כיל: אם לא יאפשרו לנו לכרות בבריר - נפטר מאות עובדים

החברה עונה למדינה: "אי-מתן היתר לכריית פוספטים בשדה בריר יעמיד תוך פרק זמן קצר יחסית בסימן שאלה את כל פעילות הפוספטים של קבוצת כיל בישראל"

כיל מבהירה כי אין בכוונתה להעביר פעילות של מפעלי ים המלח לחו"ל במסגרת תוכנית ההתייעלות במסגרתה היא מבקשת לפטר 140 עובדים, אולם היא מזהירה כי אם המדינה לא תאפשר לה כרייה בשדה בריר - מאות עובדים יפוטרו.

"אי-מתן היתר לכריית פוספטים בשדה בריר יעמיד תוך פרק זמן קצר יחסית בסימן שאלה את כל פעילות הפוספטים של קבוצת כיל בישראל ועלול להביא אף לסגירה של מפעל רותם בנגב ולפיטורים של מאות רבות של עובדים נוספים", כתבה כיל בתשובה למשרד האוצר.

במכתבה מדגישה כיל את הזיקה לישראל ואת ההשקעות שלה בנגב. לצד זאת, היא מציינת כי האסטרטגיה שלה מתבססת על 3 רכיבים: "מצוינות תפעולית והגברת היעילות והחיסכון; קידום פרויקטים מחוללי צמיחה באמצעות הרחבת כושר הייצור, הפעילות הקיימת והמחקר והפיתוח לצד בחינת השקעות ושיתופי פעולה; וחיזוק התשתית הארגונית המסייעת לצמיחה תוך שיפור הניהול והשליטה תוך ראיית קבוצת כיל כחברה מאוחדת".

בהנהלת כיל מציינים כי התוכנית האסטרטגית הזו, שאושרה באוגוסט 2013, "נמצאת כבר בשלבים ראשונים של פיתוח וביצוע".

במפעל רותם מועסקים כ-1,200 עובדים. המחלוקת סביב הכרייה בשדה בריר התחילה עוד בימיו של סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, שהתנגד להקמת הפיילוט. זאת, לצד התנגדות התושבים והארגון הסביבתי אדם טבע ודין. מנגד, כיל השקיעה משאבים רבים, בייחוד מבחינה תקשורתית, בקידום הנושא.

אלא שהסוגיה נפתחה מחדש ביתר ב-2013, כאשר מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, אמר כי "הגענו לצומת חשוב בנוגע לעתיד תעשיית הפוספטים בישראל". להערכת כיל, עתודות הפוספט בנגב עלולות להיגמר בעשור הקרוב, בעוד שדה בריר יכול לספק לה כ-65 מיליון טון של פוספט, ובכך להמשיך עוד שנים רבות את פעילותה בנגב.

מכאן החלה סאגה רצופת מהלומות בין שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן לכיל, כאשר האחרונה הפעילה עליה לחצים לשינוי עמדתה בטענה כי הדבר יביא לסגירת החברה הבת, רותם אמפרט, ולפיטוריהם של אלפי עובדים. גרמן, כאמור, לא השתכנעה ונותרה איתנה בדעתה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988