העליון נזף בעיריית ר"ג: לא גבתה ארנונה מבעל נכס 30 שנה

העירייה לא גבתה ארנונה עשרות שנים - ולפתע הגישה לבעל הנכס חיוב של כרבע מיליון שקל

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עוד דוגמה לאי-סדרים בעיריות בכל הנוגע לדיני הארנונה ואכיפתם: בעל נכס ברמת-גן, שפעל על קרקע חקלאית, לא חויב בארנונה עשרות שנים. לאחר ששונה ייעוד הקרקע למגורים, והמבנים נהרסו על-ידי הבעלים בתיאום עם העירייה, קיבל בעל הנכס חיוב ארנונה בסך כ-250 אלף שקל הנוגע לשנתיים האחרונות שבהן פעל הנכס (2009-2011).

בעל הנכס פנה לבית המשפט המחוזי בטענה כי עיריית רמת-גן לא גבתה ארנונה כל השנים, וגם לא העלתה את הנושא בזמן ההתקשרות בין הצדדים עם פינוי השטח והריסת המבנים.

בית המשפט המחוזי קבע כי החיוב אינו כדין, אך העירייה ערערה לבית המשפט העליון. לאחר הדיון בערעור קבעו השופטים - בדעת רוב של השופטת דפנה ברק-ארז והשופט מני מזוז, כנגד דעתו של השופט יורם דנציגר - כי יש להפוך את החלטת המחוזי.

בית המשפט קבעה כי העירייה הייתה רשאית לחייב את הנכס בארנונה לשנתיים בלבד, לאור העובדה שבעל הנכס זכה למעשה לפטור מארנונה במשך 30 שנה. פסק הדין קבע כי בעל הנכס ישלם את הארנונה וגם יישא בהוצאות המערערת בסך 60 אלף שקל. את בעל הנכס ייצג עו"ד טל קדש, את המערערת ייצגה עו"ד טל שטיין אלבר.

במסגרת פסק הדין ביקרו השופטים את התנהלות העירייה על העובדה שנמנעה לחייב את הנכס בארנונה במשך 3 עשורים, מה שפגע בקופה הציבורית עליה היא אמונה.

"ראוי כי העירייה תקיים חקירה מקיפה של הנסיבות שבהן לא חויב המשיב בארנונה במשך תקופה כה ארוכה - מה היה מקור הטעות, והאם הייתה תמימה - ובהמשך תשלים את תיקון הליקויים שגרמו לאי-הגבייה", כתבה השופטת ברק-ארז. "במישור הכללי יותר, ראוי שמערכת ניהול המידע ברשות מקומית תאפשר מבט כולל על הנכסים בשטחה, כך ש'נורות אדומות' יידלקו כשנכס המחייב טיפול של מחלקה אחת, שלכאורה אינה מודעת לקיומו, נמצא בטיפולה של מחלקה אחרת".

עוד קבעה השופטת כי פסק הדין יעבור לעיונו של היועץ המשפטי של משרד הפנים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988