וכשתהיה הרחבה, מה אז?

האם המעו"ף ילך בעקבות הדאקס, בהנחה שבנק ישראל יפעל?

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

סימני דפלציה מעוררים פחד ואימה אמיתית בלבם של כל מנהיגי הבנקים המרכזיים בעולם. הסיבה לכך פשוטה: באירוע אינפלציוני עומדים לרשות הבנק המרכזי כלים רבים לניגוב הנזילות המיותרת, זו הגורמת להאמרת מחירי המוצרים, והשירותים; אך לא כן בארוע של דפלציה.

בין הצעדים הננקטים במקרה של אינפלציה ניתן למנות את העלאות הריבית, צעדים רגולטורים שונים ומשונים, וכן מכירת אג"ח לספיגת כסף מן המערכת הפיננסית. שימו לב שאין תקרה כמותית עליונה לצעדי המלחמה כנגד המחלה האינפלציונית.

באירוע של דפלציה, הסיפור שונה. הורדות הריבית, קניית אג"ח מדינה, ואף זריקת כסף מהליקופטרים, כל אלו יכולים להצליח להניע משק רדום אך ורק אם הקליינטים, דהיינו השחקנים העסקיים, והאזרחים מן השורה, מוכנים להאמין ביכולת ההשפעה של אותם צעדים לסיום האירוע הרע.

אחרת, הציפייה למחירים נמוכים יותר ויותר דוחה את הביקושים ואת ההשקעות, ומייצרת מעגל סגור של היזון חוזר במצב הביש הזה. ראו את יפן, מאז סוף שנות התשעים, או את משבר שנות השלושים של המאה הקודמת כדוגמאות מייצגות.

הבנק המרכזי שלנו אינו יוצא מן הכלל הזה. נתוני מדדי המחירים לצרכן וליצרן, יחד עם ההאטה הברורה בנתוני הצמיחה, ונתוני הצפי של פעילות מנהלי הרכש (מתחת לרף ה-50, רף המצביע על הקטנה של הפעילות היצרנית במשק), כל אלו מחזקים מאוד את ההשערה בדבר תקופה מתקרבת של דפלציה אצלנו.

והנה, פורסמו לאחרונה הערכות המדברות על הרחבה כמותית ישראלית, בשילוב ריבית שלילית על השקל, כצעד היסטורי למלחמה במגמות המסתמנות. מצד אחד, קשה להתווכח בצורך "לעשות משהו". השאלה הלגיטימית היא: האם קניית אג"ח ממשלתי מן המוסדות הפיננסיים, ויצירת ריבית שלילית, היא אכן התשובה הנאותה?

לא ניכנס כאן לדיון על תוצאות ההרחבות הכמותיות בעולם, או בנכונות של הנתונים הכלכליים המדווחים במדינות שבהן היא מונהגת, או הונהגה, אבל נזכור כמה נקודות על העלות של אותן "תוצאות":

? עלייה דרמטית בחוב הלאומי

? קריסת מנגנון גילוי המחירים, בכל הנכסים הפיננסיים, ובמיוחד באג"ח הממשלתי

? זליגה עצומה של המשאבים המוזרמים לספקולציה, במקום לכלכלה האמיתית

האם בנק ישראל, או ממשלת ישראל החדשה, מוכנים לתוצאות הלוואי האלו, אחרי שמנהיגינו התפארו בנתוני מקרו מרוסנים במיוחד מבחינת החוב והגירעון? הייתה גם גאווה מוצדקת, ומוכרת בעולם, בנתוני כלכלה אמיתית חזקה, בתחומי הצמיחה והאבטלה. כל זאת מבלי שנשכח את המחיר החברתי האיום והנורא, אשר הפיח חיים בחלק נכבד מן הנושאים של מערכת הבחירות.

כאמור, ועל פי הניסיון מן העבר הקרוב בחו"ל, מנגנון ההרחבה מועיל בעיקר למי שיכול לנצל את הכסף המופק דרך מערך האשראי הבנקאי. נזכור שהמגבלות שלוקחים על עצמם הבנקים במתן אשראי לא ישתנו כאן, כמו שהם לא השתנו ברוב המקומות האחרים. בתקופתנו של סיכון משקי גבוה, כמות מזומנים חדשה וגדולה אינה סיבה להקלה על הבטוחות ללווים.

מה כן קרה בכל המקומות האחרים, ומתחיל להיות מורגש גם כאן? שיפור ניכר בנכסי הסיכון הפיננסיים ומגמה חיובית בשוק המניות, בפרט. לפניכם שני גרפים שבועיים: זה של מדד המניות העיקרי שלנו, ת"א 25, וזה של מדד המניות הגרמני, הנהנה כרגע מן ההרחבה הכמותית האחרונה, דהיינו זו האירופית:

משה-שלום-תא-24-03
 משה-שלום-תא-24-03

משה-שלום-דקס-24-03
 משה-שלום-דקס-24-03

בשני הגרפים ניתן לראות פריצה פתאומית מעבר לתבניות טכנית. בשלנו, הייתה זו פריצה מעל גבול התעלה העולה, בתחילת מרץ השנה. זו הייתה גם פריצה מעל הרמה הפסיכולוגית החשובה של 1500 העגול.

כמו כן, ניתן לראות שבשני הגרפים ראינו פריצה של קו מגמה יורד באינדיקאטור המומנטום שלהם, קווים 1 ו-2 כחולים בהירים, ממש סביב הפריצה בתנועת המחיר עצמה. במדד הגרמני, הרמה הפסיכולוגית למעבר הייתה סביב 10000, כאשר שם המבנה הטכני היה ראש וכתפיים הפוך, אשר נבנה מאז אמצע 2014, ונפרץ בפברואר 2015.

למה אני מביא את שני המדדים האלו בצמידות כה בולטת, ובתצוגה טכנית דומה כל כך?

כי במדינתו של אחד מתקיימת היום הרחבה כמותית רשמית, זו באירופה, כמובן. אצלנו העניין עוד בדיונים, ומהווה עדיין רק שמועה מבוססת. בינתיים לא מוכחשת. כנראה שבגלל אי ההכחשה המהירה, ראינו כבר התקדמות של כ-9% אצלנו, לעומת ה-20% בתנועה בדאקס.

האם בסופו של דבר תהיה הרחבה אצלנו? אם כן, האם המדד שלנו ישיג את אותה תשואה כמו אחיו הגרמני? לעתיד הפתרונים. מה שבטוח הוא שעד עכשיו בנק ישראל התאים את עצמו להלך הרוח העולמי, בכל מה שנוגע למדיניות שראוי לבצע, ולכן, קשה להניח שישראל תהיה המקום היחיד שנחזה בתוצאה שונה למעשה מוניטארי דומה.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

צרו איתנו קשר *5988