המיליארדר שלא מקשיב לכלכלנים והחליט להשקיע בישראל

להווארד מרקס, אחד מההוגים המשפיעים והמצוטטים ביותר בתחום ההשקעות בארצות-הברית, יש מערכת יחסים מאוד מורכבת עם סיכון. הוא חי ממנו ומחפש אותו, ובו בזמן חותר לשלוט בו ולרסן אותו; הוא חותר אליו כשאחרים מפחדים, ומתרחק ממנו כשאחרים מקילים בו ראש. אחד החסידים של התובנות שלו, שהוא מפיץ בצורת מזכרים, הוא וורן באפט, שאמר כי "כשאני רואה מזכר של הווארד מרקס במייל שלי, זה הדבר הראשון שאני פותח וקורא, ותמיד אני לומד ממנו משהו". הספר שלו, "הדבר החשוב ביותר", נושא את כותרת המשנה הבלתי ניתנת לתרגום Uncommon Sense for the Thoughtful Investor.

קרן Oaktree (עץ אלון) שהקים ושהוא יו"ר משותף שלה, לא הייתה מוכרת בנוף המקומי עד לאחרונה, כאשר הגיחה לנוף הדל במשקיעים זרים והשלימה לפני כחודש וחצי את רכישת חברת התשתיות ואוליה ישראל תמורת סכום של כחצי מיליארד דולר. או אז עלו משאלות מה "לאמריקאים האלה" - קרן המנהלת כ-100 מיליארד דולר - ולתחומים כמו אנרגיה ירוקה ומחזור אשפה במדינה פרובלמטית במזרח התיכון. נוסף על כך השקיעה הקרן לפני כשבועיים כ-30 מיליון ליש"ט בחברת האשראי המקוון הישראלית-בריטית איזיבוב (Ezbob), ונראה כי לא אמרה כאן את המילה האחרונה (להרחבה, ראו מסגרת משמאל).

"אני חושב שישראל היא סביבה צומחת, ואם רוצים השקעות שצומחות, טוב להיות בסביבה של צמיחה", אומר מרקס בראיון בלעדי ל-G. "קשה יותר לייצר השקעה צומחת בסביבה של סטגנציה. אנחנו חושבים טובות על שתי החברות האלה, והתעשיות - תשתיות ושירותים פיננסיים - הן תעשיות שאנחנו אוהבים".