להיות "גאון מחשבים"? זה לא יספיק לעבודה במחשוב לביש

פרויקט מיוחד: העתיד של שוק העבודה ■ איזו הכשרה תאפשר לכם לעסוק בתחום הצומח של מחשוב לביש, מי ישלוט בשוק העבודה בעוד עשור, ואיזה מקצועות חדשים יעזרו לנו לשמור על שאריות הפרטיות?

הנסיך צ'ארלס / צילום: רויטרס
הנסיך צ'ארלס / צילום: רויטרס

המתמטיקאית עדה לאבלייס נחשבת למתכנתת הראשונה בהיסטוריה. לאבלייס, שהלכה לעולמה ב-1852, כתבה אלגוריתם עבור מכונת חישוב שלא נבנתה מעולם. למרות זאת, החליט משרד ההגנה האמריקני להנציח את זכרה ולקרוא על שמה את שפת התיכנות עדה (Ada).

מתכנתים השפיעו בעשורים האחרונים כמעט על כל אספקט בחיינו וכמו כולנו גם הם יתמודדו בשנים הקרובות עם תמורות מרחיקות לכת. מדובר בציבור גדול - בישראל בלבד, לפי נתוני הלמ"ס, מועסקים 283 אלף בני אדם בתחום ההיי-טק, מתוכם רק 100 אלף נשים. במחלקת המחקר של חברת משאבי האנוש אתוסיה מציינים כי הסגנמט הבולט בתחום ההיי-טק הוא תחום התוכנה שבו מועסקים בישראל כ-50 אלף עובדים.

באתוסיה מצביעים על כך שקצב הצמיחה השנתי של תעשיית ההיי-טק בישראל הוא 5%-12% ומעריכים שמספר העובדים בתחום יגיע ל-420 אלף בשנת 2018. התחרות בענף ההיי-טק דורשת מהחברות להמציא את עצמן מחדש תוך פרק זמן קצר וזורקת לפח האשפה של ההיסטוריה את מי שלא מצליחות לעמוד בקצב דוגמת נוקיה וקודאק. אז איך ייראה העתיד בתחום שלא מפסיק להתחדש ואיזה מקצועות יהפכו לנחשקים? הנה כמה הערכות.

מפתחי מציאות מדומה ורבודה: תשובה לשאלות מאוד רציניות

במקביל למחשוב הלביש, מקצוע היי-טק נוסף שד"ר רועי צזנה צופה שהביקוש לו יגדל הוא מפתחי מציאות מדומה ורבודה. מי שניסו לפתח מוצר בתחום המציאות הרבודה של גוגל גלאס, אשר רצו לשלב בין המראה הרגיל שנשקף אלינו דרך המשקפיים, יחד עם אלמנטים טכנולוגיים נוספים שמספקים לנו אינפורמציה אודותיו, מה שהופך אותו לאינטראקטיבי יותר. "זה מתחיל כבר היום להיכנס לשוק. אבל הדור הבא שאחרי גוגל גלאס יהיה משמעותי הרבה יותר", אומר צזנה.

- איך משתלבים בתחום?

"המפתחים יצטרכו להיות מסוגלים לשלב בין עבודה מול כמה חברות ולהבין בתקשורת, כיוון שכל הגאדג'טים יצטרכו לתקשר זה עם זה. הם יצטרכו גם להבין מודלים של עיצוב גרפי, ובנוסף - להיות מודעים לסוגיות אתיות. אנשים ירצו לדעת מה קורה למידע שלהם. מפתחי האפליקציות יצטרכו לתת תשובה לשאלות מאוד רציניות".

- תחום האתיקה הוא תחום מקצועי נוסף שיתפתח?

"בהחלט. כבר היום יש יותר מחקרים על פרטיות. נהיה חייבים להבין מה זו פרטיות, מה הנוער רוצה, ומה המבוגרים. אני לא יודע אם זה ידרוש מומחיות, אבל בחברות שמשתמשות במידע כמו מחשוב לביש, תהיה משרה לאדם שגם מבין במשפט".

- מה היית מציע לאנשים ללמוד בכדי להשתלב במקצועות החמים בהיי-טק של עשור מהיום?

"תכנות. מי שיודע לעבוד עם מחשב, ישלוט בעולם. המחשב היה ויהיה מכפיל כוח עצום".

ומה עם השכר?

מאחר שהמקצוע עדיין נמצא בתחילת הדרך, לא קיימים נתונים לגבי השכר הממוצע.

עיבוד מידע: סמנכ"ל פרטיות שיחליט מה מותר לחשוף

כולנו צורכים ומיייצרים כמויות עצומות של מידע ויש לא מעט גופים שמנסים לנטר את המידע הזה ולהפיק ממנו תובנות שיכולות להיתרגם למזומנים. "אחד המקצועות שלדעתי עוד לא ממש הבינו אותו, אבל הוא חשוב, זה עולם ה'דאטה סאיינס'", אומרת המדענית והיזמת ארנה ברי. ברי, לשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת והיום סגנית נשיא לחדשנות וצמיחה במרכזי המצוינות של חברת EMC, סבורה שקיים פוטנציאל גדול בעולם השימוש במידע.

"אנחנו מכירים שימוש במידע כמו חיפוש בגוגל, אבל פחות יכולות חיזוי כפי שאפשר וראוי לעשות", היא אומרת, "כמויות הנתונים שיש ברשותנו עצומות ואנחנו לא ממצים אותן. בניית מודלים ויכולת חיזוי הם בתחילת הדרך ואין ספק שהם יתפסו נפח רב, בין אם בנושאים פיננסיים, באבטחת מידע או בתחזוקה של תשתיות קריטיות. יש היום הרבה מכונות שמדברות אל מכונות אחרות. לכן כל מיצוי הידע והכניסה של התקשורת, מאוד חשובים".

- מתי נרגיש שהשוק הקיים כבר רווי במפתחי אפליקציות, למשל?

"כבר אפשר להבין שלא יהיה מצב שאנשים יחזיקו בידע טכנולוגי ספציפי והוא יהיה רלוונטי גם חמש שנים אחר כך. גם האפליקציה של היום היא לא האפליקציה של לפני חמש שנים. בעתיד יכול להיות סוג ממשק אחר, לכן אין מקצוע שיחזיק מעמד בלי להיות ורסטילי ומותאם לשינויים ולהתרחבות צירי המידע. כל הבנקאות תיראה אחרת. הרפואה תהיה יותר אישית. החשיבות תהיה דומה, אבל היישום שונה. טרנספורמציה - זו המילה שתמלא את כל עולם הטכנולוגיה. מה שאני רואה זה מידע, מיצוי, הגנה על אינטגריטי, כלומר על זה שעושים מה שאנחנו רוצים ושאנחנו לא מונעים על ידי כוחות חיצוניים. אני מסכימה שנידרש לאנטי-דיסציפלינריות וראייה רחבה יותר".

- איך משתלבים בתחום?

לדברי ד"ר טל פבל, מרצה בביה"ס לניהול מערכות מידע באקדמית תל אביב-יפו, הסייבר הוא נושא חם במיוחד, שצפוי לצמוח בעתיד הקרוב והרחוק. "אם ייפול פה טיל נדע להתמודד איתו, אבל מה יקרה אם משהו יחדור למחשב? זה יכול לקחת גם 250 יום עד שבכלל יגלו את זה. זה נכון גם ברמת הממשל וגם ברמת החברות. אי אפשר ללכת אחורה, אבל כל הטכנולוגיה היא ברכה וקללה גם יחד".

- מעבר למומחי אבטחת מידע, נראה מקצועות חדשים בתחום הסייבר?

"נראה מקצועות כמו ממונה על הגנת הפרטיות ברמות השונות, ונראה התמודדות רבה יותר עם צנעת הפרט. אותו 'סמנכ"ל פרטיות' בחברה יצטרך להגדיר מה סודי ומה לא".

- מה עם אתיקה?

"גם התחום הזה ימשיך להתפתח. בעולם הרפואה, למשל, נצבר עלינו המון מידע. יכול להיות שנצטרך להגדיר מחדש מה נכון ומה לא, אבל התחום הזה יתקיים בכל חברה. זה תחום שיוליד המון מקצועות חדשים ועיסוקים. היום אנחנו מודעים לאבטחת מידע, אבל לא מספיק. זה יקרה רק כשנגלה חוליות חלשות שיכולות להפיל את כל השרשרת".

- מה תהיה ההכשרה של "סמנכ"ל פרטיות"?

"התחומים שלו יהיו ממוקדים, אבל גם הוליסטיים. הרי זה לא רק אבטחת מידע, זה גם משאבי אנוש וגורם אנושי. גם בחברה שיהיו בה המערכות הכי משוכללות, אם אני מצליח לשלוח מייל נגוע והמחשב מודבק, אני יכול לגרום נזק עצום. בשביל לעשות את זה, צריך להיות בן אנוש שיודע מה יגרום לצד השני לפתוח מייל פישינג ולהיות קורבן למניפולציה. זו לא רק טכנולוגיה. זו הנדסה חברתית, פסיכולוגיה, חינוך וסוציולוגיה".

לדברי פבל, הדבר ישפיע במידה רבה גם על מקצועות אחרים, ועל הדרך שאנו רואים אותם היום: "אנשי משאבי אנוש יצטרכו לדעת לזהות, ולמנוע את כניסת האדוארד סנודן הבא. השינוי מתחיל כבר היום, ברשתות החברתיות - יש מקומות עבודה שבהם כבר בודקים את ההתנהגות ברשת, כדי למצוא את 'הזאב הבודד', במודע או שלא במודע".

- גם זו חדירה לפרטיות.

"נכון מאוד. שליש מהמעסיקים בארה"ב, מגייסים או לא מגייסים מועמדים על סמך הרשתות החברתיות. פייסבוק ולינקדאין הופכים להיות קורות החיים שלנו. אבל אם נתייחס לפריחה ולצמיחה של מקצועות, אני סבור שנראה יותר 'משמרות קיברנטיות'. יהיו גם אנשי הוראה שיתמחו בזה, פסיכולוגים ועורכי דין. זה רק מתבקש בעולם שבו אפילו כשאתה נכנס לחניון, אתה מקבל פתק עם מספר הרכב שלך. אם פעם דיברו על קניין רוחני, היום ובעתיד נדבר על פרטיות וסייבר. זה המקום שבו הטכנולוגיה פוגשת את הרחוב".

ומה עם השכר?

נראה שההערכות של מומחים בשטח, חופפות במידה רבה להערכות של מחלקת המחקר של אתוסיה. שם מעריכים שהתחומים שכבר החלו לצמוח בשנת 2014 (ורשמו צמיחה דו ספרתית) וימשיכו לצמוח גם בעשור או בשני העשורים הקרובים, הם: תחום הסייבר ואבטחת המידע (הביקוש למהנדסי תוכנה בתחום עלה ב-2014 ב-15%); תחום האינטרנט של הדברים (צמיחה של 10% בביקוש ב-2014, בהשוואה לשנה קודמת); באשר לביג דאטה וניתוח נתונים ("דאטה סיינס"). באתוסיה מדגישים כי מדובר בתחום המאופיין בצמיחה מהירה, דרישות ורמות שכר גבוהות המתחילות ב-20 אלף שקל למועמד זוטר ומתחיל. הביקוש לעובדים מנוסים בתחום זה צמח במהלך 2014 בלמעלה מ-18%.

תחומים מבוקשים נוספים שצמחו ב-2014, הם אחסון (סטוראג'), שזכה לצמיחה של 12%, טכנולוגיות ענן שצמחו ב-15%, וטכנולוגיות מובייל, בהן הביקוש עלה ב-11%.

על פי נתוני אתוסיה - השכר בתחום הסטוראג' נע היום בין 15-19 אלף שקל לעובד בשנה הראשונה והוא מטפס. בעלי ניסיון של 2-4 שנים ייהנו משכר של 20-23 אלף שקל, 5-8 שנים כבר יעניקו משכורת של 23-26 אלף שקל, ותשע שנים ומעלה יאפשרו ליהנות משכר של 26-29 אלף שקל. עובדים מתחילים בתחום הסייבר יזכו לשכר של 18-20 אלף שקל בשנה הראשונה. מפתחי מובייל יתחילו בשכר הנע בין 12 ל-16 אלף שקל, והמנוסים יגיעו ל-27-33 אלף שקל. מפתחי ענן, על פי אתוסיה, יתחילו מ-14-16 אלף שקל, ולאחר ותק של כתשע שנים יוכלו לקבל 27-33 אלף שקל.

מפתחים בתחום 'האינטרנט של הדברים': האנשים שיחברו את המקרר לרשת

חד הטרנדים החמים בתחום הטכנולוגיה נקרא 'האינטרנט של הדברים' (IOT). מדובר בחיבור של מיליארדי התקנים - לרבות מכוניות, מכונות כביסה ומקררים - לרשת. בקטגוריה הזו אפשר למצוא את יישומי הבית החכם, שיאפשרו לנו להדליק את הבוילר דרך הסמארטפון ואת המחשוב הלביש, פריטים כמו משקפיים או שעונים שיספקו לנו מידע על מצבנו הרפואי.

"אם בעשור האחרון ראינו ביקוש גובר למפתחי אפליקציות, בעשור הקרוב יתפתח מקצוע נוסף של מפתחי אפליקציות למחשוב לביש, ולכל האלמנטים, כולל העור שלנו", מעריך ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, "האנשים האלה ישתלבו גם בתחום הרפואה".

- איך משתלבים בתחום?

היישום המוכר ביותר של מחשוב לביש, נכון להיום, הוא הגוגל גלאס, גאדג'ט המשקפיים שפיתחה גוגל אשר לא זכה להצלחה יתרה. גוגל ויתרה בשלב זה על פיתוח משקפיים שיציגו לנו מידע, אבל היא משקיעה בתחום הננו-טכנולוגיה ובוחנת את האפשרות לשלב בתוך מחזור הדם שלנו חלקיקים שינטרו מידע רפואי.

האם מדובר בבאזז או במדע בדיוני? צזנה משוכנע שזו מגמה שתדרוש ממתכתנים כישורים שונים, לרבות היכולת לשלב בין כמה דיסציפלינות. "המתכנתים של הדור הבא יצטרכו לבצע אינטגרציה בין כמה מערכות, לדוגמה בפיתוחים החדשים שיתמחו ברפואה, וינטרו את התנהגות הגוף שלנו. הם יוכלו, למשל, לאתר מחלות בשלבים מוקדמים. הם יצטרכו לתקשר בין גופים שונים, לרבות בתי חולים, חברות ביטוח ומטופלים. הם יצטרכו להבין יותר מתמיד את הצרכן הסופי".

- כבר לא יספיק להיות רק "גאון מחשבים"?

"בדיוק. הם יצטרכו לדעת גם איך לעודד את המשתמשים להגביר את השימוש באפליקציות שיפותחו וגם לדעת טכנולוגיה ברמה מאוד גבוהה".

ומה עם השכר?

שכרם החודשי של מפתחי אפליקציות עומד כיום על כ-20 אלף שקל ברוטו בחודש. בשנת 2014, על פי הנתונים של אתוסיה, נרשמה עלייה של 10% בביקוש לעובדים בתחום ה-IOT. עם זאת, מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, אין עדיין מספיק נתונים לגבי רמת השכר הממוצעת.

"בעידן החדש לא יהיה צורך בעבודה אנושית"

לא יודעים במה תרצו לעבוד כשתהיו גדולים? היזם ינקי מרגלית חושב שרובנו בכלל לא נצטרך להתפרנס: "הטכנולוגיה פשוט תייתר עבודה אנושית"

בזמן שיש מי שמנתחים את מקצועות העתיד ומניחים שאת המקצועות הקיימים יחליפו מקצועות חדשים, יש מי שסבור שההנחה הבסיסית שלנו שגויה מיסודה.

"אני חושב שאנחנו מסתכלים על זה קטן מדי", אומר היזם החברתי ואיש ההיי-טק ינקי מרגלית, שמתבסס בין היתר על גישתו של היזם פיטר דיאמנדיס, אשר מדבר על חברת השפע. "התרגלנו לזה שגל חדש מחליף ישן, אבל צריך לצאת מהקופסה, ולדעת שכל העבודה שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותה, תתייתר. בעידן החדש אותו אנחנו מייצרים כבר היום, לא יהיה צורך בעבודה אנושית. אנחנו חיים בתחושה שתמיד משהו יחליף משהו - לפני מאה שנה היינו חקלאים, אחר כך אנשי תעשייה וייצור, ואז גם הגל הזה התחלף בשירותים, בפקידי בנק, מוקדנים, עיתונאים ואנשי מכירות. כשהם ייעלמו הם לא יתחלפו באחרים, כי לאט לאט אנחנו מממשים חלום. הטכנולוגיה פשוט תייתר עבודה אנושית, ולא נצטרך יותר לצאת לעבוד".

- אז איך נתפרנס?

"אנחנו נכנסים לתקופת שפע. כבר היום, אזרח סעודי או נורבגי - לא דואג, כי הכלכלה והנפט מייצרים עבורו הכנסות. השאלה האמתית צריכה להיות איך לחלק את המשאבים. מפה גם נובע התסכול של הדור הצעיר. למעשה, הכלכלה שלנו נמצאת במצב הטוב מאי פעם, אבל אנחנו עדיין לא יודעים לחלק בצורה נכונה את התפוקה. מה שאנחנו יודעים זה שבקרוב הרובוטים יעשו הכול - יטיסו מטוסים, יאבחנו מחלות".

- אפשר להניח שהפערים החברתיים יגדלו?

"הם גדלים כבר אלפיים שנה. זה לא חדש. מאז המהפכה התעשייתית, לפני 300 שנה, הפערים גדלים. נכון, זה לא מנחם את מי שאין לו, אבל השאלה האמתית לא צריכה להיות באיזה מקצועות לעבוד ולא מה לייצר, כי אנחנו שניות ספורות לפני השינוי".

- אבל אנשים צריכים לעבוד גם כדי לעסוק במשהו ולהגשים את עצמם.

"בעבר חיפשנו משמעות בעבודה. בעתיד נחפש משמעות אחרת. היום אנחנו בחלון זמן בין לבין. האנשים היחידים שיש צידוק לעבודה שלהם בזמן הקרוב, אלה עצמאים יצירתיים. יזמים. אני קורא לזה ICE : Innovation, Creativity, Entrepreneurship. בעוד 15 שנה הם באמת יבלטו. אבל זה חלון של זמן. בסך הכול אלו חדשות טובות שלרובנו לא תהיה עבודה. זה יאפשר לאנושות להתמודד עם דברים מעניינים. זה לא מקרי שיש אבטלה כל כך גבוהה בצרפת ובספרד. יש שם הרבה מובטלים ולא במקרה - לא צריך שהם יעבדו. לא רק שזה לא ייעלם, זה רק יגדל".

- אז איך הכלכלה תייצר כסף?

"השמש מייצרת הרבה אנרגיה, והאנרגיה היא הכסף האמתי של היקום. בסופו של דבר אני לא צריך שאנשים יעבדו כדי שאנרגיה תתורגם למזון ולמבנים. לתינוק סעודי ונורבגי יש הכנסות מרגע שהוא נולד, על חשבון המדינה. הנפט היה בעבר חשוב, והדבר החשוב הבא הוא הטכנולוגיה. מעידן של מחסור אנחנו נכנסים לעידן השפע".

- יש בארץ כמה וכמה אנשים שיתנגדו לזה.

"אנשים היום לא מתים מרעב, יותר אנשים מתים מעודף אוכל. לרוב המוחלט בישראל יש איפה לישון. זה לא יקרה מחר בבוקר. אנחנו מדברים במונחי דור - התהליכים האלה יקרו בין העשור הקרוב לשלושים שנה הבאות.

- כלומר כל המבנה הכלכלי שאנחנו מכירים משתנה.

"נכון. זו תהיה כלכלה אחרת".

צרו איתנו קשר *5988