מחלוקת בין לשכת המבקרים הפנימיים בישראל ללשכה העולמית

הסכסוך המר בין "לשכת המבקרים הפנימיים בישראל" לבין "איגוד המבקרים הפנימיים בישראל" עולה מדרגה וממתין כעת להחלטת הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושן-כספי. ההחלטה נוגעת לבקשות לרישום סימני מסחר שהגישו שני הגופים בשנים 2011-2012, ושבאחרונה הוגשו כתבי הטענות שלהם בנושא.

מאחורי בקשות הרישום מסתתר מאבק מתמשך על זהות הגוף שיעניק הסמכה למבקרי הפנים בישראל. כאשר לתוך משוואה זו נכנסת לשכת המבקרים הפנימיים העולמית, IIA (The Institute of Internal Auditors), שלשכת המבקרים הפנימיים הישראלית הייתה שלוחתה בארץ בעבר, וכיום איגוד המבקרים הישראלי הוא נציגה הרשמי בארץ.

ה-IIA, בראשות הנשיא ריצ'רד צ'יימברס, היא גוף העוסק בתחום הביקורת פנימית בעולם, והוא פועל במדינות שונות באמצעות איגודים מקומיים של מבקרים פנימיים. בשנים 1980-2011 שימשה לשכת המבקרים הפנימיים הישראלית, כיום בראשות הנשיא יעקב נוס, כשלוחתה הרשמית של הלשכה העולמית ופעלה איתה בשיתוף-פעולה. ואולם, במהלך שנת 2011 נותקו היחסים בין הצדדים, בעיקר בשל מאבקי שליטה ומחלוקות סביב הגישה למקצוע "ביקורת הפנים".

כתוצאה מניתוק היחסים, למבקרי הפנים בישראל לא היה גוף שייצג אותם במסגרת הכרה בינלאומית פורמלית. ה-IIA אסרה על הלשכה הישראלית לייצג אותה ולעשות שימוש בשם, בתקנים ובחומרים המקצועיים שהיא הוציאה. לנעלי הנציגה הישראלית של הלשכה העולמית נכנס "איגוד המבקרים הפנימיים בישראל", שהוקם ב-2011, ונשיאו הוא דורון כהן.

כחלק ממאבקי הכוחות בין הלשכה הישראלית לבין ה-IIA והאיגוד הישראלי, הגישו שני הצדדים בקשות לרישום סימן המסחר "CIA (Certified Internal Auditor)" - כדי להיות הגוף היחיד והרשמי המעניק את ההסמכה הרשמית בישראל ל"מבקר פנימי מוסמך".

הסימון "CIA" מעניק תואר הסמכה למבקר פנים, שעבר בהצלחה את תהליך ההסמכה, הכולל קורסים מקצועיים ובחינות הסמכה. ראשונה להגיש את בקשת רישום סימון המסחר, ב-2011 הייתה הלשכה העולמית, ובסמוך לאחר מכן, ב-2012, הגישה הלשכה הישראלית בקשה דומה.

"בעלות פסולה"

בכתב הטענות של הלשכה הישראלית שהוגש באחרונה, מצוין כי ב-1980 נחתם הסכם בינה לבין הלשכה העולמית, לפיו הלשכה הישראלית היא הנציגה הבלעדית של ה-IIA בארץ, ומאז התנהל קשר שוטף בין הצדדים. ואולם, לטענת הלשכה הישראלית, במקביל לקשר זה, עוד הרבה לפני התקשרותה ללשכה העולמית, היא פעלה באופן עצמאי, וללא קשר ל-IIA, לצורך הפעלת תוכניות נוספות לרווחת מבקרי הפנים. בין היתר, פעלה הלשכה הישראלית, לדבריה, להקנות לתחום מבקרי הפנים מעמד של "מקצוע" והפעילה תוכניות לימודים במוסדות האקדמיים.

הלשכה הישראלית טוענת - באמצעות עורכי הדין בנימין לבנטל וענבל אהרון ממשרד גדעון פישר ושות' - כי בקשת ה-IIA לרישום סימן המסחר הוגשה בחוסר תום-לב, משני טעמים: האחד - הבקשה של הלשכה העולמית נוגדת החלטה של רשם סימני המסחר - שניתנה במסגרת אישור סימן מסחר אחר שביקשה IIA לרשום - במסגרתה נקבע מפורשות כי לא ניתנת ללשכה העולמית זכות ייחודית לשימוש במילים "מבקר פנימי מוסמך (Certified internal Auditor)" או באותיות "I", "C" או בצירוף הרכב הסימן "CIA", ואילו כאן מבקשת ה-IIA לרשום סימן מסחר הנוגד מפורשות החלטה זו; השני - "ה-IIA נמנעה במכוון מלחשוף את המצב המשפטי שלה בעולם בהיבט סימן מסחר זה, אשר נדחה לרישום במדינות רבות בעולם".

לדברי הלשכה הישראלית, "סימן המסחר המבוקש אינו כשיר להירשם כסימן מסחר, בשל היותו נעדר כל אופי מבחין, והוא עלול להטעות את הציבור".

עוד טענה לשכת המבקרים הישראלית כי "בתחרות בין סימני המסחר של הצדדים, זכותה של לשכת המבקרים בישראל לרישום סימן מסחר בבעלותה עדיפה וגוברת על זו של ה-IIA, שעומדת בסתירה למוסכמות יסוד, ומיועדת להקנות בעלות פסולה בסימן מסחר".

מנגד, ה-IIA, המיוצגת בישראל על-ידי הגוף המתחרה של הלשכה, "איגוד המבקרים הפנימיים", דוחה בתוקף את טענות הלשכה הישראלית. לטענת הלשכה העולמית, באמצעות עורכי הדין מרים חכמי וצבי חוברס ממשרד גלוזמן ושות', סימון המסחר "CIA" היה קיים ברשותה עוד משנות ה-70 בארה"ב. הלשכה העולמית מציינת גם כי כחלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בעבר בינה לבין הלשכה הישראלית, חברי הלשכה בארץ עברו את הליך ההסמכה של ה-CIA, ונשאו את התואר כמבקרים פנימיים מוסמכים כבר ב-1997.

לדברי הלשכה העולמית, לאורך כל השנים, עד לקרע ביחסים עם הלשכה הישראלית, קורסי ההסמכה המקצועיים והמבחנים בישראל למבקרי פנים נשאו את סימן המסחר "CIA", והוסכם בין הצדדים כי לא תתקבל הסמכה אחרת למבקר פנימי מוסמך, זולת אותו סימן מסחר.

"ב-2004 נחתם הסכם נוסף בין הצדדים, ובמסגרתו נטלה הלשכה הישראלית את ההתחייבות כי קורס ההסמכה והמבחנים של ה-CIA וסימן זה יהיו תוכנית ההסמכה היחידה למבקרי פנים. ובהמשך התחייבה שלא לפעול להקמת תוכניות דומות אחרות, שעשויות להתחרות במישרין או בעקיפין בתוכנית זו", מוסיפה ה-IIA.

הלשכת העולמית טוענת כי היא בעלת עדיפות ברורה לרישום סימן המסחר "CIA" על-שמה. "לא יכולה להיות מחלוקת כי כל זכויותיה של הלשכה הישראלית נשענות ונסמכות על תוצריה והמוניטין של ה-IIA, בקרב המבקרים הפנימיים בארץ ובעולם", מדגישה הלשכה העולמית. "הלשכה הישראלית רוצה לרשום סימן מסחרי זהה לסימן הקיים במשך שנים אצל ה- IIA, זאת בחוסר תום-לב מוחלט.

"במשך שנים ניצלה הלשכה הישראלית את היתרונות, בהיותה נציגה בלעדית של ה-IIA, ונהנתה מהמוניטין המקצועי והמסחרי המיוחס ללשכה העולמית ברחבי העולם, בהיותה שם-דבר. בנוסף, היא השתמשה בסימני המסחר שלה ובחומרים המקצועיים המעולים אותם סיפקה לה ה-IIA, למטרותיה שלה, ובמקביל התחייבה לסייע ללשכה העולמית לרשום את סימניה המסחריים בישראל".

הלשכה העולמית מציינת כי אם לא די בכך שהלשכה הישראלית לא דאגה לרישום הסימן המבוקש בישראל, היא הגדילה לעשות והגישה בקשה לרשום את הסימן המתחרה ב-2012, לאחר סיום היחסים עמה ובניגוד להתחייבויות קודמות שלה.

"חוסר תום-ליבה המשווע של הלשכה הישראלית מתעצם, עת לוקחים בחשבון את שהסימן המתחרה הוא המקבילה העברית לסימן המסחר המבוקש הרשום על הלשכה העולמית ברחבי העולם. התוספת (שדורשת הלשכה הישראלית לסימן - ס'כ') של 'מטעם לשכת המבקרים הפנימיים בישראל' פוגמת שלא כדין במוניטין של הלשכה העולמית".

המתיחות עם לשכת רואי החשבון הציתה מחלוקת

היחסים בין לשכת המבקרים הפנימיים העולמית (ה-IIA) לבין לשכת המבקרים הפנימיים הישראלית, שהחלו ב-1980, עלו על שרטון והגיעו לסיומם ב-2011. מקורבים לשני הצדדים אומרים כי הסיבה העיקרית לקרע נוגעת למתיחות הקיימת שנים בין לשכת המבקרים בישראל לבין לשכת רואי החשבון בישראל.

רואי החשבון העוסקים בביקורת פנים טוענים כי לשכת המבקרים מקשה עליהם להיות חברים בלשכת המבקרים, זאת בשל חששה מפני "השתלטותם" עליה. לאחר תלונות בנושא שהגיעו ללשכה העולמית, האחרונה פתחה בחקירה נגד הלשכה בישראל, ובסיומה - ניתקה את היחסים.

מקורבים ללשכה הישראלית טוענים כי הלשכה העולמית לא הייתה מרוצה מהתפקוד של נציגתה בישראל, וביום בהיר אחד, בניגוד להסכמים, ניתקה את היחסים עמה. לדבריהם, הלשכה הישראלית מקיימת ימי עיון נוספים ותכנים שלא נופלים במקצועיותם מאלה של ה-IIA.

עו"ד עילם וייס ממשרד וייס-פורת ושות', שמייצג את הלשכה העולמית בהליכים משפטיים נוספים, מסביר כי בשנת 2011 ה-IIA העולמי החליט לנתק את הקשרים עם הלשכה הישנה.

הוא מסביר כי ל-IIA העולמי הייתה ביקורת חריפה על אופן התנהלותה של הלשכה הישנה, והוא (IIA העולמי) דרש ממנה להתאים את דפוסי עבודתה ואת התנהלותה לסטנדרטים שקופים ומקובלים. מש'הלשכה הישנה' לא נענתה לדרישות, ניתק ה-IIA את היחסים עמה.

לדבריו, ברגע שה-IIA העולמי החליט לנתק את הקשרים, 'הלשכה הישנה' החלה לנקוט בכל מיני פעולות בשביל לנסות לשמור על מעמדה ולנהל מאבק נגד ה-IIA העולמי והאיגוד. כך החל הסכסוך בעניין סימני המסחר, ובנוסף 'הלשכה הישנה' הגישה עתירה לבג"ץ בניסיון לקבוע שהתקנים המקצועיים שהיא פרסמה יהפכו לתקנים מחייבים.

"בג"ץ דחה את העתירה של 'הלשכה הישנה', לאחר שבדיון בבג"ץ בית המשפט המליץ ל'לשכה הישנה' למשוך את העתירה, והיא אכן משכה אותה. בנוסף, 'הלשכה הישנה' פרסמה באתר האינטרנט שלה שהתקנים המקצועיים של ה-IIA העולמי לכאורה לא מתאימים ועומדים בסתירה לדין. משכך הוגשה תביעת לשון הרע בשם ה-IIA העולמי נגד הלשכה, שעדיין מתבררת".