חג שמח: קניוני הדרכים מחכים לכם בסופי שבוע וחול המועד

קניוני הדרכים מתכוננים למבול הקונים שיעבור אצלם למתנה בדרך לארוחת החג ולגחלים בטיולי חול המועד ■ "הפדיונות הגבוהים ביותר מתקבלים בסופי שבוע, אבל גם בינואר העסק לא מת"

קניון ביג ביקנעם / צילום: תמר מצפי
קניון ביג ביקנעם / צילום: תמר מצפי

קניון "M הדרך" במתחם כפר ויתקין ומרכז שפיים-געש, הם קניוני הדרכים המושכים את מספר הלקוחות הרב ביותר. שני המרכזים ממוקמים לאורך כביש החוף, במקום בו עוברים למעלה מ-90 אלף כלי רכב ביום חול וכ-80 אלף כלי רכב בסופי שבוע. כך עולה מנתוני מכון גיאוקרטוגרפיה המתפרסמים כאן לראשונה.

קניוני דרכים נוספים הזוכים למספר רב של מבקרים, אף שאין בקרבתם ריכוזי אוכלוסייה גדולים, הם אלה הממוקמים בדרך לצפון, ומסתמכים על לקוחות מזדמנים - קניון G ביקנעם, והקניונים בראש פינה, בגן שמואל ובצומת אלונים. גם מתחמי קניות הממוקמים מחוץ לערים, כמו הקריון ומרכזי ביג השונים, מצויים בראש הרשימה של מושכי הלקוחות המזדמנים. עוד עולה מנתוני הבדיקה כי תושבי הצפון נוהגים לבקר יותר בקניוני דרכים ובמרכזי מסחר על הדרך, בהם מתחם הקריון ומרכזי ביג ברגבה, בקריית אתא ובעפולה.

פדיונות קודש

הפדיון הממוצע בקניוני הדרך נע בין 1,000 ל-1,300 שקל למ"ר, והקניונים שסביבם אוכלוסייה גדולה יחסית, כמו מול זיכרון וגן שמואל, מגיעים לרמות פדיון של 1,500 שקל למ"ר. הפדיונות הגבוהים ביותר מתקבלים בסופי השבוע, אז מתקיים נתח נכבד מהמסחר בקניוני הדרכים ובמרכזי הקניות החוץ-עירוניים.

הגורמים לפער בפדיונות בקניונים בין סופי השבוע לימי החול הם התחרות המסחרית המצומצמת הקיימת לקניוני הדרך בשבתות, וכן העובדה שהקהל הפוקד אותם בסופי שבוע שונה מהמבקרים בימי החול: בעוד האחרונים עוצרים בדרך מהעבודה או אליה, לרוב לצורך רכישה דחופה של מוצרי יום יום, הרי שבשבתות העצירה נעשית כחלק מהבילוי, בדרך לטיול בחברת המשפחה והחברים. לכן התוצאה המסחרית שלה היא היקף צריכה ורכישות גדולות בהרבה.

ד"ר רינה דגני, מנכ"לית קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מאשרת זאת ומוסיפה כי "אף שתנועת כלי הרכב נמוכה משמעותית בשבתות ובחגים, שיעור הפדיונות בהם גבוה ב-50% עד 250% מאשר בימי חול, והוא נגזר מהמיקום הגיאוגרפי של הקניון, מהיקף התנועה באזור ומהתמהיל המסחרי הסמוך לקניון".

מבדיקת גיאוקרטוגרפיה עולה עוד כי ברוב הקניונים הפתוחים בסופי השבוע, מהווה הפדיון הכולל שלהם בשבתות יותר מ-20% מסך הפדיון החודשי. בחודשי החגים והקיץ ימי המנוחה השבועית אף מניבים 40% מסך הפדיון החודשי. זאת, אף שמשך הפעילות בשבת מהווה רק 14% משעות הפעילות של המתחמים.

"לא מספיק כדי להחזיק קניון"

"בחול המועד הפדיונות גבוהים בהרבה, בעיקר בגלל עסקי המזון", אומר ל"גלובס" קובי פוליקמן, מנהל קניון הדרך בצומת אלונים, הנמצא בין קריית טבעון לרמת ישי, סמוך לכביש 6. "באים עם המשפחות במסגרת טיולים, להבדיל מקניון רגיל שהאוכלוסייה בו קבועה". עם זאת, לדבריו, על אף גובה הפדיונות החריג בחול המועד, חודשים אלה לא מספיקים כדי להחזיק את הקניון: "בינואר יש פחות קונים, אבל העסק לא מת. יש לנו לקוחות. אנשים באים לאכול ולקנות גם בחורף".

אוולין לרנר, מנכ"לית קניון M הדרך הפתוח 24/7 ובו גם אולם אירועים, פאבים ומסעדות, מסכימה: "נכון שבמשך השבוע תנועת כלי הרכב גדולה בהרבה, אבל בסופי השבוע ובחגים אנשים באים ליותר זמן, קונים מתנות ודברים לטיולים". לדבריה, מרכיב חשוב בהצלחתו של הקניון, הממוקם על כביש החוף, הם האוטובוסים עמוסי התיירים שעוצרים בו להתרעננות בדרכם לצפון. עם זאת, לרנר מצרה על כי רשתות האופנה הגדולות טרם הגיעו לקניון שבניהולה ובבעלות בנה, היזם החיפאי יריב לרנר: "בימי שבת מגיעים אלינו בין 7,000 ל-10,000 מבקרים, אבל משום מה נראה שהקניון שלנו עדיין לא מושך אותן".

תמהיל העסקים בקניוני הדרכים המושכים את מירב הלקוחות כולל עסקי הסעדה (52% - יותר מאשר בקניונים עירוניים), אופנה (21%) וצריכה יומיומית (7%). עסקי ההסעדה נחלקים בממוצע לכ-30% מזון מהיר, כ-25% אוכל מוכן, כ-25% בתי קפה וכ-16% מסעדות.

בעצירתו להתרעננות או לתדלוק במרכזי הקניות, מבקר הקניונים לא עומד בפיתוי ופותח את הארנק. ההוצאה הממוצעת למבקר עומדת על 200 שקל, ו-17% מהלקוחות המזדמנים מוציאים למעלה מ-300 שקל בביקור (ראו תרשים).

יש גורמים בענף הסבורים שתופעת הקניונים על אם הדרך, שהחלה להתפתח במקביל להופעת חנויות בתחנות הדלק, צפויה להתרחב. בין היתר כי יש בהם חניה שחסרה באזורי המסחר העירוניים, וכן בשל רצונן של רשויות מקומיות בנכסים מניבי ארנונה גבוהה.

דגני סבורה שיזמים מזהים רוויה במסחר בתוך הערים, ועל כן הם מחפשים אלטרנטיבה. היצע הקרקעות הפנויות בערים מוגבל, ועלות הקרקעות הסמוכות לצירי התנועה הבינעירוניים נמוכה מאשר של קרקעות בתוך הערים. על כן, כאשר יש פוטנציאל כלכלי להקמת מרכז מסחרי בקרקע, פעמים רבות ההשקעה מתגלה ככדאית. בשביל למשוך אוכלוסיות מהסביבה, רצוי שקניון דרכים יכלול שירותים למשקי הבית כמו אופטיקה, סלולר, ספרים וצעצועים ואף קופת חולים", אומרת דגני, "אשר ייצרו מקומות תעסוקה".

"זו תופעה שדופקת את הערים ומשתקת אותן"

לצד הופעתם המואצת של מרכזי קניות חדשים ונוצצים, בין בשולי הערים ובין בשטחי קיבוצים ומועצות מקומיות, עומדים מרכזי המסחר הוותיקים בערים ומנסים לשרוד. דרור גרשון, מנכ"ל עמותת "מרחב - התנועה לעירוניות בישראל", מסביר כי "תופעת מרכזי הקניות על הדרך דופקת את הערים ומשתקת אותן. יכולת הקנייה של הציבור מוגבלת, ואם מקימים מרכז מסחרי מחוץ לעיר, הדבר יבוא בהכרח על חשבון המרכז הוותיק בתוך העיר".

דוגמאות למרכזי ערים שנפגעו אנושות מפתיחת מרכזי קניות בשולי הערים לא חסרות לגרשון: קניון G שפגע בקניון ערים הפתוח בכפר-סבא, "מול זיכרון" שנבנה למרגלות הישוב במקום במרכזו, מרכז ביג שהקימה המועצה האזורית גליל עליון והביא לסגירתם של עסקים רבים בקריית שמונה ועוד.

"מרכזי 'ביג' תמיד נקיים ונראים טוב יותר לעומת המרכזים בתוך הערים", אומר גרשון, "אין שם בעיית חניה וזה במרחק 15 דקות נסיעה מהבית, אז אנשים בעלי כוח קנייה ומכונית הולכים לשם. זה מדיר אוכלוסיות חלשות שאין להן רכב ומעודד שימוש ברכב פרטי. הלקוחות שנשארים במרכזי המסחר העירוניים הם אוכלוסיות חלשות יותר, וככה קמות במרכזי הערים שלנו חנויות של 'הכול בשקל' ו'הכול בדולר'".

- מתחמי הקניות האלה הם מקור תעסוקה לאלפים מתושבי הערים הסמוכות.

"מדובר על עשרות אנשים בלבד, וגם המקומות האלה מטפחים בעיקר חוטבי עצים ושואבי מים. ברגע שאתה קונה חולצה בסניף של קסטרו במתחם ביג בבאר שבע, הכסף הולך לתל-אביב, ולא נשאר אצל תושבי הדרום. אז מה השגנו בזה? עוד מוכרת באר שבעית שתקבל פחות משכר מינימום? לעומת זאת, התוצר הגולמי העירוני הכי גבוה בארץ נמצא בבני-ברק, שם המסחר מבוסס על עסקים מקומיים, והכסף מתגלגל בתוך העיר".

- מדוע שהערים והקיבוצים יוותרו על הארנונה הגבוהה?

"מתוך עשרה דונם של 'ביג', שלושה רבעים הולכים למגרשי חניה, שעליהם כמעט לא גובים ארנונה".

גרשון מדגיש כי "חנויות רהיטים, מטבחים וכו' צריכות שטחים גדולים, ואני מבין למה מקימים אותן באזורי תעשייה. אבל למה רשתות אופנה צריכות להיות מחוץ למרכז העיר? תראה את נתניה, שם נוצרה עיר כפולה - אחת ממערב לכביש החוף ואחת ממזרח לו".

העובדה שקיבוצים רבים מקימים מרכזי מסחר על שטחים שקיבלו מהמדינה לצורכי חקלאות, היא פרדוקס של ממש מבחינתו של גרשון: "רק 8% מתושבי ישראל חיים מחוץ לערים, ואסור לתת להם פריבילגיות של עיר. אם אתה רוצה להיות כפרי, תהיה כפרי. אתה לא יכול גם לקבל קרקע שאינה שלך מהמדינה, וגם לעשות משהו שהוא בניגוד גמור לייעוד המקורי - גם אנטי חברתי וגם אנטי סביבתי".

תמהיל העסקים
 תמהיל העסקים
הקניונים של החגים
 הקניונים של החגים