המהנדס הירוק: האיש שדואג לאיכות הסביבה

בקטגוריה המקצועית הזאת נמצאת גם הנדסה של אנרגיות מתחדשות, ובהן הגז הטבעי - תחום הנדסה שרלוונטי במיוחד לישראל לאחר גילוי מרבצי הגז

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

דני מריאן מעריך שהנדסת המשאבים הטבעיים היא אחד מתחומי ההנדסה שיתפתחו בשנים הבאות. הכוונה היא לתכנון מערכות אוורור, טיהור אוויר, טיהור מים, קידוחי מים והפקת מים, התפלה ואגירה של מים - כל אלה באמצעות חומרים שאינם פוגעים בסביבה. "אין ספק שכל מה שחוצבים היום יהיה פחות פופולרי ויצטרכו למצוא לכך תחליפים", אומר מריאן, "בעתיד הקרוב יידרשו מהנדסים לצמצם את הפגיעה בסביבה ובמשאבים במחסור. בתחום החקלאות יצטרכו כמובן להגביר פריון, כי אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה".

בקטגוריה הזאת נמצאת גם הנדסה של אנרגיות מתחדשות, ובהן הגז הטבעי - תחום הנדסה שרלוונטי במיוחד לישראל לאחר גילוי מרבצי הגז. פרופ' גדעון גרדר, שייסד את תוכנית האנרגיה בטכניון לפני שמונה שנים, עשה זאת בדיוק לאור התחזיות האלה.

"התוכנית כוללת יותר מחמישים חברי סגל", הוא מספר, "היא חוצה את הקמפוס ונוגעת ליותר מ-10 דיסציפלינות. אני חושב שבהחלט עומדים להיות שינויים, בעיקר בישראל. המציאות בארץ תשתנה לאור תגליות הגז, ובכלל, בכל העולם יש דגש גדל והולך, בצדק, על אנרגיה מתחדשת. תגליות הגז, ובתקווה הנפט, יביאו לכך שיהיו עוד יותר שינויים, או ליתר דיוק יותר הזדמנויות".

- אנחנו מדברים על אנרגיות מתחדשות. לא גמרנו עם הנפט?

"מי יודע מה עוד ימצאו בחופים? מה שלא ימצאו שם, יספק אנרגיה לעשרות השנים הבאות. בשורה התחתונה, יהיו שינויים מרחיקי לכת בתעשייה, ולכן אני סבור שצפוי לנו שינוי, בלי להתייחס למהמורות הרגולטוריות שייפתרו לבסוף. לדעתי יהיה כאן צורך באנשי מקצוע גם אם ניקח רק את תמר ולוויתן. ברגע שהגז 'עשה עלייה', השוק המקומי יגדל ויצטרכו לפתח כאן תעשיות של מוצרים נלווים, או מוצרי משנה שניתן לעשות מהגז הטבעי. בסופו של דבר יהיו פה כמה שדות.

"היום, כמעט כל המהנדסים באסדות ההפקה הם זרים. אני מעריך שעם הזמן יהיו יותר ויותר ישראלים שייכנסו לתחום. פתחנו לפני שלוש שנים מסלול תואר שני להנדסת גז ונפט. אנחנו חושבים שלא רק שזה יתפתח, התכנון שלנו הוא לפתוח גם תוכנית להנדסת גז ונפט מחקרית".

על אנרגיות מתחדשות אחרות, אומר גרדר שמדובר בתחום שצומח, אבל לאט, משום שהשימוש באנרגיה ירוקה לא תמיד נתפס ככלכלי ויש קושי בהשקעות. "באירופה, עד לפני כמה שנים, הייתה תוכנית תמריצים. בגרמניה היא הביאה לכניסה של משקיעים, אבל ברגע שהתמריצים ירדו הייתה נפילה", אומר גרדר, "אני בטוח שבסופו של דבר זה יצמח. הטכנולוגיות האלו הופכות לתחרותיות יותר. ברגע שהחזר ההשקעה יהיה סביר, יהיו יותר השקעות. אני משוכנע שהעיסוק יתפתח כאן, ואם אנחנו יכולים למצוא פתרונות שטובים למקומות אחרים בעולם, זה בכלל מצוין. נוכל לייצא את זה. כשיש תעשייה שדורשת מהנדסים מסוימים, זה יעלה גם את המשכורות. היום המספרים הקשורים לאנרגיות מתחדשות נראים אפסיים, אבל הפוטנציאל גדול".

ומה עם השכר?

שכרם של המהנדסים נגזר כאמור מהביקוש אבל גם מהאתגרים המקצועיים. בשוק אין עדיין מהנדסי משאבים, אולם הם צפויים להשתלב בו בעתיד. גיל שאקי, מנהל תחום אנרגיה וקלינטק בלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, מדבר על הפוטנציאל שטמון בשילוב תעשיית ההיי-טק בתעשיית הגז והנפט. "תעשיית הנפט נשמעת כמו משהו מסורתי, אך האמת היא שהיא דורשת הרבה מאוד טכנולוגיה".

הוא מוסיף כי "הרבה פעמים הקידוחים נמצאים בעומק של קילומטרים ובמרחק רב מהחוף, ולכן מדובר בטכנולוגיה של תוכנה, רובוטיקה, טיפול במים, שליטה ובקרה, תקשורת ועוד. בישראל יש כ-300 מרכזי מחקר ופיתוח שעוסקים בדיוק בתחומים האלה. השאלה האמיתית היא כיצד לנצל את הטכנולוגיה הישראלית כך שתשרת את התעשייה העולמית, וכבר היום קיימות טכנולוגיות ישראליות שמיושמות בעולם: למשל טכנולוגיה ישראלית לטיפול במים, או חברות ישראליות הפועלות בארה"ב כדי לטפל בזיהום פצלי השמן את מי התהום.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988