כנגד ארבעה קולגות

זה שיודע יותר טוב מכולם

אחד הטיפוסים שמאוד קשה לאהוב הוא זה שיודע הכל. הוא לעתים באמת חכם ובעל ידע רב, אך מלא חשיבות עצמית, ולא מאמין שיש למישהו מלבדו משהו חכם להגיד.

חוץ מהקושי לתקשר עמו, חבריו מתקשים לקדם את רעיונותיהם כשהוא בסביבה. הוא תמיד יודע משהו שהם לא יודעים, ובעזרת המידע הזה ממהר לבטל את רעיונותיהם: "זה לא ישים, אין תקציב", "אי אפשר, אין כוח אדם".

במקרה כזה חשוב לא להיכנע ולא לוותר על הבעת דעה, אך יש לעבוד קשה יותר באיסוף מידע מקיף לגבי כל רעיון חדש. להגיע מוכנים, תוך ידיעת הספקות הפוטנציאליים שהקולגה צפוי להעלות, ולהצטייד בפתרון אפשרי לבעיה. בעת הצגת הרעיון כדאי להתחיל עם אותם ספקות, ואז להביע את הרעיון והפתרון: "אני יודע שאנחנו עומדים על מינימום כוח אדם, אבל יש לי רעיון, ואת עניין כוח האדם אפשר לפתור על ידי...". לבסוף, כדאי לבקש מהקולגה שיחווה את דעתו, ובמקום אויב - להפכו לשותף.

זה שרץ נגד הזמן

עוד אחד מטיפוסי הקולגות הקשים הוא זה שלא רואה דבר מלבד מטרתו, בדגש על התוצאה הסופית. כמו טנק שרומס כל מהמורה בדרכו (משמע עובדים אחרים).

הוא זריז, ממוקד, חסר סבלנות וזקוק לשליטה מתמדת. הוא רוצה לנצח את הזמן, ויעשה הכל כדי להשלים את משימותיו כמה שיותר מהר. הוא מוותר על פגישות עם קולגות או לקוחות, שבהן נגזל זמן יקר לטובת עדכונים אישיים ונימוסים, ולרוב יעדיף תקשורת מקוונת וממוקדת על פני שיחות טלפון, מאותה סיבה בדיוק.

לא נעים לעבוד אתו, אך הרבה פחות נעים להיות זה שעוצר בעדו מלהתקדם. חברים שמעכבים את הטיפוס הזה מלהגיע ליעדו הופכים במהרה לשקופים בעיניו: הוא יעדיף להתעלם מהם בהמשך, שלא יעכבו אותו שוב, מה שמסכן את שיתוף הפעולה ואת הזדמנות האחרים להתבטא.

מומלץ לעובד להתאים את עצמו לסגנון התקשורת של הקולגה, ובשיחה עמו להגיע מיד לעיקר. כדאי לתמצת כל מסר מורכב, ואפשר להוסיף: "תגיד לי אם אתה זקוק למידע נוסף". הדבר יעודד את הקולגה לשתף פעולה, ויקנה לו את מידת השליטה הנחוצה לו.

זה שעושה מעט וזוכה לכל הקרדיט

טיפוס שלישי שרבים סובלים מנוכחותו הוא הגזלן, שדואג תמיד לעשות כמה שפחות ולקבל על כך כמה שיותר קרדיט. על חשבון מי שעושה הרבה, כמובן.

הגזלן מרבה להתפאר במקרי הצלחה בצוות גם כשלא נקף אצבע לטובתם. כשהוא מצליח לקבל קרדיט שאינו ראוי לו אלא לאחרים, וכשהדבר הופך לדפוס קבוע, הוא גורם לאחרים שסביבו לעשות פחות ופחות, בגלל תסכולם המתמשך ואבדן האמון במערכת, שמאפשרת זאת. כך, מלבד המתח והמרמור, פוחתת גם היצרנות בצוות.

תגובה זו לא מועילה לאיש - לא לעובדים המתוסכלים ולא לצוות - ורק מקבעת את התנהגות הגזלן. במקומה, יועיל לעובדים דווקא לשתף ברעיונותיהם את הסביבה מיד כשאלה נוצרים, כדי לסמן את בעלותם עליהם, וכן בדיעבד, למשל בשליחת מייל ובו מילים מנכסות כגון "הרעיון שהצעתי...".

זה שצוחק על חשבונכם

טיפוס רביעי הוא העובד הבדחן, שמתקשר בעיקר דרך הומור חסר-טקט. כך למשל, בישיבות הוא מרבה לצחוק על חשבון אחרים כדי להבליט את עצמו, ולצערו של הקורבן התורן - זה עובד. החברים צוחקים, הקולגה חש נחוץ ופופולארי, והעובד נותר נבוך.

במקרה הגרוע הבדחן מזהה עובד שהוא טרף קל, ומשתמש בקרבן בקביעות לשם הפגנת יכולותיו החברתיות. הוא פוגע בביטחונו העצמי של הקורבן וגורם גם לאחרים לבלוט פחות, מחשש שיהיו הקורבן הבא. כך, רבים סביבו מהלכים על ביצים.

אין סיבה להתבייש כשרוצים לשים לכך קץ. יש מקום להתעמת עם הבדחן, ובהזדמנות הראשונה שבה זה קורה, לעצור, להישיר מבט, לחזור על דבריו ולשאול: "איך זה רלוונטי לעניינינו?", "אתה באמת חושב שנחוץ להגיד זאת?", או - "איך היית מרגיש אם היו אומרים את זה עליך?". אם בכל זאת ההיטפלות לא פוסקת, יש לשקול שיחה עם הנטפל, חשיפתו לממונים, ואף עזיבה במקרה קיצוני.

מוכר? זכרו ועשו

1. שמרו על שליטה: אל תגיבו מיד. למרות כעסכם ותסכולכם, חכו רגע. תמיד עדיף להגיב לאחר עיכול, מחשבה או התייעצות עם מכר.

2. אל תאשימו: אם החלטתם להתעמת עם הקולגה, פתחו ערוץ תקשורת נינוח ולא מאשים. נסו לייצר בו אמפתיה (אך לא רחמים) ושתפו אותו במה שקורה אצלכם כשהוא פועל בדרכו. בקשו לשמוע את דעתו, והקשיבו לה.

3. הפרידו מהרגש: נסו לראות את הדברים כפשוטם. במקרים רבים הפגיעה לא נעשית כלפיכם ישירות. אתם רק כלי משחק בידיו של הפוגע. אתם פשוט שם.

4. שמרו מרחק: חשוב לזהות את הקולגה הבעייתי ולהבין במה בדיוק הוא עשוי להזיק, אך לאחר מכן, בשגרה, כדאי לשמור ממנו מרחק.

5. חפשו יתרונות: בקולגות קשים יש גם יתרונות. למשל, יעילותו של הקולגה הקצרן. מאחר שלא תצליחו לשנות את הקולגה, נסו למצוא בו יתרונות, ולמדו לשתף עמו פעולה ולהוציא ממנו את הטוב.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים.

המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם.

פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.