האנשים שאמורים להגן עכשיו על ביה"ח הדסה

כמעט שנה אחרי שנחתם הסכם ההבראה במרכז הרפואי הדסה על רקע גירעון עתק של 1.3 מיליארד שקל, נבחרו שומרי הסף שאמורים לדאוג לכך שהמוסד הירושלמי המפואר לא ייקלע עוד למשבר דומה. ל"גלובס" נודע כי ועדת האיתור בראשות השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי בחרה ארבעה דירקטורים חיצוניים בתום עבודה ממושכת: פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופ"ח מאוחדת; דורית זינגר, לשעבר המשנה למנכ"ל הכשרה ביטוח; אבי בן אסאייג, המשנה למנכ"ל אסם; ויובל ינאי, סמנכ"ל הכספים של גיוון אימג'ינג.

בחירתם של ארבעת הדח"צים משלימה את מלאכת הרכבת הדירקטוריון החדש, שבראשו עומד מנכ"ל אפריקה ישראל לשעבר, ארז מלצר. הארבעה יישבו בדירקטוריון לצד נציגי המדינה ונציגי ארגון נשות הדסה - הנשיאה מרסי נתן; הנשיאה הקודמת ננסי פלצ'וק; יו"ר בנק ירושלים לשעבר דוד בלומברג; והרופא האמריקני פרופ' זאב דיוויס. ישיבה ראשונה של הדירקטוריון החדש צפויה להתכנס בסוף החודש. במקביל, ועדת האיתור צפויה לבחור בקרוב שלושה נציגים חיצוניים שיכהנו בוועדת הביקורת.

גם בעבר התהדר דירקטוריון הדסה בשמות מוכרים מאוד ובהם מי שמכונים "בכירי המשק", אולם רובם כשלו בתפקידם המרכזי כשומרי סף. גם כשהגירעון השוטף עמד על 300 מיליון שקל בשנה והגירעון המצטבר עלה על מיליארד שקל, רוב הדירקטורים לא התריעו ובוודאי שלא בפומבי. רואי החשבון לא חשבו לרשום אזהרת עסק חי וגם רשם העמותות המשיך לנפק אישור בגין "ניהול תקין". הרופאים הבכירים המשיכו לגרוף 85% מהכנסות שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לרבות ביצוע ניתוחים הפסדיים עבור ביה"ח ועובדים אחרים נהנו מתוספות שלא היו מקובלות בבתי חולים אחרים.

המשימה המרכזית של הדירקטוריון החדש ובפרט זו של הדירקטורים החיצוניים, תהיה להוכיח שאין להם כוונה "לחמם את הכיסא" אלא לשמש שליחים של ממש. רק לאחרונה דווח כי האיסור החדש על ביצוע שר"פ בשעות הבוקר לא באמת נאכף, וגם זה מתפקידם של הדירקטורים. הפעם, בניגוד לעבר, קיים רוב לישראלים בדירקטוריון תוך החלשת ההשפעה של ארגון נשות הדסה - דבר שצפוי להקל את עבודת הדח"צים.

הקרב על המנכ"ל

בעוד שהדירקטוריון החדש יוצא לדרך, עדיין לא ברור מי יהיה המנכ"ל שינווט את הספינה של הדסה, שכוללת את ביה"ח בעין כרם ואת ביה"ח בהר הצופים. "גלובס" חשף בתחילת השבוע כי יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן, שצפוי לחזור למשרד הבריאות לאחר הפסקה של שנתיים, הורה לראשי הדסה לעצור את הליך הבחירה לתפקיד המנכ"ל.

ליצמן, שרואה בהדסה אחד מבתי החולים החשובים ביותר הן באופן כללי והן עבור המגזר החרדי בפרט, לא פוסל את האפשרות לפתוח מחדש את המרוץ לתפקיד ולהמליץ בעצמו על כמה מועמדים - זאת אף שוועדת האיתור כבר הגיעה לישורת האחרונה והמליצה לארגון נשות הדסה ולמשרדי הבריאות והאוצר על המועמדים הסופיים. נזכיר כי על פי הסכם ההבראה שבמסגרתו התחייבה המדינה להעביר מאות מיליוני שקלים לכיסוי הגירעון של המרכז הרפואי, למדינה שמורה זכות וטו על מינוי המנכ"ל והיו"ר.

כפי שפרסמנו בחודש שעבר, המועמד הבולט ביותר של ועדת האיתור הוא פרופ' יצחק קרייס, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל וכיום בעל תפקיד בכיר בביה"ח שיבא. קרייס סומן על ידי מנכ"ל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין להחליפו בעוד כשנתיים, ומועמדותו בהדסה התקבלה בשיבא כהפתעה ואף כמכה לרוטשטיין. עם זאת, התערבותו של ליצמן והתמשכות ההליך עשויים לחזק דווקא את הסיכויים שבסופו של דבר ייבחר מועמד פנימי מתוך הדסה: ממלאת מקום המנכ"ל פרופ' תמר פרץ, או המנהלת של ביה"ח בהר הצופים, ד"ר אסנת לבציון-קורח.

בקרב הגורמים העוסקים בהליך הבחירה קיימת מחלוקת בשאלה מי עדיף לייצוב המרכז הרפואי ויחסי העבודה במקום: מחד יש מי שטוען כי מועמד פנימי רצוי יותר בשעה הזו בזכות היכרותו עם המערכת והנפשות הפועלות. מנגד יש שסבורים כי דווקא דמות חיצונית כריזמטית תשדר יותר סמכותיות ותמנע מאבקי כוחות פנימיים.