כך חוגגים הברוקרים הודות לגאות בבורסה

עשרת בתי ההשקעות שנתוניהם גלויים לציבור הציגו עלייה של כ-40% ברווח הנקי המצרפי, כשהנכסים המנוהלים על-ידם הסתכמו בסוף 2014 בכ-636 מיליארד שקל

חגי בדש / צילום: יונתן בלום
חגי בדש / צילום: יונתן בלום

כבר כמה שנים שענף בתי ההשקעות בישראל חווה שינויים משמעותיים, הן בפן הרגולטורי והן בפן התחרותי. מצד אחד היקף הנכסים המנוהל צומח, יחד עם שוקי ההון הגואים שתומכים בתוצאותיהם של הברוקרים, אך במקביל דרישות רגולטוריות הולכות וגדלות מכבידות עליהם וגורמות לקונסולידציה בענף, כשאליה מצטרפים עוד שורה של סימני שאלה, למשל ביחס למעמדם בתחום החיסכון לטווח ארוך על כל אפיקיו, ותמהיל ההכנסות הנובע מהמוצרים השונים.

כל אלה מביאים לכך שבתי ההשקעות - שהחלו כאופרציות קטנות, שצמחו בחלקן לסיפורי הצלחה בהם מנוהל נתח ניכר מתיק הנכסים של הציבור - נמצאים כעת בעיצומה של תקופה מעצבת. אלה הם המספרים המרכזיים שמספרים את מה שעבר עליהם בשנת 2014.

436 מיליון שקל - זהו הרווח הנקי המצרפי שרשמו עשרה בתי השקעות, ציבוריים ופרטיים, בשנת 2014 - גידול של כ-39%. פסגות, בית ההשקעות הגדול בשוק (שנתוניו מדווחים על ידי קרן אייפקס השולטת בו), הציג על פי ההערכות רווח נקי של 120-130 מיליון שקל לעומת כ-100-110 מיליון שקל ב-2013. ה-EBITDA שרשם פסגות (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) נאמד בכ-360 מיליון שקל כאשר הפער מהרווח הנקי מוסבר ברובו בהפחתות על רכישות שביצע בית ההשקעות בעבר ובהוצאות מימון על חוב, כולל לבעלת השליטה אייפקס (חוב זה נושא ריבית גבוהה).

מגמה דומה נרשמה במיטב דש שב-2014 הציג תוצאות משופרות והחל להשיל מעליו את משקולת המיזוג מ-2013. בית ההשקעות השני בגודלו הציג אשתקד רווח נקי של כ-79 מיליון שקל (יותר מפי 7 מהרווח שרשם ב-2013) ו-EBITDA של כ-230 מיליון שקל.

אקסלנס, בית ההשקעות השלישי בגודלו, רשם אשתקד רווח נקי של כ-85 מיליון שקל, ו-EBITDA של כ-154 מיליון שקל. זאת, בעיקר הודות לפעילות תעודות הסל של החברה הבת, קסם, ולפעילות הגמל. צמוד אליו בית ההשקעות הקטן בהרבה אך הרווחי מאוד של ילין לפידות. זה האחרון מציג נתונים מרשימים ב-2014: רווח של כ-87 מיליון שקל עם EBITDA של 123 מיליון שקל, בזמן שהיקף הנכסים שלו עומד כל כמחצית מזה של אקסלנס, כשליש מזה של מיטב דש, וכרבע מזה של פסגות.

עוד נציין בסעיף זה לחיוב את התוצאות של הראל פיננסים, שהציג רווח משמעותי של כ-40 מיליון שקל - יותר מכפול מהרווח שהשיג ב-2013.

636 מיליארד שקל - זהו היקף הנכסים המנוהלים בעשרת בתי ההשקעות שנתוניהם הכספיים גלויים לציבור (בתי ההשקעות הציבוריים מיטב דש, אקסלנס, אי.בי.אי ואנליסט, ו"הפרטיים" שנתוניהם מפורסמים על ידי חברות האם: פסגות, ילין לפידות, הראל פיננסים, מגדל שוקי הון, מנורה מבטחים פיננסים ואיילון בית השקעות).

מדובר בגידול נאה של כ-9.5% ביחס להיקף הנכסים שנוהל בגופים אלה ובאמצעותם (כולל קרנות נאמנות בהוסטינג) בסוף 2013. גידול זה מוסבר בזרימת הכספים הנמשכת ובתשואות החיוביות שסיפקו השווקים אשתקד.

יחד עם זאת, למרות הגידול בהיקף הנכסים המנוהל, בבחינת שיעור ההכנסות כיחס מהנכסים לא חל שינוי של ממש ב-2014. גם בשנה זו, בדומה לזו שקדמה לה, צמחו ההכנסות של עשרת בתי ההשקעות ביחס ישיר לגידול בנכסים, כך שהיוו כ-0.56% מסך הנכסים המנוהלים.

שיעור ההכנסות הגבוה ביותר שנגבה מסך הנכסים המנוהלים נרשם בבית ההשקעות ילין לפידות. ב-2014 גבה בית ההשקעות דמי ניהול שהיוו כ-0.77% מסך הנכסים שניהל בקרנות הנאמנות, בתיקים המונהלים, בקופות בגמל ובקרנות ההשתלמות. אחריו, במרחק של כעשירית האחוז, ניצבו בתי ההשקעות הקטנים יותר, אנליסט, אי.בי.אי ומנורה מבטחים פיננסים.

בצד השני של הסקאלה נמצאים בתי ההשקעות הגדולים בענף, הנחשבים ל"סופרמרקטים" שמציעים את כל סוגי הסחורה הקיימת בשוק, כולל קרנות בדמי ניהול אפסיים. כך, בתי ההשקעות אקסלנס, מיטב דש, הראל פיננסים ופסגות מציגים שיעור הכנסות מנכסים שנע סביב הממוצע בענף ואף למטה ממנו, כשפסגות מציג שיעור הכנסות מנכסים של כ-0.48%.

3.56 מיליארד שקל - זהו היקף ההכנסות שרשמו עשרת בתי ההשקעות ב-2014, המהווה גידול של כ-9.5% ביחס ל-2013. למרות הדימיון לשיעור הגידול בהיקף הנכסים הכולל שמנהלים בתי ההשקעות, הדבר אינו מעיד על מגמה גורפת. כך, לצד בתי השקעות שאכן הציגו צמיחה דו ספרתית בהכנסות - ילין לפידות (צמיחה של 48%), הראל פיננסים (29%) ופסגות (11%) - היו גם אחרים שהכנסותיהם גדלו בשיעור חד ספרתי נמוך של 2%-3%, כשביניהם ניתן למנות את אקסלנס, מיטב דש ואי.בי.אי.

בהקשר זה ניתן להעריך כי בית ההשקעות אלטשולר שחם, שנתוניו אינם גלויים, רשם היקף הכנסות שממצב אותו בין ארבעת הגדולים של הענף.

כ-0.2% - זהו שיעור הרווח לפני מס שהושג בתחום קרנות הנאמנות על ידי מרבית בתי ההשקעות הציבוריים ב-2014. ההכנסות מקרנות נאמנות של חמשת בתי ההשקעות שדוחותיהם המפורטים מתפרסמים לציבור - מיטב דש, אקסלנס, אי.בי.אי, אנליסט וילין לפידות (האחרון באמצעות החברה האם לידר) - גדלו בשנה החולפת בכ-28% לכ-659 מיליון שקל. הגידול החד ביותר (בהינתן הגידול בנכסים המנוהלים שמניבים דמי ניהול) היה בילין לפידות, שם נרשמה צמיחה של כ-74% בהכנסות לכ-196 מיליון שקל. מיטב דש, שמנהל נכסים גדולים בהרבה בקרנות הנאמנות, רשם הכנסות של כ-217 מיליון שקל. גם באי.בי.אי נרשם גידול נאה בהכנסות מקרנות נאמנות.

פעילות נלווית משמעותית לקרנות היא זו של תעודות הסל, שכיום יש בה ארבע שחקניות. שתיים מהן הן ציבוריות ותוצאותיהן מגלות עד כמה מדובר בתחום רווחי עבורן. מדובר במיטב דש (תכלית) ואקסלנס (קסם) שהציגו בפעילויות אלה רווחים של 60 מיליון שקל ו-71 מיליון שקל, בהתאמה. עבור מיטב דש מדובר בגידול של כ-71% ביחס ל-2013, ועבור אקסלנס זהו גידול של 16%.

בתחום ניהול החיסכון לטווח ארוך מתאפיינים בתי ההשקעות בנחיתות ביחס לקבוצות הביטוח, כשעיקר עוצמתם בשוק הגמל, שחי על לקוחות קיימים ללא הצטרפות מאסיבית של לקוחות חדשים.

החיסכון לטווח ארוך, שמורכב מגמל, השתלמות ופנסיה, הניב ב-2014 הכנסות מצרפיות של כ-674 מיליון שקל לחמשת בתי ההשקעות הציבוריים, לעומת כ-654 מיליון שקל ב-2013, וכ-687 מיליון שקל ב-2012, כשהגידול בנכסים קיזז שחיקה בשיעור דמי הניהול שנגבו. באי.בי.אי ובילין לפידות ההכנסות מתחום זה צמחו מאוד.

3,425 זהו מספר העובדים שהועסקו בעשרת בתי ההשקעות - גידול של כ-0.5% ביחס לסוף 2013. במיטב דש, מגדל שוקי הון, מנורה מבטחים פיננסים, אנליסט ואיילון בית השקעות נרשמה ירידה במספר העובדים, כשאצל היתר, להוציא אי.בי.אי, נרשם לכל היותר גידול מתון.

בממוצע, כל עובד בענף תרם ב-2014 הכנסה של 1.04 מיליון שקל. ההכנסה הגבוהה ביותר לעובד נרשמה, שלא במפתיע, בילין לפידות - כ-1.93 מיליון שקל לכל עובד - כשאחריו הראל פיננסים, מנורה מבטחים פיננסים ופסגות, שהציגו הכנסות של מעל למיליון שקל לעובד. היתר נמצאים מתחת לממוצע הענפי, כשבתחתית ממוקם אנליסט.

לידר וילין לפידות במו"מ לשינוי תנאי השותפות והשכר

לידר שוקי הון מנהלת מו"מ להסכם חדש עם דב ילין ויאיר לפידות, ביחס לשותפות הצדדים בבית ההשקעות ילין-לפידות. החברה, בשליטת לידר השקעות, דיווחה לאחרונה כי היא "מנהלת מו"מ עם ילין ולפידות לעדכון תנאי הסכם ההשקעה ותנאי הסכמי הניהול שלהם". לפי הדיווח, "במסגרת המו"מ דנים הצדדים, בין היתר, בהארכת הסכמי הניהול של ילין ולפידות, קביעת תקרה לעלות השכר השנתית של השניים, והשעיית מנגנון הבמב"י בין הצדדים".

כבר כמה שנים שההסכם בין ילין ולפידות לבית ההשקעות, וללידר שוקי הון, מתחדש כל שנה, מאחר שההסכם המקורי פקע בתום 5 שנים ממועד רכישת מניות בית ההשקעות על ידי לידר. עתה דנים הצדדים בהארכת תקופת ההסכם, ולתקופה ארוכה יותר. זאת, לדברי גורם המעורה במו"מ, "מתוך חשיבה במונחים שהצדדים גרו עד עכשיו יחד, וכעת הזמן ללכת לחתונה". בלידר מבהירים בדיווח כי "המו"מ עדיין בעיצומו וטרם סוכמו כל תנאי העסקה. נכון למועד דוח זה, אין כל ודאות כי הסכם לביצוע עסקה כאמור ייחתם, ומה יהיו תנאיו הסופיים".

ההסכם בין הצדדים נולד באפריל 2006 כשלידר שילמה כ-9.2 מיליון שקל תמורת 30% ממניות ילין-לפידות (בהקצאה וברכישה) - שהחלה לפעול פחות משנתיים קודם לכן. באוקטובר באותה שנה מימשה לידר אופציות לעוד 20% מהמניות בתמורה ל-6.7 מיליון שקל.

בדיעבד, מבחינת לידר מדובר בעסקה מוצלחת ביותר: החברה נסחרת כיום בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל המתבסס בעיקר על ההחזקה בילין לפידות. מהצד השני, ילין ולפידות מבקשים כעת כנראה תמורה שתשקף בצורה טובה יותר את השבחת ההשקעה של לידר בבית ההשקעות.

לאורך השנים קיבלו לפידות וילין תגמולים בהיקף ניכר מבית ההשקעות שהקימו: בשנים 2008-2014 הצטברה עלות העסקתם של המנכ"לים המשותפים לכ-63 מיליון שקל בחלקים שווים, לא כולל דיבידנדים. בית ההשקעות מנהל כיום נכסים בהיקף כולל של כ-45 מיליארד שקל, כשכל פעילויותיו צומחות ורווחיות ביחס לשוק.

ביצועי בתי השקעות
 ביצועי בתי השקעות