האם בשוק היין הישראלי יש מקום ליועצים ומומחים?

"תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק ביין", מספר יותם שרון, לשעבר יינן בכיר ביקב ברקן. "כבר מגיל 14 הייתה לי משיכה לתחום הזה. שתיתי וטעמתי יינות כבר בגיל צעיר, כנער הסתובבתי בחנות היין היחידה בירושלים, אני זוכר את עצמי קופץ לסטימצקי לחפש ספרים חדשים שיצאו בתחום. בהמשך התגייסתי לצבא, וכשהשתחררתי ראיתי שאין משהו אחר שמעניין אותי באותה מידה כמו עולם הגפנים והענבים. נרשמתי לאוניברסיטה העברית ללמוד צרפתית וגיאוגרפיה, אבל בד בבד, גם חלמתי על לימודים בצרפת... וזה גם מה שעשיתי בסופו של דבר. נרשמתי ללימודי תואר המקביל ל'הנדסאי', רק לעשיית יין. כך שנתיים. ההתחלה הייתה קשה, עם רגע שבירה. הייתי צעיר, רחוק מהבית, לא מבין את השפה".

הודות למוטיבציה הגבוהה, שרון סיים את הלימודים בהצטיינות במקום הראשון, הוא המשיך בלימודים והוציא באוניברסיטה דיפלומה של יינן לאומי, גם היא בהצטיינות ובהמשך המשיך לתואר שני בביוכימיה).

התברר שהמסלול בו בחר, בדיוק היה בעיצומה של תנופת צמיחה בישראל.

"חזרתי ב-99 ארצה והתעשייה בישראל כבר הייתה בהתפתחות: יקבים התחלו לקום, ובדיוק בארבע השנים האלו היה שינוי, כמה וכמה יקבים חדשים נפתחו, ועלתה הדרישה גם בקהל הישראלי. כך שכשהגעתי חזרה, חיכו לי שלוש הצעות עבודה. ובחרתי ביקב ברקן".

משנת אלפיים ליווה שרון את התפתחות היקב המתפתח של ברקן בחולדה. בהמשך עבר מספר תפקידים, כשבשנים האחרונות היה אחראי על היינות האדומים היוקרתיים רזרב ומעלה".

מחשב מסלול מחדש

- מתי עלה הצורך בשינוי?

"הרצון לשנות היה קיים הרבה שנים. הוא הלך והבשיל. עם הזמן רציתי לצמוח במקומות חדשים שלא ראיתי שאני יכול לעשות שם. עזבתי את ברקן באפריל 2012, אחרי 13 שנים. זה צעד לא פשוט. לא היה לי משהו אחר בטוח בידיים, אבל גם לא רציתי למצוא עצמי כשכיר במקום אחר בתפקיד מקביל".

- איך הסביבה הקרובה קיבלה את זה?

"אשתי עברה איתי את התהליכים האלה. אנחנו יחד 11 שנה, אז עברנו יחד את הדרך להבנה שיש עוד הרבה אפשרויות מעבר למה שנראה מהמקום של יינן ביקב. היא המאמינה הכי גדולה בי. לפעמים אפילו יותר ממני. אולי לא נכון להגיד שהיא דחפה לשינוי, אבל היא תמכה לכל אורך הדרך. היתר כבר לא חשוב כשיש את זה".

אחרי העזיבה לקח לשרון כמה חודשים ולהבין מה הוא רוצה לעשות. "היו לי כמה רעיונות, אבל זה לא יצא. מתישהו קובי שקד מדרך היין וממשפחת שקד ויקב טריו, ביקש שאעזור לו בנושא ייבוא החביות שהתחיל לפתח. מזה נולד שיתוף פעולה שהתפתח גם לליווי של יקב טריו. נכנסתי לתחום, נסעתי לתערוכות בחו"ל וכך מצאתי כמה ספקים נוספים לפרוטופליו בתחום ייבוא חביות וציוד ליקבים"

- יש גם אחרים שעושים את זה?

"ודאי, יש מספר יבואנים רציניים של ציוד, וחביות גם הרבה יקבים מייבאים בעצמם. בכל אופן, בשלב מסוים הרגשתי שאני שוב חוזר למקום של השכיר. הייתה לנו סינרגיה טובה, ועדיין ישנם יחסים חמים והרבה כבוד הדדי, אבל רציתי משהו שונה. הרי כל הרעיון בעזיבת משרת יינן ביקב היה ליצור משהו שהוא שלי, להיות המנהל של עצמי, להתפתח לתחומים חדשים. לכן הקשר הזה השתנה. גם התהליך הזה לקח זמן. ככה הולדתי את העסק החדש המתמקד בייעוץ ויבוא".

להיות יועץ

- העובדה שאתה יינן עוזרת?

"זהו בדיוק מה שמייחד אותי זה שאני מגיע לייבוא כיינן. מה שקורה היום בשוק הזה, הוא שלאחרים יש התמחות של סוחרים, ובזה הם טובים. אני מציע ערך מוסף שונה ליקבים - דווקא כיינן. אני מבין את הצרכים השונים של הייננים, ו אני יכול להתאים להם את הפתרון חביות, נירוסטה, ציוד כללי, פתרונות יישון. והנושא הכי חדש אצלי תחום השמרים, בו אני מחדש עם שמרים טריים, שלא עברו ייבוש. זה תחום שאיני יודע כמה הוא כלכלי, אני עוד לומד את הנושא, אבל דווקא פה המקצועיות שלי באה לידי ביטוי בצורה הכי טובה".

- קהל היעד בישראל הוא מצומצם. הרי אתה פונה ליקבים ולא לקהל הרחב.

"נכון, אבל אני שואף לפנות לכל היקבים. זה לא תחום צומח באותה מידה כמו שהיה כשהתחלתי, אבל יש היום התפתחות מתמשכת. אני מאמין שיש לי מקום בו בגלל הערך המוסף, שהתחום הזה עדיין לא מיצה את עצמו".

- חושב על התפתחות והעסקת עובדים נוספים?

"אני מאוד מקווה. זה בטח לא יקרה מהר, אבל אני מאמין שאגיע לכך. כרגע מוקדם לדעת. זה עסק שדורש סבלנות".

- תחרות תעשה טוב או לא? הרי עוד ייננים יכולים לעשות סבב ב'.

"בדרך כלל תחרות עושה טוב. ייבוא חביות הוא כבר תחום תחרותי, והישראלים אוהבים שהיין שלהם השתמר בחביות. יש לי יצרן צרפתי של חביות צרפתיות קלאסיות ויש לי יצרן אוסטרי, בוטיק קטן, אבל מתמחה בגדולות ומאוד איכותיות שטובי היקבים באירופה משתמשים בהן. נדבך שלישי של מה שאני מביא מכלים מפולימר תוצרת אוסטרליה. זה מאפיין גישה קצת אחרת. אני מאמין שישראל כיצרנית יין צריכה למתג את עצמה כמו שאיטליה, ארה"ב וכמובן צרפת עושות, כעולם חדש או ישן. יש לנו היסטוריה עתיקה, מצד שני התחלנו בשלבים מאוחרים יותר כעולם חדש. יש לנו פוטנציאל לשניהם. יש לנו טרואר נהדר אבל הגישה של העולם הישן, שמעלה על נס את הטרואר, פחות רווחת. הגישה המיתוגית של העולם החדש נפוצה יותר".