ענת וקסמן בכתה בשידור: "זה לא מגיע לי"

השחקנית ענת וקסמן התייצבה בתוכנית "פגוש את העיתונות" לריאיון ראשון לאחר סערת דבריה נגד מצביעי הימין: "הדברים לא היו גזעניים, אני מתנצלת על הטון"

ענת וקסמן / צילום מסך מתוך הוידאו
ענת וקסמן / צילום מסך מתוך הוידאו

לאחר הסערה שחוללו דבריה כשקשרה בין מצביעי הימין לבין נוסעי "טיסת השוקולד", התייצבה השחקנית ענת וקסמן לשיחה אישית עם רינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות", שיחה שבה הביעה צער על הפרשה.

"אני רוצה להגיד שלא נאמר שום דבר גזעני, הטון היה מתנשא, ועל זה אני מתנצלת", אמרה השחקנית, שבשלבים מסוימים לא הצליחה לעצור את הדמעות.

וקסמן סיפרה על התחושות הקשות המלוות אותה מאז פורסמו לראשונה קטעים מהריאיון. לדבריה, היא דיברה מדם ליבה על הרצון להביא לשינוי במדינה, ולא התכוונה לפגוע.

"באותו רגע לא חשבתי שאני מתנשאת. באתי עם בטן מאוד רכה בתום-לב, כבן אדם שחי במדינה הזו ושרוצה שיהיה טוב לילדים שלו", הוסיפה וקסמן. על הקריאות לחרם עליה אמרה: "תניחו לי, תנו לי לחיות בשקט".

וקסמן סיפרה גם על הלינץ' הציבורי שעבר עליה בשבוע האחרון, כשאנשים זרים פנו אליה ברחוב, אחדים גידפו, בעוד אחרים "העניקו" לה שוקולד במחאה על דבריה. "הילדים שלי דואגים לי, זה סיוט, אני רוצה שהוא ייגמר, אני מתה שהוא ייגמר", אמרה כשדמעות זולגות מעיניה. "אני בסדר, אבל די, תפסיקו, אני לא פושעת, ואני לא אויב העם, די, תרדו מהדרמות".

וקסמן הסבירה את המעידה בלשונה בתמימותה וברצונה להביא לשינוי לטובה. "שחקנים הם קורבן קל, הם צבעוניים ורגשנים וקצת טיפשונים. הייתי טרף קל, נפלתי למקום שלא התכוונתי", אמרה וקסמן.

לטענתה, העובדה שהותקפה בימים שלאחר הריאיון עמה תגרום לכך ששחקנים נוספים יסרבו להתראיין בעתיד על דעותיהם הפוליטיות.

בריאיון השנוי במחלוקת שפורסם בסרטו של דני קושמרו "שתי מדינות לשני עמים", התייחסה וקסמן לתוצאות הבחירות ולאכזבתה מכך שבפריפריה זכה נתניהו למרבית הקולות. "הוא לא צריך לשכנע אותם, את המשוכנעים לשכנע? הוא רק אומר 'ערבים', והם יוצאים מהחורים. אין עם מי לדבר בכלל", אמרה.

הדברים עוררו זעם רב ואף קריאות לחרם נגד השחקנית. כך לדוגמה, מנכ"לית היכל התרבות בקריית מוצקין הודיעה כי לא תזמין עוד הצגות שבהן וקסמן מופיעה, וגם ראש עיריית דימונה קרא לעמיתיו ראשי העיריות שלא להזמינה להופעות.

באיגוד אמני ישראל גינו בתוקף את המגמה וטענו כי חרם הוא "מדרום חלקלק ומסוכן שאין לו מקום בחברה דמוקרטית".