסתמירובה, פעילת זכויות אדם בצ'צ'ניה, הזוכה הראשונה בפרס על-שם פוליטקובסקיה, נחטפה ונרצחה. אלכסיי דבוצ'נקו, שחקן פופולרי ומתנגד לפוטין נמצא מת בדירתו (בתחילה הודיעו שמותו פלילי, אחר-כך שנפל ומת לאחר שהפריז בשתייה). אלכסיי ליטביננקו, סוכן ביון לשעבר שברח ללונדון וחשף פרטים על פעילות שירותי הביון הרוסיים, נרצח בהרעלת פולוניום; האיש שסעד איתו וכנראה הרעיל אותו מבוקש לחקירה בלונדון, לעולם לא יוסגר, ומכהן כיום כציר בפרלמנט הרוסי, ה"דומא". סרגיי מגניציקי נכלא אחרי שחשף פרשת שחיתות, ומת בכלא שנה אחר-כך, מכריו טוענים שהוכה למוות, גזר-הדין הרוסי - התאבדות.

לטענת הקרמלין, גם בוריס ברזובסקי, האוליגרך היהודי שהיה פטרונו של פוטין ולימים אויבו הגדול, התאבד בדירתו בלונדון אחרי שאיבד חלק ניכר מהונו. וכעת נמצוב. והרשימה חלקית. ומי שלא מצא את מותו נכלא והוגלה, כמו מיכאיל חודורקובסקי, האדם שביקש לרוץ לנשיאות נגד פוטין; אלכסיי נבלני הבלוכר, במעצר-בית, שהאמין בתמימותו שהוא יכול לשנות את השיטה, או גלה מרצון ברגע האחרון - כמו גארי קספרוב, ולדימיר גוסינסקי, ליאוניד נבזלין ואחרים.

האם פוטין יושב בלילות בקרמלין, מצביע על רשימות אויביו, ואומר לוותיקי הק.ג.ב (גוף הביון והמשטרה החשאית): אתה יודע מה לעשות איתו? - לא. אבל רוח המפקד מנשבת במסדרונות הכוח של הקרמלין, ודברים נעשים כדי לרצות את הבוס. ודבר נוסף באשר לרצח: אם אכן הוזמן על-ידי המשטר בדרך זו או אחרת, הוא מראה עד כמה פוטין לא סופר, לא את אזרחי רוסיה, וגם לא את המערב. או שהסנקציות מכעיסות אותו עד כדי כך, ששום דבר לא יעמוד בדרכו עוד - לא ממשלת אוקראינה, לא נשיא ארצות-הברית ומנהיגי האיחוד האירופי, לא האופוזיציה העלובה בארצו.

הוא, פוטין, ימשיך בדרכו - סיפוח חלקים ממדינות שכנות, אספקת נשק מתקדם לאיראן, רצח מתנגדים. והמחשבה הזו אמורה להפחיד לא רק את אזרחי רוסיה, אלא את כולנו.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

צרו איתנו קשר *5988