"יש אנשים שבאים להשתגע, שמים 100 אלף דולר ורוצים ברגע להרוויח מיליון. אבל מי שזה העיסוק המרכזי שלו יכול להרוויח"

"עשו עליהום כאילו כל החברות בתחום גנבים אז 'ניכנס באמ-אמא שלהם'", אומר אלדד בראיון ל"גלובס". "כשסורוס מפסיד מיליארדים אומרים שההשקעה לא עלתה יפה. בארץ זה נחשב 'הימרו בפורקס'. הלו, הגדולים בעולם סוחרים בזה. יש חברות שמתנהלות נורמלי ועם רגולציה ויש כאלה שכבר לא פה - איזי פורקס, גו פורקס, פורקס פלייס. למה לתת לכמה תפוחים רקובים להרוס את כל הכלכלה?".

Atrade (לשעבר אווא פיננסי), שבראשה עומד כאמור אלדד, הוקמה כחברה למסחר במט"ח באינטרנט ב-2006 על ידי עמנואל קרוניץ ונגב נוסצקי, שצירפו לחברה את בית ההשקעות כלל פיננסים (אז בניהולו של שוקי אברמוביץ'). בשנים 2009-2010 מכר כלל פיננסים את החזקותיו בחברת המט"ח (33.5%) לידי המייסדים תמורת כ-9 מיליון דולר, על רקע מהלך התמקדות שהוביל באותן שנים מחליפו של אברמוביץ', טל רז, בבית ההשקעות המידרדר. כיום אברמוביץ' משמש כנשיא החברה האם של Atrade, אווא טרייד, והוא מחזיק בה מניות מיעוט, כמו גם איש העסקים מושיק ליפץ, המוכר לציבור ככוכב תוכנית הריאליטי "הישרדות" וכראש מועצת סביון לשעבר.

מסחר במט"ח הוא רק חלק מפעילותה של Atrade שמציעה כ-250 מוצרים, בהם גם מסחר בסחורות וכן ביותר מ-80 מדדים בינלאומיים. החברה, שרשומה גם באיי הבתולה משיקולי מס, קיבלה אישוריים רגולטוריים באירלנד, יפן ואוסטרליה. לדברי אלדד, ההוצאות העיקריות שלה הן על פרסום.

תדמית הג'ונגל והקזינו שדבקה בענף הפורקס התפתחה במידה רבה על רקע הנוהג של החברות הפועלות בתחום ליצור מצב שבו "הבית", קרי החברה, משחק מול המשקיע. "היה פה דור של חברות שהיו מחליטות לא להתכסות כנגד הפוזיציות שלהן", אומר אלדד. "הן היו אומרות שממילא רוב המשקיעים מפסידים, אז צריך שיהיה לי מספיק כסף בשביל אלו שמרוויחים בינתיים, ובסוף כמעט כל מה שמפקידים אצלי יגיע אליי לכיס. זה סוג של משחק מכור, שקרה בעיקר בשל היעדר רגולציה".

לטענתו, Atrade פועלת אחרת: "אתה סוחר מולי אבל לא על בסיס זה אני מרוויח, כי אני מתכסה. היום החברות הגדולות בעולם מתנהגות ככה, אבל בארץ עוד לא. הרגולציה לא דורשת להתכסות ולא אומרת לא להיות הצד הנגדי, אלא רק ליידע, ולקיים מערכת נהלים שתמעיט את מקרי ניגודי עניינים. לנו ההשוואה לקזינו גורמת להצטדק, שאנחנו לא הבית כמו בקזינו. אבל הרבה יותר הוגן להשוות אותנו למסחר באופציות".

הבדיחה בענף היא ש-95% מהמשקיעים מפסידים והיתר משקרים.

"הסטטיסטיקה בארה"ב היא ש-75% מפסידים. לא עבר חודש שלא ביצענו כאן משיכות כסף של רווחים למשקיעים בהיקף של חצי מיליון דולר עד מיליון וחצי דולר. יש מי שמרוויחים ואנו משלמים רווחים. העניין הוא שיש מי שמרוויחים ומשקרים כי מחר מס הכנסה ידפוק להם בדלת. ומצד שני, כל לקוח שמפסיד מגיש תביעה, כי ברור שהחברה היא בניגוד עניינים (כי הכסף שלו מושקע מול הכסף שלה, והיא בעלת אינטרס שיפסיד, י' מ'). ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות".

כשהוא נשאל איזו סיבה יש למשקיע הקטן להיכנס לתחום, הוא משיב שלדעתו הענף מהווה חלופת השקעה טובה ביחס לאלטרנטיבות: "אנשים התחילו להבין שהבנקים דופקים אותם, שיועצי השקעות לא מייעצים לטובתם. פסגות מציגה עצמה עכשיו כמגינת האזרחים בעניין הנפקת האג"ח של יצחק תשובה? תודה רבה. באלף מקרים אחרים היא דפקה אותנו.

"לאט לאט אנשים מבינים שגם בתחום שלנו תסמוך על עצמך, אבל זה אפשרי. אל תעשה שטויות. אם תתייחס לזה כהימורים, ככה זה יהיה. יש את האנשים שבאים להשתגע. שמים 100 אלף דולר ורוצים ברגע להרוויח מיליון. אבל הלקוחות הוותיקים הם כאלה שמתנהגים לזה בכבוד. זה העיסוק המרכזי ואז אפשר להרוויח".

"הערנו את הדוב"

הדרמה האחרונה שפגעה בתדמית הענף הייתה פרשת הפרנק השוויצרי. באמצע ינואר הסיר במפתיע הבנק המרכזי של שווייץ, ה-SNB, את התחייבותו לשמור על יחס קבוע בין הפרנק לאירו. פעילי שוק המט"ח, שמורגלים בשינויים יומיים של 1% פחות או יותר, חזו לפתע בזינוק של 40% בערך הפרנק מול האירו בתוך דקות, וחברות פורקס רבות נכנסו לטלטלה איומה.

אלדד טוען ש-Atrade לא נפגעה מכך, אבל מסכים שלדרמה היו ויש השפעות על הענף. לדבריו, "ההתרסקות היא תוצאה של מאורע שהוא מעין 'ברבור שחור' שיכול להתרחש אחת לכמה שנים. בעולם היו חברות שנפגעו, בעיקר ספקולנטים. בארץ יש פחות מודעות למטבע הזה, אם כי יש חברות ישראליות שנסמכות על חברות בחו"ל ואז הן מושפעות. FXCM, למשל, חטפה זעזוע וממש עמדה בפני סגירה. היא ניצלה ברגע האחרון כשחברת ההחזקות Leucadia הזרימה לה 320 מיליון דולר. ב-FXCM עכשיו יש מהלכים של סגירת 13 מטבעות אקזוטיים (כלומר, הפסקת המסחר בהם, י' מ') שרואים בהם סכנה, כולל אגב השקל-דולר, שזה קצת מפתיע".

בלי קשר ישיר לתקרית הפרנק, בסוף מאי 2015 תיכנס הרגולציה לענף בישראל (ראו מסגרת). אלדד מתאר את הדרך הארוכה שעבר המהלך הזה, ואת הקרבות מאחורי הקלעים בין הלוביסטים של התומכים, ובהם Atrade, לאלה של מתנגדים בראשות איגוד חברות הפורקס. "הרגולטור בארץ די נרדם בשמירה. ראינו מה קורה בעולם ואז ניסינו לקדם את הנושא. הערנו את הדוב משנתו. היה אפשר להעביר את הרגולציה בחודש - כללים בסיסיים. במקום זה נכנסו להליך של ארבע שנים".

כעת הרגולציה עומדת לשנות את פני הענף, אבל למרות התמיכה שלו בה אלדד לא שבע רצון מכל התקנות שבדרך: "היו חברות שבגלל התקנות כבר נעלמו ונסגרו והיו שניסו להרוויח עד הסוף - עד שיהיו תקנות - ולהתקיים לעוד כמה חודשים עד שלא יוכלו לפעול, מאחר שלא עשו את ההתאמה לרגולציה. עכשיו אנו מנסים להבין מה קורה. יש הרבה דברים שנכתבו מחוסר ידע. מרבית החברות פועלות כשלוחה של חברה בינלאומית, אבל מי שרוצה לקבל רישיון צריך לפתוח את כל קרביו בפני הרגולציה המקומית. אבל הגענו להישג - לנוסח שאפשר לעבוד איתו - אם זה לא היה קורה, אולי היינו מגיעים למשהו פופוליסטי".

היקף ההון העצמי שיידרש הגיוני ביחס לסכומים שרצים?

"זה המון. באירופה, על כל השוק הענק של האיחוד האירופי, לא מגבילים את המינוף, ודורשים הון עצמי של 5-6 מיליון אירו בלבד. האם הגיוני שעל שוק בישראל, עם מקסימום 50 אלף סוחרים, ידרשו מכל חברה לשמור כל כך הרבה?".

הבינלאומיות של הענף לא תביא לכך שיהיה קל לעקוף את הרגולציה?

"הרעיון ברגולוציה הוא למנוע את הטריקים האלה. העניין הוא שנשארו המון סוגיות פתוחות. למשל, כל הנושא של מניעת הלבנת הון טרם אושר ויעבור רק אחרי הבחירות".

אתם, למשל, רשומים באיי הבתולה משיקולי מס. את רוב המסים אתם משלמים שם?

"אנחנו משלמים מסים גם בארץ".

"תחום מפוקח יזכה ליותר אמון מצד המשקיעים, והפורקס זקוק לכך"

בתום סדרת דיונים ממושכת אישרה בתחילת אוגוסט 2014 ועדת הכספים של הכנסת את התקנות להסדרת פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות. מדובר בחברות המפעילות פלטפורמות מסחר אינטרנטיות להשקעה במכשירים פיננסיים - בעיקר נגזרי מט"ח (פורקס) - באמצעות מינוף גבוה של נכסי הבסיס.

עד כה נהנו החברות הללו - על פי הערכות, מדובר בבין 10 ל-20 חברות - מהיעדר פיקוח, אך כעת הן נדרשות להגיש עד סוף מאי בקשה לקבלת רישיון לפעילותן מרשות ני"ע. התקנות יוחלו עליהן בתום תקופת מעבר, שלאחריה הן יפעלו תחת פיקוח הרשות.

לדברי עו"ד ד"ר צבי גבאי, ששימש בעבר הממונה על האכיפה ברשות ני"ע וכיום הוא יועץ לחברות פורקס כשותף במשרד עדיני-ברגר-גבאי, "תחום מפוקח יזכה ליותר אמון מצד המשקיעים והפורקס זקוק לכך. מצד שני, ייתכן שהרגולציה המכבידה תביא לסגירה של זירות מסוימות, התמזגות עם חברה גדולה יותר, או נדידה לחו"ל".

תחום המט"ח נעשה בשנים האחרונות יותר ויותר גלובלי. אחרי גל תביעות ששטף את הארץ לפני מספר שנים, חברות בתחום נמלטו מישראל, ולמשך תקופה היו גופים שהעדיפו לא לקבל לקוחות ישראלים. כיום הטרנד הוא להירשם במקלטי מס, כמו קפריסין ואיי הבתולה, ומי שנכנס לחדר מסחר בחברת פורקס ישמע בליל שפות - ערבית, ספרדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית וטורקית - שמנסר את האוויר.

לדברי גבאי, "שאלת התחולה הטריטוריאלית של הרגולציה מורכבת, ולא הוגדרה באופן הדוק. אם חברה מתחזקת אתר בעברית, קשה לטעון שהיא לא פונה לקהל יעד ישראלי גם אם היא יושבת בחו"ל, ואז כנראה שהרגולציה הקומית כן תחול. יש פה ציר עם הרבה גוונים של אפור, החוק לא חד בנושא הזה. יכול מאוד להיות שרשות ני"ע תחשוב על סיטואציות מסוימות שיש פיקוח ישראלי וחברות יחשבו אחרת וזה יוכרע בבית משפט".

אחד הסעיפים המעניינים ברגולציה נוגע לכך שבתחום הביטוח, האחריות תיפול על החברות. ההנחה היא שדווקא הן יפקחו על עצמן טוב לאורך זמן. "כשנתקלתי בארה"ב ב-2003 באכיפה הפנימית - קומפליינס - זה נשמע לי שטות. שהחתול ישמור על השמנת? אבל כבר אז היו מחקרים אמפיריים, שהראו ש'מתוך שלא לשמה בא לשמה'. לא יהיה אף פעם מספר רפרנטים כמספר החברות, או כמות חוקרים שתוכל לחקור בכל רגע נתון כל פיסת ידע שמתגלה. ברשות ני"ע הייתי מעורב ביותר סגירת תיקים מפתיחת תיקים, כי הרשות חייבת לעשות שיקולי עלות תועלת וכוח אדם. אם אשען רק על מקרים שהרשות מגלה - נכשלתי, כי היא מגלה את מיעוט המקרים. מצד שני, אם הצלחתי לתמרץ חברות לבדוק את עצמן, זו דרמה".