התביעה שאחרי האקזיט: מייסד קדנט קיבל 4.5 מיליון שקל

אלדד טאוב, מייסד חברת קדנט שפיתחה מכשיר לסריקה תלת-ממדית של שיניים ונמכרה לחברת Align תמורת 190 מיליון דולר, זכה באחרונה בפסק דין לטובתו

קדנט/ צילום בן יוסטר
קדנט/ צילום בן יוסטר

גם אקזיט של מאות מיליוני דולרים הוא לא תמיד חגיגה עבור כל הצדדים. האקזיט נחשבים אמנם לגביע הקדוש של תעשיית ההון סיכון, אבל ישנם לא מעט יזמים שלא מרוצים מהחלק שקיבלו כאשר החברה שהקימו נמכרת. תביעות בעניינים האלה נפוצות למדי לפני השלמת העסקה, פרק זמן שבו החברה נחשבת ל"לחיצה", או מיד אחריה, כשהפער בין הסכום שקיבל היזם לסכומים שקיבלו המשקיעים מתברר.

אלדד טאוב, המייסד של חברת קדנט (Cadent), שפיתחה מכשיר לסריקה תלת-ממדית של השיניים לשם התאמה טובה יותר של גשרים, שתלים וכתרים, זכה באחרונה בפסק דין לטובתו בתביעה כזו.

נזכיר כי קדנט נמכרה לפני כ-4 שנים לחברת Align תמורת 190 מיליון דולר, לאחר שגייס כ-120 מיליון, כלומר האקזיט היה רווחי למשקיעיה האחרונים. עם זאת, יצוין כי החברה עברה כמה משברים, אשר איפשרו למשקיעים החדשים להיכנס תוך שינוי תנאי התשלום למשקיעים הוותיקים יותר וליזמים, ומכאן, כפי שקורה לעיתים לא רחוקות, נבעה הבעיה.

טאוב ייסד את החברה בשנות ה-90, ניהל אותה עד שנת 2003 ובהמשך כיהן כנשיא. בשנת 2006, באופן לא חריג בחברות נתמכות הון סיכון, התגלעו חילוקי דיעות בין היזם לבין משקיעים חדשים בחברה, בעיקר קרנות זרות, והוסכם כי הוא יפרוש.

טאוב אכן פרש ב-2008, לא לפני שהובטחה לו שיקבל אופציות של מנהל בכיר, בכל תוכנית שתושק בחברה עד מארס 2013.

לדברי עו"ד איתן רוטשילד ממשרד נתן מאיר ושות', שהיה עורך הדין של התביעה יחד עם שי שץ, "כאשר טאוב הופרש מן החברה, כבר היה ברור כי עומד לקרות משהו כמו אקזיט. ליזם היו הרבה מאוד אופציות בקדנט, אולם היה ברור כי בשל מבנה האחזקות בחברה שנבע מקיומם של סבבי השקעה רבים, לאופציות שלו יהיה שווי זניח עם מכירת החברה. בשלב מאוחר יותר הוצעה תוכנית אופציות חדשה - כדי לתמרץ את העובדים באופציות שהן אכן בעלות משמעות. טאוב הבין שזה מה שהולך לקרות, ולכן התנה את הסכם הפרישה בהתאמת האופציות שלו לתוכנית החדשה.

"קדנט טענה תחילה כי הנושא אינו בסמכות בית הדין לעבודה, משום שסכום התביעה גבוה, ומשום שמדובר בתביעה השערבת מספר זירות ולא רק את תחום העבודה. ואכן - ליזמים יכולים להיות כובעים רבים בחברות סטארט-אפ: הם יכולים להיות בעלי מניות, מנהלים בכירים וגם דירקטורים. אולם בית הדין לעבודה קבע כי אכן מדובר בסכסוך מתחום העבודה.

"עוד טענו בקדנט תחילה כי זו לא הייתה תוכנית תמרוץ, אבל השגנו את המסמך וראינו שאפילו בכותרת התוכנית נכתב 'תוכנית תמרוץ'. לאחר מכן הם טענו כי הובטח לטאוב לקבל תגמול כמו ההנהלה הבכירה, אך לא הוגדר בדיוק מי שייך להנהלה הבכירה, והוא אכן תוגמל כמו חלק מן המנהלים, בשכבה הפחות בכירה של ההנהלה הבכירה. אלא שבחוזה שהגיע לידינו הסתבר כי בתוכנית יש מפתח תגמול לפיו האפציות החדשות צריכות לשקף את כמות האופציות הישנות - לטאוב היו הרבה אופציות ישנות, ולכן הגיע לו סכום גבוה יותר מאשר קיבל בפועל".

לדברי עו"ד רוטשילד, "השופטת עידית איצקוביץ' לא הלכה עד הסוף עם הטענות שלנו, אבל גם לא עם הטענות שלהם. לבסוף השופטת בנתה נוסחה ששיקללה את ממוצע התגמול להנהלה הבכירה יחד עם ממוצע האופציות, תרגמה זאת לסכום ופסקה לטובת טאוב 4.5 מיליון שקל. הוצאות המשפט הושתו על הנתבעת".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988