"רק החזקים ישרדו": הימור הנפט הגדול של סעודיה

עשרות שנים שימשו הסעודים כרשת ביטחון בשוק הנפט ■ אבל כשהמחירים החלו ליפול בשנה שעברה, עלי אל-נעימי, שר הנפט של המדינה והאיש החזק בתעשיית האנרגיה העולמית, שינה טקטיקה ■ השאלה היא אם הוא עשה זאת ממניעים פוליטיים או משיקולים אחרים

עלי אל–נעימי / צילום: רויטרס
עלי אל–נעימי / צילום: רויטרס

סוחרי הנפט ומנהלי קרנות הגידור שהתכנסו לארוחת ערב במייק'ס ביסטרו במנהטן נלחמו על תשומת ליבו של נאסר א-דוסארי, נציג סעודיה באופ"ק ואורח הכבוד של חברת פריפורט קומודיטיז. סביב חצי תריסר שולחנות, 30 הנוכחים התיישבו כל אחד בתורו לצד האיש שמקורב לעלי אל-נעימי, שר הנפט בן ה-79 של הממלכה והאיש החשוב ביותר בתעשיית האנרגיה העולמית.

התאריך היה 7 באוקטובר, ומחיר הנפט צנח ללא הפוגה מאז יוני. כולם רצו לדעת אם סעודיה תיקח את הפיקוד ותעצור את הנפילה. "אתם בוודאי הולכים לקצץ תפוקה", הכריז אחד האורחים.

"מה גורם לך לחשוב שאנחנו הולכים לקצץ?" השיב הנציג הסעודי.

התגובה המהירה הזו של הסעודי, כפי שזוכר אותה אחד מאלה שנכחו במפגש, הדהדה ברחבי השווקים. היא הייתה הסימן הראשון לכך שסעודיה לא תיחלץ לעזרת שוק הנפט, ובכך תנפץ מוסכמות ותיקות על מדיניות הנפט שלה, ותערער את הסדר הקיים בעולם האנרגיה זה עשרות שנים.

בתקופות של אי יציבות, הסעודים התאימו תמיד את התפוקה שלהם כדי להחזיר את האיזון לשוק, אבל בשנה שעברה, כאשר החששות מפני היצע יתר של נפט בשוק גברו, הממלכה שינתה את טעמה וסירבה לפעול כרשת הביטחון של שוק הנפט. קיצוץ תפוקה, האמינה סעודיה, יעזור רק ליריבים - והגיע הזמן לנקוט עמדה ברורה.

כעבור חודש, כאשר הנפט עדיין צנח, סעודיה כופפה את ידי שותפותיה באופ"ק כדי לתמוך בהחלטה שלא להתערב בשוק. נעימי יתאר לאחר כן את הרגע ההוא כ"היסטורי".

עם יתרות מט"ח של 750 מיליארד דולר, סעודיה הובילה את המאבק ביצרניות בעלויות הגבוהות - מארה"ב וברזיל עד רוסיה - כשהיא מהמרת שתקופה של מחירים נמוכים תאלץ אותן לקצץ תפוקה. הטקטיקה הזו אולי תפגע בהכנסות בטווח הקצר, אך היא נחוצה כדי להגן על נתח השוק של הממלכה בטווח הארוך, זה ההיגיון הסעודי.

למהלך הזה היו השלכות גדולות ומיידיות. התקציבים של מדינות היצוא הגדולות של נפט התערערו. חברות אנרגיה הצטרכו לקרוע לגזרים תוכניות השקעה שלהן. שוקי ההון רעדו.

המפנה במדיניות הנפט הסעודית שהתגבש מיוני עד אוקטובר 2014 עורר חרושת של שמועות והשערות. היו שחשדו שהוא נובע מגיאופוליטיקה: על פי אחת התיאוריות, הסעודים פעלו תחת השפעה אמריקאית בכוונה תחילה כדי לערער את מעמדן של איראן ורוסיה. אך בדיקה מדוקדקת יותר של הפעולות שנקטה סעודיה מצביעה על כך שסדרת אירועים פוליטיים בעולם, ובמיוחד קריאה לא נכונה של השוק, היו הכוח המניע מאחורי ההימור של ריאד.

יוני 2014: נקודת מפנה

מחיר הנפט: 112.36 דולר לחבית

מצגת בישיבת שרי אופ"ק בווינה ב-11 ביוני בישרה לשרים על האטה בביקוש העולמי לנפט ועל גידול בהיצע שלו, אך סעודיה הניחה שמחיר הנפט בטוח. המזרח התיכון היה בלהבות, עם לוב בתוהו ובוהו ודאעש שהשתלטה על שטחים ברחבי סוריה ועיראק.

המשקיעים הניחו שהמהומה תגרום לעצירת משלוחים ותעלה את מחיר הנפט ל-130 דולר לחבית. מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי ביקש מהמלך עבדאללה בין עבדולעזיז אל-סעוד שריאד "תעשה את מה שיהיה נחוץ" כדי לטפל בבעיות הפרעה למשלוחי נפט שיגרום דאעש, דיווח מקור במשרד החוץ האמריקאי.

אבל האירועים בשטח לכדו את המומחים בהפתעה. בלוב, שבה התפוקה צנחה מ-1.4 מיליון חביות ביום לפחות מ-200,000 על רקע ההפגנות, השביתות והמחסומים, התחולל לפתע מפנה. בסוף יוני נפתחו מחדש נמלים ושדת נפט שהוחזקו בידי המורדים, ובתוך שלושה חודשים התפוקה עלתה חזרה ל-900,000 חביות ביום.

בעיראק, המפיקה השנייה בגודלה באופ"ק, דאעש לא הצליח להשתלט על אזורי הפקת הנפט העיקריים, ובכך הוסר איום חשוב על האספקה. זה היה רגע המפנה בשוק הנפט.

יולי: המעטה בהערכת הפצלים

מחיר הנפט: 106.02 דולר לחבית

עוד הפתעה הייתה בדרך. המחיר שמעל 100 דולר לחבית עודד את האספקה מברזיל ורוסיה, אבל הגידול בתפוקה בארה"ב היה המדהים ביותר. התפוקה החודשית בארה"ב עלתה לשיא של כמעט 30 שנה, כ-8.5 מיליון חביות ביום, ואחר כך הגיעה גם ל-9 מיליון חביות ביום. "היא עלתה על תחזיותינו הוורודות ביותר", אומר גורם בכיר בממשל האמריקאי.

החידושים הטכנולוגיים, בעידוד האשראי הזול שסיפקה תוכנית ההקלה הכמותית של הפדרל ריזרב, חשפו יותר נפט מן המקווה במרבצי הפצלים (סלעים) בארה"ב. ריאד קידמה תחילה בברכה את מקור הנפט החדש ככוח של יציבות בשוק. עליית התפוקה האמריקאית צמצמה את היצוא הסעודי, והקלה על הלחצים שנבעו מהפרעות ביצוא ממדינות כמו לוב, איראן וניגריה.

אבל הסעודים הטילו ספק בקיימות של מהפכת הפצלים, בהתחשב בעלויות ההפקה - מחירי האיזון הכספי של הפקת נפט פצלים נעים בין 30 ל-90 דולר לחבית, בהשוואה ל-10 דולר לחבית בלבד שעולה להפיק נפט סעודי.

"הסעודים לא האמינו בפוטנציאל של מהפכת הפצלים בארה"ב", אומר לאונרדו מוג'רי, בכיר לשעבר בחברת הנפט הממלכתית האיטלקית Eni. "הם המעיטו לחלוטין בהערכת האיתנות של השוק הזה".

ולמרות זאת, הסעודים חששו. במהלך כל 2014 הם שכרו אנליסטים מחברת אקסון-מוביל כדי לחקור את עלויות האיזון של הפקת נפט הפצלים, את מימון החובות של התעשייה הזו ואת פוטנציאל התפוקה מהפצלים.

אוגוסט: "מציאות חדשה"

מחיר הנפט: 103.19 דולר לחבית

כאשר הביקוש לנפט ירד באירופה ביותר מן הצפוי, הסעודים לא קראו בזמן גם את המפה של חולשה בביקוש בסין.

היו סימנים לכך ששוק הנפט הסיני מתרכך, אך היה קשה לקרוא את הנתונים. "אם אתה בית זיקוק סיני ואתה כבר לא זקוק להזמנות נפט גדולות, תוותר תחילה על יבוא מגורמים אחרים, כי לסעודיה יש מעמד מועדף", מסביר יועץ בתעשיית הנפט במדינות המפרץ.

אבל בתי זיקוק בסין, וכן בווייטנאם ובהודו החלו לדווח לחברת ערמקו הסעודית שהם זקוקים לפחות נפט גולמי שלה, ודרשו מחירים נמוכים יותר, אומרים מקורות יודעי דבר. כך הגיעה סדרה של קיצוצים במחירי היצוא לקונים אסיאניים. יאסר אלגינדי, אנליסט נפט בחברת מדלי גלובל, אומר שהתמחור האגרסיבי היה סימן לרצינות שבה נלחמה ריאד על נתח השוק שלה כדי להפוך לספקית החשובה ביותר לאסיה.

"הסעודים היו מודאגים בנוגע ליצוא שלהם לסין. הם איבדו נתחי שוק לוונצואלה, למפיקות ממערב אפריקה ועוד", הוא אומר. עם יצוא מצומצם לארה"ב בגלל מהפכת הפצלים, כל המפיקות הללו, יחד עם עוד מדינות באופ"ק, ניהלו מרוץ לזכייה בלקוחות סינים.

היבוא הסיני מסעודיה, שעמד על 1.3 מיליון חביות ביום בינואר 2013, ירד לכ-900,000 חביות ביום באוגוסט 2014. למרות שהוא עלה מאז ביחד עם המחיר, הירידה הזו ליבתה את החשש הסעודי. אם ארה"ב תרכך את איסור היצוא של נפט מתוצרתה, כפי שרבים צופים, "ירידת היצוא הסעודי תהיה מגמה שרק תאיץ", אומר אלגינדי. לריאד אין ברירה אלא להגן על נתח השוק שלה מול יריבים באופ"ק ומחוצה לו.

למרות שפקידים סעודים אמרו לאנליסטים כבר בתחילת 2012 שהשוק לא צריך לצפות שסעודיה תבצע קיצוצי תפוקה חד-צדדיים, אלה היו דיונים היפותטיים עד הקיץ שעבר. כעת הגיע השינוי במדיניות לכלל יישום אמיתי. "ידענו שהיום הזה יגיע, זו הייתה רק שאלה של מתי", אומר מוחמד אל-סבן , יועץ בכיר לשר הנפט הסעודי בשנים 1996-2013. כאשר הנפט התקרב ל-100 דולר לחבית, לדבריו, "היה ברור שאנחנו ניצבים בפני מציאות חדשה".

ספטמבר: "אנחנו לא משוכנעים"

מחיר הנפט: 94.67 דולר לחבית

בשלב זה היו השערות על מחלוקת בדרגים הגבוהים ביותר בריאד. לפי השמועה, היו בכירים שטענו שירידת מחירי הנפט אינה יותר מתופעה חולפת. נראה היה גם שקיצוצי תפוקה הם עדיין אופציה. בכיר סעודי אחד אמר ל"פייננשל טיימס": "אם נראה שהביקוש אינו מתגבר כצפוי, נקצץ, אבל כעת אנחנו לא משוכנעים שמה שאנחנו רואים בצד הביקוש הוא קבוע".

אחרים הזהירו שעידן חדש מפציע. הם טענו שהגיע הזמן ללמד לקח את שחקניות האנרגיה בעלויות גבוהות ואת המממנים שלהן - מנפט הפצלים עד לאנרגיה הסולרית - כדי לשמר את כושר התחרות הסעודי לטווח הארוך ואת מקום הנפט בתמהיל האנרגיה. נעימי עצמו ופקידי נפט נוספים נשמעו אופטימיים. "ראיתם אותי מודאג אי פעם?" הוא שאל כתבים. "זו לא הפעם הראשונה שמחירים משתנים. הם תמיד משתנים".

דיפלומטים שמקורבים לתעשיית הנפט אומרים שנקודת ההתייחסות ההיסטורית הייתה שנות ה-80, שבהן קיצץ שר הנפט הסעודי דאז זאכי ימאני את התפוקה בתגובה למשלוחי הנפט מהים הצפוני הבריטי-נורבגי. המהלך שיגר את מחירי הנפט לירידה אל מתחת ל-10 דולרים לחבית, והוביל לאובדן נתח שוק סעודי. "לאורך ההיסטוריה, כאשר אחרי ירידה בביקוש בא קיצוץ בתפוקה הסעודית, זה לא נגמר טוב מבחינתם", אומר מקור מערבי בריאד. גם נעימי חושב כך.

אבל גם כאשר "הסערה המושלמת" הזו החלה להתהוות, רק כשהמחירים החלו "לרדת מהר מאוד" במחצית השנייה של 2014 הורגש צורך בפעולה, אומר עבדאללה אל-באדרי, מזכ"ל אופ"ק.

בספטמבר לבדו מחיר הנפט העולמי מסוג ברנט צנח ב-9 דולרים כאשר בריחת הון מסחורות מסוכנות להשקעות בטוחות יותר כמו אג"ח אוצר אמריקאי פגעה במחירי הנפט.

בנקודה קריטית זו נעלם שר הנפט נעימי מן העין הציבורית, ויצא לחופשה באיי סיישל. גם שרים ובכירים סעודים נוספים יצאו לחופשה לרגל החגים המוסלמיים. "איש לא היה ליד ההגה", אומר מקור פנימי בתעשייה.

אוקטובר: מחנק בריאד

מחיר הנפט: 85.86 דולר לחבית

קבלת ההחלטות בריאד היא לעיתים קרובות איטית ולא שקופה, אבל האיתות הראשון למפנה בא עם דבריו של דוסארי שפתחו את הכתבה וחלחלו אל קהילת ההשקעות. דוברים סעודים נוספים החלו להשמיע מסרים דומים.

"באוקטובר כבר הייתה מדיניות מגובשת", אומר דיפלומט מערבי בריאד. קיצוצי תפוקה אמנם לא הוסרו לגמרי מעל השולחן, אך הם היו "מאוד לא סבירים".

בפומבי, אל-נעימי - שניווט את מדיניות הנפט הסעודית מ-1995 ונחשב לטכנוקרט החזק ביותר שלא ממשפחת המלוכה - נצמד לביטויים משוק המניות. אדם שתודרך על ידי בכירים בערמקו הסעודית אומר שהתקשורת ה"אקראית" עם השוק נבעה מחוסר הוודאות בריאד. "הם הגיבו לשוק, מבלי לדעת מה יקרה בהמשך".

נובמבר: "מצב בלתי אפשרי"

מחיר הנפט: 70.15 דולר לחבית

הימים שלפני כינוס אופ"ק ב-27 בנובמבר בווינה התאפיינו בקריאות של מדינות אופ"ק העניות ביותר, מוונצואלה עד עיראק, לקצץ תפוקה. אך סעודיה לא הייתה מוכנה לקבל על עצמה את חלק הארי של הקיצוץ. גם מפיקות מחוץ לקרטל יצטרכו לשאת בנטל.

"נעימי לא נולד אתמול, והוא ידע שזהו מצב בלתי אפשרי לאופ"ק לפתור לבד", אומר סעד אל-חוסייני, בכיר בערמקו לשעבר. "אי אפשר היה לנסות לפקח על סוג זה של שוק".

רפאל רמירז, נציג ונצואלה באופ"ק, ניסה ללחוץ על נעימי להסכים לעסקת קיצוץ תפוקה וארגן פגישה עם הרוסים והמקסיקנים ב-25 בנובמבר.

ככל הידוע, שר הנפט הסעודי אמר לרוסים שמאחר ששתי המדינות מפיקות כל אחת כ-10 מיליון חביות ביום, קיצוצי התפוקה יצטרכו להיות שווים. הרוסים סירבו. נעימי, שרגיל לכך שמפיקות שאינן חברות באופ"ק לא תומכות בהחלטות כואבות, גייס את תמיכת בעלות הברית מהמפרץ ליעד תפוקה ללא שינוי של 30 מיליון חביות ביום לקרטל. יתר מדינות אופ"ק נכנעו במהירות. "נאמר למדינות אופ"ק שיידרש קיצוץ של 1.5 מיליון חביות ביום, אך ההחלטה לא התקבלה על בסיס נתוני היצע וביקוש. בכנות, זו הייתה החלטה אסטרטגית בלבד", אמר מקור שהשתתף בכינוס.

דצמבר: "מה קרה לנתח שלי?"

מחיר הנפט: 57.33 דולר לחבית

שלושה שבועות אחרי הכינוס בווינה, הנפט עמד על 60 דולר לחבית, תחתית השוק כפי שחשבו מדינות המפרץ. חאליד אל-פליח, מנכ"ל ערמקו, ועמו אחרים בחוג הקטן של מקבלי ההחלטות בריאד, נדהמו ממהירות קריסת המחירים ותיארו אותה כ"מפתיעה".

מבחני הלחץ שנעשו בערמקו במסגרת ההכנה לתקציב הממשלתי של 2015 הניבו מחיר נפט ממוצע של 80 דולר לחבית השנה, לפי כלכלנים סעודים, אבל בתחילת השנה הנפט כבר נגע בכמעט מחצית המחיר הזה. על רקע קריסת המחיר, נעימי סיפק את ההסבר המקיף ביותר שלו להחלטה לשמור על רמת התפוקה.

"זה לא האינטרס של מדינות אופ"ק לקצץ את תפוקתן ולא חשוב מה המחיר", הוא אמר למגזין "מידל איסט אקונומיק סרביי". "אם אני מפחית, מה קורה לנתח השוק שלי? המחיר יעלה והרוסים, הברזילאים ומפיקי הפצלים בארה"ב ייקחו את נתח השוק שלי".

המעבר מהימנעות מהופעות בתקשורת לכותרת כזו היה מדהים למדי. יש אומרים שנעימי הגיב למבקרים שלו מבית. שוק המניות הסעודי צנח וראשי עסקים תהו בגלוי על החוכמה שבלהניח למחירים ליפול.

אפילוג: החזקים ישרדו

הזעזועים בשוק הגיעו כאשר סעודיה ניצבת בפני מעבר פוליטי רגיש. יורשו של המלך המנוח עבדאללה, המלך סלמן, אישר את המשך כהונתו של נעימי עם הצגת הקבינט החדש, מה שמצביע על תמיכה במדיניותו. אבל בנו של סלמן קודם לכהונת סגן שר הנפט ומועצת הנפט העליונה, שמפקחת על מגזר הנפט של הממלכה, הוחלפה בגוף חדש.

נעימי, שנהנה מסורתית מיד חופשית בקביעת מדיניות הנפט, בטוח שהאסטרטגיה שלו עובדת. הביקוש לנפט סעודי התאושש, והמחירים עלו בזכות חדשות על קיצוצים בקידוחים ובהשקעות בהפקת נפט ברחבי העולם.

אבל לא כולם משוכנעים שנעימי צדק כאשר הוא יזם את המאבק הדרוויניסטי של "רק החזקים ישרדו" - בסיוע הפקה זולה, יתרות מט"ח ענקיות וחוב נמוך. השאלה היא האם אמנם יהיו קיצוצי תפוקה משמעותיים באזורים ותחומים של עלויות גבוהות. משרד הנפט הסעודי וחברת ערמקו לא הגיבו לבקשות תגובה. אחרים תוהים עדיין אם ההחלטה מנובמבר הייתה חיובית לאופ"ק, למדינות המפרץ או אפילו לסעודיה לבדה.

"אילו הסעודים קיצצו, הם היו הטיפש של המסיבה. הם היו עושים את מה שהאחרים רצו, והיו הופכים למושא ללעג של כולם", אומר אנליסט ותיק של אופ"ק. "בסופו של דבר, נעימי אמר לעולם שסעודיה לא תהיה זו שתנקה את הלכלוך של האחרים".