טיפול שורש

חובה למנות לתפקיד שר הבריאות אדם מתוך המערכת

מערכת הבריאות בישראל הופקרה במשך שנים על-ידי הפוליטיקאים, שעסקו במגוון נושאים, חוץ מהתייחסות רצינית לחדרי-מיון שקרסו ולמיטות במסדרון עם קשישים ש"זכו" לטיפול בתת-תנאים. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות שנועד לספק מענה לאוכלוסייה, הסתכם בשנת 2014 בסכום מזערי של 400 מיליון שקל, מתוך תקציב כולל של 26 מיליארד שקל. ב-400 מיליון שקל לא ניתן לשקם חדרי-מיון שחוקים, אלא לצבוע את הפרוזדורים שבהם שוכבים החולים, ולספק להם מעט תרופות בסיסיות. כך מנסים לרפא חולה אנוש עם פלסטר לעצירת הדימום.

בעקבות הבחירות הקרבות, קיימתי פגישות עם ראשי המפלגות במטרה להטמיע את חשיבות הבריאות מבחינה חברתית על חיינו. רציתי וקיוויתי שהמפלגות יקדמו את הבריאות למען שיפור איכות הרפואה ודאגה שהציבור יקבל מענה טיפולי ראוי. התגובות המילוליות היו אמנם הסכמה: כמו דאגה לציבור, צורך ברפואה מודרנית, רכישת מכשור חדש, הכשרת עוד כוח-אדם. אבל כרגיל, זה היה מלל כדי לצאת ידי חובה.

המקרה של ראש מפלגת כולנו, משה כחלון, ממחיש את היחס המזלזל. כחלון אמר, שהאיש שייבחר במקום הרביעי ברשימתו, יטפל בבעיות הבריאות. חבריי הרופאים ואני, המתנו במתח ובתקווה, לאיש-מקצוע בתחום; והנה במקום הרביעי מוקם הדיפלומט ד"ר (להיסטוריה של המזרח-התיכון) מייקל אורן, ללא שום קשר לרפואה. גם עד למקום 11 ברשימת כחלון, אין אדם שמתמצא בתחום הרפואי. אחרי הקדנציה הכושלת של השרה יעל גרמן, שהתמצאותה במערכת הבריאות הייתה דלה, ציפיתי שמשרד הבריאות יעניין את המפלגות, שירצו להציג הישגים חברתיים-רפואיים לציבור, והתבדיתי.

הזנחה כמעט פושעת בפריפריה

קמפיין הר"י (ההסתדרות הרפואית) שנפתח בימים אלה, מנסה לטפל בחוסר ההתייחסות הפוליטית למערכת הבריאות. יו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן, מסביר בקמפיין כי למערכת הבריאות חסר סכום של 9 מיליארד שקל כדי לתפקד כראוי. מדובר בסכום שיסגור את הגירעון המצטבר של הרפואה הציבורית, ויאפשר מענה הולם לחדרי-המיון ולמחלקות, לגיוס רופאים ולרכישת ציוד מתקדם, במטרה לצמצם תורים לבדיקות, ולהגיש טיפול מהיר גם בפריפריה שסובלת מהזנחה כמעט פושעת.

בשנותיי במערכת הבריאות, חלקן בניהול בכיר וחלקן כמתמחה וכרופא שעבד לעתים ער 30 שעות ברציפות, וכיום כחבר סגל הנהלת שיבא ומנהל פרויקט תלפיות, הבנתי שמשרד הבריאות חייב שר מקצועי, שמכיר היטב את המערכת. לא פוליטיקאי מזדמן, שיודע מהו אקמול ומד-חום, אלא איש בריאות בולט, שניתח חולים, ניהל בית-חולים, שמבין בתקציב כמו באזמל מנתחים. איש-מקצוע שלנגד עיניו תהיה רק טובת הציבור, ללא שמץ מחשבה פוליטית ובלי כוונה למצוא חן בעיני השרים ורה"מ, אלא רק בעיני החולים.

החולים הם "הלקוחות" שלנו. מעבר לשבועת הרופא, אנחנו חייבים להם רפואה מלאה, נקייה מאילוצי כסף. כשימונו השרים ויחלקו את התיקים בממשלה הקרובה, חייבת לחדור ההבנה שלאזרחי ישראל מגיעה בריאות איכותית, ולא טלאי-על-טלאי כנהוג אצלנו זה דורות. אסור למנות ח"כ חסר הבנה, כדי למצוא לו תפקיד. שר מקצועי, מתוך המערכת, לא יסכים שהמיון יתמוטט ושחולה ישכב באלונקה 12 שעות עד שייגש אליו מתמחה.

הבריאות שלנו היא ערך עליון, וכל אזרח זכאי לקבל את מיטבה ללא עיכוב וביעילות. מדובר בחובה אזרחית-חברתית של המדינה, לא פחותה מחינוך, ביטחון ורווחה. נקווה שאיני בעל חלומות, ושהשינוי קרוב מתמיד.

הכותב, סגן-דיקן המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), חבר סגל הנהלה בכיר בשיבא