"אפריקה היא השוק המתפתח האמיתי כיום במדעי החיים"

פיטר קרצ'ר וקלאודיו ירזה מפירמת רואי החשבון PWC ממפים את המגמות בתחום: "חברות הגנריקה שואלות עצמן איזו גנריקה הן רוצות להיות"

פיטר קרצ'נר וקלאודיו ירזה /צילומים: תמר מצפי ויחצ
פיטר קרצ'נר וקלאודיו ירזה /צילומים: תמר מצפי ויחצ

שנת 2014 הייתה סוערת מאוד בתחום התרופות (ובמידה פחותה - המכשור הרפואי) בעולם. גל הנפקות של חברות ביוטק בבורסה, שלא נראה כמוהו מאז שנת 2000, הזרים הון לתעשייה ועודד כניסה של שחקנים פיננסיים חדשים וכניסה מחודשת של שחקנים ותיקים שפעלו בזהירות לאחר משבר 2008. לפתע נראה היה שהגופים הללו מאבדים כל רסן, ומעוניינים בטכנולוגיות מלהיבות, אך גם מסוכנות. שוב דובר בעולם הרפואי על פריצות דרך מדעיות, על ריפוי מחלות ועל חלומות התעשרות ענקיים.

2015 החלה דרמטית פחות מ-2014, אך בלי שינוי של ממש בגישה. יש פחות הנפקות, ואולם מדד הנאסד"ק ביוטק ממשיך לעלות בזהירות והמשקיעים עדיין מציגים תיאבון דווקא לחברות המסוכנות יחסית, בתנאי שהן מבטיחות גם חלום גדול.

פיטר קרצ'ר מפירמת רואי החשבון PWC הוא רו"ח שעבד עם חברות הפארמה המובילות בעולם, ומועסק בישראל כמנהל הביקורת של טבע מטעם PWC. הוא משתף פעולה גם עם מחלקת הייעוץ של PWC, ועם קלאודיו ירזה, השותף הישראלי של הפירמה לתחום מדעי החיים, בייעוץ לחברות ישראליות בתחום. בראיון משותף ל"גלובס" ממפים השניים את המגמות המובילות בתחום.

האתגר הסיני

אחת המגמות המדוברות, שכעת סוף-סוף גם מתממשת, היא השווקים המתפתחים. קרצ'ר: "הם מתפתחים גם כשווקים אך גם כמקורות פיננסיים וגם כמקורות חדשנות וכרוכשי חדשנות. בעצם, השווקים המתפתחים של העבר נהפכו כבר מפותחים - סין תהיה בקרוב שוק הבריאות השני בגודלו בעולם. האם זה אומר שהרבה חברות לא-סיניות יעשו שם הרבה כסף? אני בספק. המודל של חברות הענק שהקימו מערכי מכירות עצמאיים בסין התגלה כמאתגר מאוד, ומי שפועל בשיתופי פעולה, חולק רווחים וידע עם השותף".

ירזה: "אם לפני 3-4 שנים הייתי אומר שחברות ישראליות מפספסות את הטרנד הסיני, כיום זה כבר לא כך. הן מזהות אותו כשוק, מבינות שקשה לפעול בו לבד וכבר החלו לצבור ניסיון באיתור שותפים טובים". קרצ'ר: "השוק המתפתח האמיתי כיום הוא אפריקה. הצמיחה שם מלהיבה והאוכלוסייה צעירה. אני מציע לכל חברה שיש לה אסטרטגיה לטוווח ארוך - תחשוב כבר מהיום על אפריקה".

מגמה טרייה יותר בעבור תחום התרופות, אך מוכרת בתחום המכשור הרפואי, היא לחץ המחירים. בעבר, חברה שכבר הביאה תרופה לשוק, התנהגה כמונופול ודרשה וקיבלה עליו כל מחיר שהוא. כיום, חברות הביטוח פועלות באופן מתוזמר יותר, ומחליטות לעתים פשוט לא לשלם בעבור מוצר. הפתרון של חברות התרופות לבעיה הזו היא להראות לחברות הביטוח כי שיפוי של מוצר מסוים יחסוך לחברת הביטוח כסף בטווח הקצר או הבינוני (הטווח הארוך מעניין אותן פחות) ולכן כדאי לשלם בעבורו גם מחיר גבוה. בתחום המכשור הרפואי המגמה הזו כבר קיימת כמה שנים, וזו הדרך שבה החברות מנסות להתמודד איתה.

כדי להקל מעט על העלויות הגבוהות מאוד עדיין של פיתוח מוצרים חדשים, חברות הפארמה והמכשור הרפואי הגדולות ערכו מיזוגי ענק ב-2014. מגמת המיזוגים והרכישות עשויה להימשך ב-2015, אך לאו דווקא בין חברות ענק: חלק מן המיזוגים של 2014 בוצעו כדי שחברות אמריקאיות יוכלו לעבור היפוך שרוול לתוך החברות הזרות ולהתחמק כך מתשלום מס בארה"ב. ואולם החוק האמריקאי סגר חלק מהפרצות הללו. ירזה: "ובכל זאת, מיזוגים עדיין משתלמים - לשם צמצום עלויות, רכישת חדשנות ויצירת מאסה קריטית לקראת כניסה לשווקים חדשים".

בד בבד עם מיזוגי הענק, החברות גם עוברות תהליך הפוך של התמקדות - כך קרה שנרקחו ב-2014 כמה עסקאות במבנה חדשני, שבו חברה רכשה ממתחרה שלה פעילות בתחום מסוים בעודה מוכרת לה פעילות בתחום אחר. כך נוצרו גם סינרגיות וגם מיקוד, ומגמה זו עשויה להימשך. קר'צר: "המיקוד מאפשר התמחות רבה יותר במו"פ וגם בשיווק - אתה מדבר רק עם חוקרי אונקולוגיה, מפתח יכולות מחקר רק בתחום הזה ומדבר רק עם רופאים בתחום הזה". ירזה: "כמו כן, המיזוג מתחבר למגמה של התרחבות מעבר לתרופה עצמה, לתחום האבחון והמכשור הקשורים באותה מחלה, ואי אפשר לעשות זאת בכל תחום. זה גם חוסם מתחרים שאין להם את אותה התמחות".

גם טבע, למשל, פועלת כך, ומיקדה את הפעילות האינובטיבית שלה בתחום מערכת העצבים המרכזית ומוצרי הנשימה. קרצ'ר: "במקביל, כל חברות הגנריקה שואלות עצמן איזו גנריקה אתן רוצות להיות. האם אנחנו גנריקה קלאסית, שיתרונה בלוגיסטיקה הכלל-עולמית? או חברה של ביוסימילרז (הגנריקה של תרופות הביוטק) ותרופות מורכבות? חברות גנריקה מובילות עולמיות, כמו טבע, כנראה יצטרכו להיכנס גם לתחום הביוסימילרז בשלב זה או אחר".

לצד זאת עולה כוחן של חברות מסוג חדש - חברות תרופות שאין בהן כמעט אינובציה, והן מבוססות על רכישות (כמו למשל ווליאנט, שהתברגה כבר לעשירייה הראשונה של חברות התרופות). קרצ'ר: "לא בטוח שהמודל הזה יעבוד כל כך טוב בעולם שבו הכסף פחות זול". באשר לתעשיית הביומד הישראלית אומר קרצ'ר: "ראיתי עד כה שהחברות יחסית מחוברות גלובלית, ממוקדות ארה"ב שזה אכן השוק הכי חשוב. חזקות בחדשנות, בפיננסים, סבירות גם בשיווק, ויודעות להגיע למומחים בינלאומיים בכל תחום".

צרו איתנו קשר *5988