"ישראל חייבת להיערך לאסון נפט גדול; מרוויחים מהבהלה"

3 חודשים בדיוק אחרי דליפת הנפט שהתרחשה בשמורת עברונה והובילה לאסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל, עורך הדין שייצג את BP באסון הנפט במפרץ מקסיקו מסביר למה חשוב לחנך את הציבור

ג'ואל גרוס/ צלם: יחצ
ג'ואל גרוס/ צלם: יחצ

בלילה שבין ה-3 ל-4 בדצמבר 2014, לפני 3 חודשים בדיוק, התרחש האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל: אחד מהצינורות של חברת קצא"א הממשלתית בקו אילת-אשקלון התפוצץ, ו-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו והובילו לזיהום של 7 ק"מ מצומת באר אורה אל עבר שמורת עברונה.

בעולם, לעומת זאת, אסונות הנפט הגדולים התרחשו דווקא מדליפה של נפט לים, בין אם מפיצוץ אסדה להפקת נפט כמו באסון של בריטיש פטרוליום (BP) במפרץ מקסיקו בשנת 2010, ובין אם בעקבות דליפה של מכלית שמובילה נפט בים - כמו באסון של אקסון ואלדז בדרום אלסקה ב-1989. באסונות כאלה, הנפט מתפזר על תוואי רב יותר מאשר ביבשה וחלקו אף שוקע לקרקעית הים.

לא מן הנמנע שבישראל יקרה דבר דומה: המדינה נחשבת לעשירה בגז וענייה בנפט, ואת האחרון היא נאלצת לייבא דרך הים. בשנת 2014 עמד הייבוא על כ-9.5 מיליון טון של נפט ותזקיקים, שהגיע במכליות ענק של 80-250 מיליון טון. את המכליות פורקים בעיקר באשקלון, אך גם בחיפה ובאילת.

עד כה נעשו בישראל מספר קידוחי נפט במים רדודים, אך לא במים עמוקים. קידוחים כאלה צפויים להתבצע במאגר הגז "לוויתן", ולכן נשאלת השאלה האם ישראל ערוכה לאסון נפט גדול יותר בים?

"ישראל חייבת להתכונן למצב של דליפת נפט בים וללמוד ממדינות אחרות שעברו את זה. היא לא צריכה להמציא את הגלגל", אומר בתשובה לשאלה עורך הדין האמריקאי ג'ואל גרוס שייצג את BP באסון הנפט שנחשב אחד ממפגעי הטבע הגדולים בכל הזמנים. באפריל 2010 כאמור, התפוצצה אסדת הקידוח "Deepwater Horizon" שחכרה החברה במפרץ מקסיקו, ובמשך יותר מחודש דלף ממנה נפט. לפני שנכנס כשותף בחברת עורכי הדין Arnold &Porter בארה"ב, ייצג גרוס את "הצד השני" וכיהן כראש הרשות הפדרלית במחלקת התביעה של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי. שם עבד כ-17 שנה והיה אחראי על כ-160 עורכי דין ויועצים משפטיים. גרוס, שנחשב לאוהד ישראל, הגיע בשבוע שעבר לנאום ב"כנס סביבה 2050" העשירי.

לדברי גרוס, "הדרך היחידה להימנע מסיכון של דליפה לים היא לא לייבא נפט בכלל - והרי זה לא אפשרי".

- בתור מי שייצג בעבר את ממשלת ארה"ב מול תאגידים שפוגעים בסביבה והיום מייצג את אותם תאגידים, איך ניתן למצוא את האיזון בין שמירה על הסביבה מצד אחד, וקידוח וייבוא של נפט מצד שני?

"רגולציה בנושא הגנת הסביבה, כמו גם בנושא של הפקת נפט, היא הכרחית. השאלה היא לא אם לחוקק חוקים, אלא לאיזו דקדקנות לרדת. בארה"ב, למשל, נחקקים חוקים ברמה הפדרלית, וכל מדינה מוסיפה לזה את הרגולציה שלה. חשוב לדעת שאי אפשר להימנע מאסונות כאלה ושרגולציה קפדנית מדי יכולה גם היא לגרום לנזק. אחרי האסון של BP ממשלת ארה"ב הפסיקה את כל פעילות הקידוחים בשטח הימי שלה - החלטה שהייתה שנויה במחלוקת משום שהיא גרמה לאבטלה אצל הרבה אנשים במדינה. אותם מתנגדים להפסקת הפעילות טענו שאי אפשר להשבית תעשייה שלמה בגלל האסון וכי מפסידים בכך פעמיים".

- על מי מוטלת האחריות לשלם על הנזקים?

"שנה לאחר האסון של אקסון באלסקה, ב-1990, חוקקה ארה"ב את החוק למניעת זיהום נפט (Oil Pollution Act), לפיו כל האחריות בזיהום הנפט מוטלת על החברה. החברה היא זו שצריכה לשלם על כל הניקיון של הים או היבשה, כך גם לכל מי שניזוק מהפגיעה. כמו כן, היא צריכה לשלם קנס כספי שיכול להיות עצום. באסון של BP, נאלצה החברה לשלם 40 מיליארד דולר".

בעקבות דליפת הנפט של קצא"א פנתה עמותת "אדם טבע ודין" אל היועץ המשפטי לממשלה וקראה לו לפתוח בחקירה פלילית נגד כל מי שהיה מעורב בפרשה, כולל החברה עצמה, חברי הדירקטוריון שלה והגופים שאמורים היו לפקח על קצא"א וחטאו בתפקידם. האם זה נהוג בארה"ב?

"אם הממשל האמריקאי יחשוב שאנשים נהגו ברשלנות הוא לא יהסס לזמן אותם לחקירה פלילית. באסון של BP, המדינה החליטה לזמן לחקירה פלילית 4 נושאי תפקיד, בהם שניים שהיו על האסדה בזמן הפיצוץ".

- איך בפועל מטפלים בנפט במקרה של דליפה לים?

"הטיפול עצמו תלוי בכמה גורמים בין היתר בלקוח, במצב הדליפה ובסוג המים. דליפת הנפט במפרץ מקסיקו הייתה שונה מזו שהתרחשה באלסקה. קיימות כמה שיטות לאיסוף נפט, העיקריות שבהן היא טכנולוגיית ה"רפרוף" (skimming) שמאפשרת שאיבת נפט מהמים באמצעות סליקים; שריפת נפט שמתאפשרת רק שאין בעלי חיים בסביבה; ושיטה שלישית היא פירוק הנפט לחלקיקים קטנים יותר שמתפזרים (dispersions). בטכנולוגיה האחרונה השתמשו באסון BP. חשוב לא פחות לסרוק את החופים ולראות מה היקף ההשפעה. במקסיקו הצליחו לאסוף 800 אלף חביות מתוך 4 מיליון חביות שנשפכו, וחלק גדול מהנפט אף נשטף לחוף. לכן, בשלב מסוים היו 35,000 אנשים שסרקו את החופים מטר אחר מטר".

- איך מתכוננים לאסון של שפיכת נפט בים?

"ישראל חוותה אסון בקנה מידה קטן של דליפת נפט ביבשה, ולכן, בשלב הראשון עליכם להפיק לקחים. בשלב השני, צריך לבנות תוכנית נהלים מסודרת למקרה כזה ולעשות הרבה מאוד תרגולים. כמו כן, חשוב להכשיר צוותים שיהיו מוכנים לתגובה מיידית במקרה של אסון, כי זה הדבר הכי חשוב. כך גם לגבי ציוד מתאים. יש היום טכנולוגיה ענפה בתחום, וקיים מדע שלם סביב בטיחות בקידוחים שמתפתח כל הזמן. לבסוף, צריך גם לחנך את הציבור".

- למה הכוונה?

"הציבור כן משתמש בנפט ובתזקיקיו וזקוק לו, אך תמיד ירצה סיכון של 0%. הוא לעולם לא ירצה ליד הבית שלו אתר שנחשב למסוכן. מה שנקרא "NIMBY" (לא בחצר האחורית שלי - ה.כ). אבל המציאות היא שברוב המקומות, הרחובות עצמם נחשבים למזוהמים יותר מאותם אתרים, בייחוד בישראל שמעשנים בה כל כך הרבה. לכן, אחד האתגרים הוא לחנך את הציבור ולגרום לו להבין מה באמת מסוכן. מדינות לא מספיק מבינות את זה. אני מודה שאחד הדברים שמאוד מקשים על החינוך הזה הם עורכי הדין שישר 'קופצים על המציאה' כשאסון כזה קורה ומבהילים את הציבור. לצערי, גידלנו בארה"ב במשך 20 שנה עורכי דין כאלה שמרוויחים לא רע מהבהלה הזו".

מתכוננים לאסון נפט בים, אך חסרים בכוח אדם וציוד

לישראל יש תוכנית לאומית שמפרטת באילו הליכים יש לנקוט במצב שבו נשפך נפט לים. במשרד להגנת הסביבה קיים אגף מיוחד - ים וחופים - שנועד בין היתר לנהל ולתפעל מצבים כאלה. באגף ישנם כ-30 עובדים שמיומנים בניהול ובהפעלת הגורמים השותפים לטיפול באירוע אסון מסוג זה, ו-3 מרכזי ציוד ייעודים: בחיפה, באשקלון ובאילת. עוד פועל האגף מול מפעלים ורשויות מקומיות ומכין אותם לאירוע כזה, שכן הם עלולים להיות הפוגעים או הנפגעים העיקריים בו. האגף עורך 6-8 תרגילים בשנה שבהם לוקחים חלק כלל הגורמים הרלוונטיים, ומבצע תרגילים עם המדינות באזור דוגמת ירדן וקפריסין.

"אנחנו עובדים בתפוקה מרבית באגף, אך בכל זאת חסרים לנו לפחות עוד 10 אנשים מיומנים ביחידה, כמו גם כלי שיט וציוד ייעודי נוסף", מודה רני עמיר מנהל האגף. "הקרן למניעת זיהום ים היא ציבורית והיא תממן את הרכישה הזו. תקציבה השנתי השוטף נע סביב 13-15 מיליון שקל. כדי להשלים את הרכישה הסכים האוצר להעביר סיוע חד-פעמי של 22 מיליון שקל, והשאר ימומן ממקורות הקרן, כאמור".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גז ונפט?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988