בכיר במשק החשמל: "משלמים מחיר לא הגיוני על גז נוזלי"

האם פרויקט יבוא הגז משתלם? מנתונים שהגיעו לידי "גלובס", חברת החשמל תוציא בסך-הכול על הפרויקט, שנועד להבטיח גז בעת חירום, כ-700 מיליון דולר, וזאת אף שהיא צפויה לצרוך ממנו כ-1 מיליארד מטר מעוקב של גז (BCM).

הדרישה לקדם פרויקט של יבוא גז נוזלי באה בעקבות המחסור בגז שנוצר בישראל בשנים 2011-2012 לאחר הפסקת זרימת הגז הטבעי ממצרים והידלדלות מאגר הגז ים תטיס. כך הוקם מצוף ימי (BUOY) כ-10 ק"מ מערבית לחדרה, והושכרו שירותיה של אונייה מגזזת השייכת לחברה אמריקאית - אקסלרייט. בשעות שבהן הגז מתמר לא זורם, או שאינו מספיק לענות על ביקוש החשמל המקומי, יכולה האונייה להתחיל את פעילותה בתוך דקות, להפוך את הגז הנוזלי למצב "גזי" ולהזרים אותו לישראל.

ב-2013 רכשה חברת החשמל 10 מטענים של גז נוזלי מחברת בריטיש פטרוליאום, בעלות כ-50 מיליון דולר לכל מטען. ואולם בשנה זו צרכה רק מחצית מהמטענים - 0.51 BCM של גז, ואת היתר מכרה בשוק הבינלאומי בהפסד של 24 מיליון דולר.

מנתונים שטרם פורסמו עולה כי ב-2014 צרכה חברת החשמל רק 0.06 BCM של גז נוזלי, וזאת לאור זרימת הגז התקינה מתמר. "אם מחשבים את כל העלויות שהוציאה החברה על פרויקט יבוא הגז הנוזלי, מגיעים לעלות אסטרונומית של יותר מ-700 מיליון דולר", טוען גורם בכיר מקורב לחברה.

"חברת החשמל משלמת לאקסלרייט 400-450 מיליון דולר ל-5 שנים, שצפויות להסתיים באוקטובר 2017, ועל מטעני הגז מוציאה כמה מאות מיליוני דולרים כל שנה. חברת נתג"ז הממשלתית שילמה על המצוף עלות חד פעמית של 150 מיליון דולר. אם רוצים לחשב את העלות ליחידת חום אחת, יוצא שב-2014 שילמה המדינה על החשמל כ-26 דולר ליחידה, וחברת החשמל תצרוך רק 1 או 2 BCM במשך השנים".

ואולם, אם חברת החשמל תפסיק את שירותי הספינה, לא יהיה למשק גיבוי של גז. בנוסף, יש אפשרות שפיתוח לוויתן, שהיה מגוון את מקורות האספקה, יתעכב. "אין ספק שמדינה צריכה לוודא שאספקת החשמל שלה תהיה תקינה, אבל ב-700 מיליון דולר אני יכול לשלוף מגוון דרכים אחרות", טוען הבכיר, "עם הסכום הזה אפשר לפתח את כריש או תנין. בכריש יש 50 BCM של גז ובתנין 30 BCM, אז פיתוח שדה כזה ממילא ייתר את הצורך באונייה המגזזת. בסכום הזה היה ניתן להקים צינור גז נוסף שיחבר את מאגר תמר לחוף. המחיר פה הוא כבד מדי ופשוט לא הגיוני".

בימים אלו מדברים בחברה על בניית מצוף ימי נוסף בדרום הארץ, כך שלמקרה חירום ניתן להכשיר את שירותיה של אוניית LNG נוספת שתתחבר למצוף.

חברת החשמל: "האונייה המגזזת היא תולדה של מצב שבו משק האנרגיה נשען על צריכת גז מצינור אחד בלבד. אם תופסק הזרמת גז מהצינור ייגרם למשק נזק של מאות רבות של מיליוני שקלים. כך שפרויקט האונייה המגזזת והרחבת הפרויקט למצוף נוסף הם תעודת ביטוח - פתרון יצירתי עד שיימצא פתרון קבע. כמו כן, שריפת גז נוזלי מצמצמת צורך בשריפת דלקים יקרים ומזהמים פי כמה מסולר ומזוט".

משרד האנרגיה: "פרויקט המקשר הימי, שקידם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, הינו פרויקט בעל חשיבות רבה למשק הגז הישראלי, שכן הוא מאפשר אספקת גז טבעי הן בשעות השיא והן בשעות התחזוקה של מתקני תמר. תרומתו העיקרית של המקשר היא לאו דווקא באספקת הגז באמצעותו, אלא בכך שקיומו מאפשר לצרכני החשמל למצות את פוטנציאל אספקת הגז מתמר ומונע שימוש בתחליפים יקרים אחרים (נפט ומוצריו). נכון להיום, לא התקבלה החלטה בנוגע להקמת מצוף שני, אולם המשרד ישקול את הקמתו ככל שיימשך חוסר הוודאות בנוגע לפיתוח שדות גז ישראלים נוספים".