"פסטיבל אישה" בחולון מעביר את הפוקוס למרחב הביתי

הפסטיבל מציע אירועי סלון המהווים חלק מטרנד עולמי של חזרה לאינטימיות, חיפוש אחר המיקרו ויצירת חוויות משמעותיות בעולם הביתי ■ הציבור הרחב מוזמן לשוטט בין 75 בתים פתוחים, מופעי סלון ייחודיים וסדנאות

מהמופע של לי לוריאן ודפנה ארגמן / צילום: דניאל קרונברג
מהמופע של לי לוריאן ודפנה ארגמן / צילום: דניאל קרונברג

ביתה של הפסלת נורית אילון מלא בפסליה ומעוצב לתצוגה, כמוזיאון קטן, עם גומחות בקירות ותאורה דרמטית ליצירות. אילון תארח בביתה סדנת פיסול בהשראת אימהות, בשני מפגשים שהיא מקיימת במסגרת "פסטיבל אישה", הנפתח היום (א') בחולון. זהו אחד מ-75 בתים בעיר, הפותחים דלת ומכניסים קהל למרחב הפרטי, למופעי-סלון אינטימיים, לסדנאות או לביקורי בית מסקרנים.

גם ד"ר גרייסי גול, פסיכותרפיסטית, פתחה את ביתה האישי והמקצועי בפני קהל. אצלה בסלון, תציג השחקנית פנינה רינצלר את מופע היחיד "טיפול שורש", הצגה שבמרכזה מצוקתה של ילדה, החווה הפרעות גוף ורגש*ומצליחה להצמיח עצמה מחדש. לאחר ההצגה יערכו המארחת והשחקנית "מיני טיפול" בדמות הגיבורה, לעיני הקהל.

תהליך שונה לגמרי יתקיים בביתה של עופרה וילצ'ינסקי, שמארחת את המופע "עוגיית לב", מאת ובביצוע לי לוריאן ודפנה ארגמן. השתיים מציגות אם ובתה היושבות בסלון, מכינות עוגיות ומדברות על מיניות. בהצגה-שיחה נפרם קשר השתיקה סביב תשוקות וחוויות נשיות, בין שני הדורות ובמסגרת התפיסה הנוקשה של החברה הסובבת. בהצגה משולבים סרטים משפחתיים, תיאטרון חפצים וכמובן מתכון לעוגיות.

הפרטי החדש

החומרים שבחרה סיגל וייסבין-רוזמן, המנהלת האמנותית של פסטיבל אישה, מעבירים את הפוקוס מהאירועים הגדולים במרכזי התרבות לזירה הביתית, שבה אנו רגילים לשמור על פרטיות ואנונימיות. ההחלטה להכניס קהל הביתה מפנה זרקור למה שנחשב באופן עקבי לשולי ול"פחות חשוב", ומסמנת אותו כמרכזי ומשמעותי. זהו מהלך חשוב מבחינה תרבותית וחברתית, שדוחה את התיוג של "ענייני נשים" כנושא משני בחשיבותו.

זוהי גם היענות לצורך הגובר של אנשים בהיכרות ובתחושת שייכות לקהילה, לקבוצות החולקות עניין משותף, ולמגע אישי חם בעולם מרושת וירטואלית. אירועי הסלון הם חלק מטרנד עולמי של חזרה לאינטימיות, חיפוש אחר המיקרו ויצירת חוויות משמעותיות בעולם הביתי, ברחוב ובעיר, לא רק באירועי פסגה.

את הרעיון הגתה מנכ"לית עיריית חולון, חנה הרצמן, הידועה בהשקעה בתוכן יצירתי בחיי התרבות של העיר. בשנה שעברה התקיים פיילוט זהיר, בחמישה בתים מארחים. וייסבין-רוזמן התחברה בקלות לקונספט, גם לאור נסיונה האישי.

היא עצמה למדה בבית הספר למשחק של ניסן נתיב, המשיכה להולנד ושם פיתחה מופע תלוי מקום (סייט ספסיפיק) שבמרכזו דמותה של "בריז'יט פרדון", אלטר אגו שהמציאה לעצמה. "היא הייתה מצחיקה, עם סיפור שלם מאחוריה", היא מתארת את מדריכת התיירים האקצנטרית, מוסמכת מטעם עצמה ב"אקול דה טור דה פרנס", שמובילה את קבוצותיה לביקורי בית פולשניים ומספרת (במבטא צרפתי כבד) איך ביקרה פעל אצל סלבריטאים כמו ג'ורג' קלוני.

"מעבר למופעים הגדולים והחגיגיים יש לפסטיבל אג'נדה, לשים את הנשים בפרונט. אני מגלה נשים מדהימות וכשנכנסים הביתה זה תמיד לא רק הסלון - אלא כל הבית והאנשים שבו, הטעם והעיצוב ומה שיש במקרר. בתוכנית שלנו יש סלונים שמארחים יוצרות ויש בתים פתוחים, שבהם בעלת הבית מארחת סיור או הרצאה מעולמה - כמו למשל אישה שנוסעת הרבה בעולם מציגה תכשיטים שאספה ברחבי העולם.

"עבדנו על שיתופי פעולה והתאמות בין המארחות ליוצרות. יש למשל מופע מחול של תמי יצחקי בגן ילדים. המופע 'בעצב' מציג קשיים בהורות ובאימהות, ומנהלת הגן, ד"ר לחינוך שלומית אביב, המארחת, תדבר על האימהות כמנוף להתפתחות אישית".

- יש פה אמירה שלפיה דברים שקורים בתוך הבית ובזירה הפרטית אינם פחות חשובים מהדברים המתקיימים במרחב הציבורי.

"זה נכון ואני ניסיתי להדגיש את הנשים המארחות לא פחות מאשר את המציגות. הן לא רק משאילות את החלל. היה לי רצון באמת לפתוח את הבתים וליצור היכרות משמעותית של הקהל עם המארחות".

- כמה אנשים יכולים להיות כקהל בבית?

"בין 20 ל-30 ובכל בית יש אירוע חד-פעמי או כזה שקורה פעמיים. אבל יש בתים שבהם יש אוספים שיהיו פתוחים מספר ימים". מחירי הכרטיסים גם הם נגישים - 20 שקל בלבד למופע סלוני.

שיח ופתיחות

את התחקיר לפסטיבל ניהלה רמה אליקים, יועצת ראש העיר למעמד האישה. "היא עשתה עבודה מדהימה בפנייה אישית לכל אחת ופשוט נתנו להן תחושת ביטחון", אומרת וייסבין-רוזמן.

ומוסיפה אליקים: "מצאנו נשים שלא ידענו עליהן לפני כן ובתים קסומים שלא הייתי מגיעה אליהם ואני רוצה שגם אחרים יכירו את הנשים הללו או את האמנות שלהן. זה הון אנושי והקהילה די צמאה להיכרות הזו ולמפגשים.

- זה די מהפכני להגיע לאירועים בקנה מידה כזה בעיר אחת - 75 בתים לעומת חמישה בשנה שעברה. היה הרבה ביקוש?

"עשינו הרבה ריצ'ינג אאוט. יצאנו בקריאה לתושבים והייתה היענות גבוהה. המפגשים הללו מאפשרים קשר של שיח ופתיחות, ובשורה התחתונה גם הרבה שמחה.

"מעבר לזה שהפסטיבל במהותו נוצר כדי לתת במה לאמנות נשית - כי גם בתחום האמנות נשים חשופות פחות, והמשמעות היא לתת במה לנשים, גם אצלן בבית".

כך למשל היא מציינת סדנת צילום לאימהות ובנות, אצל הצלמת לינה מיארה. סדנאות בישול עם בשלניות מקומיות ואורחות מבחוץ. אלישבע שמואלי מארחת את ענת לב-אדלר, עיתונאית ומחברת רב-המכר "כותבת ומוחקת אהבה", שתיתן הצצה לאחורי הקלעים של תהליך הכתיבה, ותספר על המשבר האישי בחייה שהוביל לכתיבת הספר. הזמר דן תורן מארח בסטודיו שלו את סיון טלמור, והם מספרים ושרים "על לידת שירים".