חוסכים לפנסיה? כל השינויים שייכנסו לתוקף בשנה הבאה

תחום הביטוח בכלל, וענף החיסכון הפנסיוני בפרט, הוא מהענפים המפוקחים ביותר במשק הישראלי. הגוף המפקח הוא, כידוע, אגף המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר. בשנים האחרונות מתמקד הפיקוח בפירוק ציר ההפצה של העובד-מעסיק-סוכן, תוך הגברת האחריות על המעסיקים מחד ושינוי מעמדם המוסרי מאידך. על השינויים הידועים, ועל אלו שבדרך, נרחיב היום.

אם לא יהיו דחיות נוספות, בינואר 2016 ייכנסו לתוקף תקנות חדשות, הנוגעות לדרכי התשלום של המעסיקים לחיסכון הפנסיוני של עובדיהם. מועדי התשלום והיקפם קבועים בחוקים ובתקנות זמן רב. עם זאת, תהליך הפקדת הכספים מתלוש השכר ועד לקופה, הקרן או הפוליסה של העובד סובל מבעיות רבות, גם במאה ה-21.

התקנות החדשות, שכאמור ייכנסו לתוקף בתחילת השנה הבאה, מוסיפות על התקנות הקיימות, ומטילות את האחריות על התשלומים לתוכניות הפנסיה בצורה מלאה וברורה על המעסיקים.

התקנות קובעות שיטת דיווח אחידה ומפורטת, הכוללת את כל הפרטים שעל המעסיק למסור לגוף המוסדי, יחד עם הפקדת התשלומים החודשית. עוד מחייבות התקנות, דיווח של המעסיק על הפסקת תשלומים מכל סיבה שהיא, קבועה או זמנית (כגון: סיום עבודה, חופשה ללא תשלום, חופשת לידה וכדומה).

אחת הסוגיות הסבוכות והבלתי פתורות עדיין בדיווחים הנדרשים, היא הדיווח על תגמולים פטורים ותגמולים שאינם פטורים. מטרת דיווח זה היא "לצבוע" במועד ההפקדה תגמולים, אשר יאפשרו לחוסך קצבה מוכרת (ופטורה ממס) בגיל הפרישה. נדרשת מצד הגופים המפקחים הכרעה וקביעת ברירת מחדל לחישוב וחלוקת תגמולים אלו, בדגש על מבוטח עם מספר תוכניות פנסיוניות.

על הגופים המוסדיים מוטלת חובה להעביר משוב חוזר ממוכן על קליטת הכסף, או לחילופין על אי-קליטתו. התקנות לא קובעות מה על המעסיק לעשות עם משוב חוזר זה, וסגירת מעגל הטיפול במשוב החוזר תלויה ברצונו של המעסיק (ומן הסתם גם בעלויות הכרוכות בכך). רק עם סגירת מעגל הטיפול המלא במשובים החוזרים, יוכל המעסיק (כמו גם העובד) לדעת שהכספים הופקדו בצורה נכונה, וטעויות לא יחזרו על עצמן בתשלומים עתידיים.

חוזר נוסף, שכבר פורסם ונכנס לתוקף בנובמבר אשתקד, אוסר על התניות בהסדרים פנסיוניים. חוזר זה קובע, כי עובד יוכל להצטרף לכיסוי ביטוחי (למקרה מוות או אובדן כושר עבודה) אשר עליו הסכים מעסיקו עם גוף מוסדי, גם אם העובד לא מנהל אצל אותו גוף מוסדי את החיסכון הפנסיוני האישי שלו.

מטרת חוזר זה היא לצמצם את ניגוד העניינים, שעלול להיווצר בין המעסיק לעובד; זאת היות שהמעסיק מעוניין להקטין את עלויות הכיסויים הביטוחיים שהוא רוכש לעובדיו, בעוד העובד מבקש לבחור את תוכנית החיסכון הפנסיוני הרצויה בעיניו.

המינימום ההכרחי או אחריות מוסרית

מספר שינויים נוספים נמצאים בתהליך, ללא תאריך תחולה ברור: הראשון הוא זכות בחירת הסוכן על ידי העובד, אשר אודותיה כבר כתבנו כאן. שינוי זה דורש תיקון חקיקה, אשר עבר במאי 2014 את שלב הקריאה הראשונה בכנסת וממתין להשלמת התהליך. שינוי זה יצטרף לזכותו של המבוטח לבחור כבר היום את המוצר והגוף המוסדי שבאמצעותם יבצע את החיסכון שלו.

שינוי נוסף, הקשור למעסיקים, נמצא בשלב של טיוטה. שינוי זה יאפשר לגופים תפעוליים (שאינם דווקא סוכנים) לתת למעסיקים שירותי תפעול הנוגעים לנושא הפנסיוני, כגון תשלומי מעסיק והבקרות הקשורות, דיווחי פיצויים ועוד. לאחר שהטיוטה תתגבש לחוזר סופי, יתאפשר למעסיק לקבל את השירותים הדרושים לו לצורך הטיפול בחיסכון הפנסיוני של עובדיו.

שילובם של שינויים אלו טומן שינוי משמעותי לדרכי העבודה הנהוגים כיום אצל המעסיקים. האם שינויים אלו ישפרו את התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני? האם מצבם של החוסכים ישתפר? מה תהיה העלות הנוספת למעסיקים, שתנבע משינויים אלו, והאם היא תגולגל לפתחם של העובדים? והשאלה החשובה מכולן - האם המעסיקים יעדיפו לצמצם את תפקידם הנוכחי למינימום, או ימשיכו לקחת אחריות מוסרית ולדאוג לעובדיהם?

globes@mvs.co.il

הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים