עלות שכר של 1.96 מ' ש' למנכ"ל הבורסה ו-1.22 מ' ש' ליו"ר

(עדכון) - השכר הממוצע לעובדי הבורסה גדל לכ-50 אלף שקל בחודש - גבוה משמעותית מזה של עובדי הבנקים ■ לאחר ההפסד הכבד אשתקד, הבורסה סיימה את 2014 ברווח קטן של כ-9.5 מיליון שקל

יוסי ביננארט ואמנון נויבך / צילום: תמר מצפי
יוסי ביננארט ואמנון נויבך / צילום: תמר מצפי

הבורסה לני"ע בת"א לא מצליחה להתאושש ולתרום לפעילות העסקית במשק את המצופה ממנה, אבל מבחינת עובדי הבורסה המצב ממשיך להיות טוב מאוד. מהדוחות הכספיים לשנת 2014 שפרסמה היום הבורסה מתברר כי עלות עובד בה עמדה אשתקד בממוצע על כ-50 אלף שקל בחודש. שכרם של עובדי הבורסה, נזכיר, מטפס מדי שנה כחלק מהסכם קיבוצי שנחתם עמם.

עלויות השכר לעובד בבורסה גבוהות בהרבה מאלו של עובדי הבנקים הגדולים, בתי ההשקעות הציבוריים וחברות הביטוח. אלה זכו ב-2014 לשכר והוצאות נלוות בעלות ממוצעת של 30.5 אלף שקל לחודש (בבנקים), 24.5 אלף שקל לחודש (בבתי ההשקעות), ו-18.7 אלף שקל לחודש (בחברות הביטוח).

יחד עם זאת, לא מדובר במספרים חריגים מבחינת עובדי הבורסה. בשנים 2013 ו-2012 הם זכו לשכר והטבות בעלות ממוצעת של כ-48.7 אלף שקל לעובד ו-42.3 אלף שקל לעובד, בהתאמה. גם בשורה הכוללת של הוצאות השכר וההטבות ל-214 עובדי הבורסה, מדובר בעלייה קלה בלבד.

הוצאו אלה גדלו בכ-2% לכ-127.2 מיליון שקל, לעומת הוצאות כוללות של כ-124.6 מיליון שקל שקיבלו 214 עובדי הבורסה ב-2013. ב-2012 הסתכמה עלות שכרם של 219 עובדי הבורסה בכ-111.2 מיליון שקל.

וכמה קיבלו ביינארט ונויבך

ומה עם בכירי הבורסה? המנכ"ל יוסי ביינארט קיבל ב-2014 שכר בעלות כוללת של כ-1.96 מיליון שקל, כשהיו"ר אמנון נויבך קיבל שכר בעלות של כ-1.22 מיליון שקל (עבור 9 חודשים, הוא מכהן בתפקידו מאז אפריל). התגמולים לשניים כוללים בונוסים שמשקפים 3.8 משכורות, כפי שחשפנו כאן ב"גלובס" בשבוע שעבר.

עוד עולה מהדוחות כי הכנסות הבורסה בת"א בשנת 2014 הסתכמו בכ-244 מיליון שקל, גידול של 2.3% לעומת ההכנסות ב-2013. מדובר בגידול גם ביחס ל-2012 ואולם ביחס לשנים 2011 ו-2010 מדובר בירידה, לאחר שכל אחת מהשנים האלה עמדו ההכנסות על כ-265 מיליון שקל.

בבחינת תמהיל ההכנסות עולה שההכנסות מעמלות המסחר וסליקה צמחו ביותר מ-4% לכ-141 מיליון שקל, כשההכנסות מ"דמי רישום ואגרות שנתיות, מהפצת נתוני מסחר ומידע אחר ומשרותי מסלקה", שמרו על יציבות ברמה של כ-102 מיליון שקל. ההכנסות משירותי המסלקה בלבד משקפות את מצבה הבעייתי של הבורסה, כשב-2014 הן קטנו בכ-7.2% לכ-23.5 מיליון שקל (מאז 2012 הן הצטמקו בכ-14%). בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות.

בשורה התחתונה הבורסה רשמה ב-2014 רווח של כ-9.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-45.5 מיליון שקל ב-2013. עם זאת, אין מדובר בשיפור בתוצאות הבורסה שלא מזמן העריכה את שווי פעילותה בכ-400-420 מיליון שקל. זאת, משום שבנטרול ההפסד מירידת ערך בניין בהקמה, הרווח של הבורסה ב-2013 הסתכם בכ-23 מיליון שקל, כשב-2012 עמד הרווח של הבורסה על כ-25.9 מיליון שקל.

גידול בהוצאות בגלל הבניין החדש

כזכור, ב-2013 רשמה הבורסה הפסד מירידת ערך של כ-92.5 מיליון שקל, שהעביר אותה להפסד בשורה התחתונה, בגין חריגה בתקציב הבנייה של משכנה החדש ברחוב אחוזת בית בת"א - פרויקט שהבורסה יזמה ותקצבה בעצמה.

גם ב-2014 השפעות הבניין החדש ניבטות מדוחות הבורסה: "הוצאות מעבר לבניין החדש" הסתכמו ב-2014 בכ-5.8 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל ב-2013 - בעיקר משום העמדת קווי תקשורת זמניים לקישור בניין הבורסה החדש לבניין הישן בתקופת המעבר, וכן בגין עלויות תכנון וניהול פרויקט המעבר.

כמו כן, בגלל הוצאות שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם עד סוף 2014, צמחו "הוצאות שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין" מכ-13 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים שקדמו, לכ-17.9 מיליון שקל ב-2014 - גידול של כ-35%. בנוסף, בניסיון לאושש את הבורסה, גדלו ההוצאות לייעוץ בכ-4.2 מיליון שקל שקל, לצורך "בניית התכנית האסטרטגית והתשתית העסקית של תכניות העבודה לשנים הבאות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988