מבחן דרכים: לקסוס RCF החדשה - ריגושים דיגיטליים

לקסוס RCF היא מכונית עם פיצול אישיות, המציעה הכלאה מפתיעה ומרתקת בין עתידנות אלקטרונית ושמרנות מוטורית

"אתה לא לוחץ מספיק חזק ביציאה", אמר ריצ'רד (דומני שזה היה שמו, ואולי ג'יימס, או קלייד). מעולם לא האשים אותי אדם שאינני לוחץ מספיק ביציאותיי, והן על-פי רוב מתנהלות כסדרן. אבל ריצ'רד/ג'יימס/קלייד הוא אחד מאלופי בריטניה במרוצי טורינג קאר, ואין בשום פנים לזלזל בהערותיו. בהקפות הראשונות הוא היה מנומס עד כדי קבס.

"סליחה שאני מעיר" - הוא העיר לפני כל הערה, "אם לא אכפת לך, הייתי רוצה להגיד משהו" - הוא הגיד לפני כל הגדה... עד שהרמתי קול אדיב ואמרתי בנימוס תקיף: "בבקשה תעיר ובבקשה תגיד! אני לא צריך מטפלת, אני רוצה מדריך!". רק אז הוא חדל מהתנצלויותיו, ונתן לי באבי-אבי, אבל בנימוס.

אנחנו על מסלול המרוצים אסקרי בהרים שסביב העיר רונדה בספרד. כאן כבר יש לי כרטיס מועדון, כמו שאומרים בסופר. לא מעט פעמים הייתי כאן, ואני יכול לצייר את המסלול מזכרוני. ובכל זאת ריצ'רד לא מרוצה. היכן טעיתי? "אתה לא סומך על המכונית", הוא אמר לי, "תסמוך עליה, היא מאוד מוכשרת".

מן הפנייה הבאה יצאתי כמו פסיכי. מוקדם יותר, מהר יותר, פרוע יותר. כמעט התביישתי בנהיגתי הפרחחית. בדרך כלל אני משתדל להיות הרבה יותר אלגנטי, שלא לומר - שפוי. בכל מאודי הייתי ערוך לתמרוני חירום כדי להשתלט על המכונית הסוררת (הנעה אחורית), ליישר את האחוריים שוודאי ינטשו את דרך הישר (477 כוחות סוס), לנסות ולחמוק מן השוליים שאליהם בוודאי תשעט המכונית. מאומה לא קרה. אפילו לא שמעתי את תקתוקי האלקטרוניקה אשר מן הסתם זינקה לפעולה מהירה. המכונית המשיכה בנתיב שהתווה לה ההגה, מהירה כטיל וצייתנית כפודל מאולף. חשתי כיצד האגו שלי משמין מנחת ומגאווה. "קצת יותר טוב", הודיע ריצ'רד ביובש, "אבל לקראת הפנייה הבאה תנסה לבלום מאוחר יותר. תסמוך על הבלמים, גם הם מאוד מוכשרים..." . ואוויר שב ויצא מן האגו הנפוח.

אנחנו בלקסוס, שאיננה נראית כמו לקסוס. שמה - לקסוס RC-F. גרסת השרירים של הלקסוס RC, שמבקשת להתחרות עם השרירניות הגרמניות המיתולוגיות ב.מ.וו 3M ו-4M, מרצדס AMG-C, אאודי RS3 ו-RS4 - משימה לגמרי לא פשוטה.

לכאורה, הוענקו לו כל הכלים הדרושים; מנוע V8 בן 5.0 ליטר, 477 סוסים, 54 קג"מ, גיר אוטומטי בן שמונה הילוכים מאוד אינטליגנטי וגם מאוד-מאוד-מאוד מהיר, בלמים מבריקים. כל מה שצריך. כמעט.

למעשה, נגזרו עליה, מטעמים עקרוניים שנראים קצת שרירותיים, כמה וכמה מידות כמעט נוסטלגיות. מגדש (כמו לכל מתחרותיה) אין. למה? פרינציפ. הנעה כפולה (כמו לאאודי) אין. למה? פרינציפ. מנוע גבה סל"ד יש. למה? כי ככה זה כשאין מגדש.

מרשם בדוק לתסכול? לא בהכרח. בינתיים סיימנו את מנת הקפות המסלול שהוקצו לנו. עייף ומיוזע גלשתי אל החנייה, הורדתי את הקסדה, חילצתי את ראשי ממסיכת המגן נגד שריפות, ושיגרתי מבט של כלב מוכה אל ריצ'רד, נהג המרוצים שליווה אותי.

"לא רע, לא רע", הוא הפטיר בנדיבות, ואני המראתי לשחקים. הרי כל ילד יודע כי באנגלית-בריטית צוננת "לא רע" זה בעצם "אדיר! גאוני! מבריק! ממש שומאכרי!", או כך לפחות התעקשתי להאמין.

זו הייתה מחציתה הראשונה של החוויה המתקנת. המחצית השנייה תפורט מיד. אך תחילה, כמה מלים הכרחיות על עיצוב, ארגונומיה, נוחות וכדומה.

עיצוב: לקסוס קנתה לעצמה מוניטין בעיצוביה המאופקים, האלגנטיים, הנחבאים כמעט אל הכלים. "מפורסמת בצניעותה". לא עוד. אי-שם בצמרת לקסוס התקבלה ההחלטה: "יאללה משתגעים!" שפת העיצוב הפכה חדה, מוחצנת, בולטת, כמעט צורחת. ה-RCF קיבלה לוע ענק, כונסי אוויר של מפציץ, עיניים של טורף, חזות של שרירן עם כוונות פליליות. למרבה המזל והפליאה, הסך הכל אינו מעצבן את העיניים. הוא מושך תשומת לב, מקרין את שהוא אמור להקרין, ורק שמרנים זקנים כמוני בכל זאת חשים צביטה קטנה של געגועים לאלגנטיות השקטה של העבר.

עיצוב הפנים מרהיב. בעיקר באדום-אפור. כיסאות ספורט עמוקים וחובקים, הגה דשן ונעים למגע, תא מטען נדיב להפתיע, וצמד מושבים אחוריים צנומים להפליא. רק לילדים ולחיות מחמד הם יתאימו.

ארגונומיה: טובה מאוד לנהיגה, קצת סבוכה מדי לתפעול. הבשורה הרעה: לוח המחוונים גדוש מידע כמעבורת חלל, כמויות אדירות של שנתות, אורות, מחוגים, מספרים... מי רוצה לדעת כל-כך הרבה? משטח מגע להפעלת מערכות שונות, לטעמי - מסיח יותר מדי דעת מן הכביש. כפתורים נוחים יותר לתפעול.

הבשורה הטובה: אפשר להתעלם מכל זה ופשוט לנהוג.

ביום הראשון לנהיגה לא הבנתי את המכונית. היא תסכלה אותי. היעדר הכוח בסל"ד נמוך, ההיגוי המעורפל קמעה, המלאכותיות שזרחה גם מן ההגה וגם משלל המערכות האלקטרוניות ששמרו עלי מכל משמר, ובעיקר, היעדר אותו אלמנט לא מוגדר, חמקמק, רגשי לחלוטין הנקרא "כיף", חדוות נהיגה, "פאן". המון המון כוח יעיל, אבל קר. לא הבנתי.

רק לאחר חוויית המסלול, נפל לי האסימון. מסתבר שגם אני נעשיתי יצור של הרגלים. גם אני הפכתי לג'אנקי של מגדשים, ופשוט שכחתי כיצד יש לנהוג במכונית (כמעט האחרונה בליגה הזאת) שמגדש טורבו אינו נכלל במכלליה. מרגע זה ואילך לא ירד מחוג הסל"ד מ-4,000.

ואז, לפתע, חשפה ה-RCF את אישיותה האמיתית והמפוצלת: הכלאה מפתיעה, אפילו מרתקת, בין עתידנות אלקטרונית ושמרנות מוטורית. מן רטרו פיוצ'ריסטי כפול זהות. במרחבים הרועמים שבין 4,500 ל-7,000 סל"ד ומעלה, המכונית מפליאה עשות, ומלוא תכונותיה הטובות מוצאות את ביטויין הספורטיבי והמרגש.

אך הנח לסל"ד לצלול, והיא תשוב ותהייה ברייה נינוחה, כמעט פלגמטית, שמתנהלת בנינוחות מיושבת ומסתירה לחלוטין את הפרחח המסתתר בבוכנותיה.

הכותב היה אורח החברה בספרד

לקסוס
 לקסוס

חלק מהמתחרות

ב.מ.וו M4 קופה

ב-715 אלף שקל מציעה ב.מ.וו את M4 קופה, עם מנוע 6 צילינדרים בנפח 3 ליטר והגדשה מכובדת, המייצר 431 כ"ס ומומנט של 56 קג"מ. התאוצה מאפס ל-100 אורכת 4.1 שניות בלבד. יש גם שלדת ספורט ואפילו תא נוסעים מרווח ושימושי לארבעה.

אאודי RS5

818 אלף שקל הוא מחירה של אאודי RS5, הגרסה הקרבית של A5 קופה, המתאפיינת במראה שרירי ומנוע V8 אימתני בנפח 4.2 ליטר, שמייצר 450 כ"ס ומעיף את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.5 שניות. ההנעה היא כפולה-קבועה ותא הנוסעים מרווח ואיכותי.

אאודי
 אאודי

מרצדס C קופה AMG

במחיר שמתחיל בכ-780 אלף שקל מציעה מרצדס את גרסת AMG של סדרת C קלאס קופה. הביצועים רציניים: מנוע V8 מכויל לביצועים עם 457 כ"ס בשילוב תיבת ספורט אוטומטית מאיצים את המכונית ל-100 ב-4.4 שניות.