חלוקת מזון בפסח? זה נחמד. אבל הציבור רוצה יותר

הסקר נערך בקרב 1,002 איש, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. כשהמשתתפים בסקר נשאלו "מהי חברה אחראית?", הדבר הראשון שבחרו היה התנהגות הוגנת לעובדים, ולעומת זאת, תרומה לקהילה נמצאה רק בקצה התחתון של הסקאלה.

"אבל זה רק חצי מהסיפור", אומר מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, "משום שבמקום גבוה דורגה התרומה לצמצום הפערים החברתיים ובעיות חברתיות אחרות. יש חברות שמתפארות, למשל, 'חילקתי מזון בפסח'. הציבור אומר להן למעשה 'אל תספרו ואל תתפארו. תראו משהו משמעותי שאתם עושים ופותר בעיה חברתית'".

מה באמת יכולה להיות פעולה כזו? הרי ההשפעה של חברות היא מוגבלת על החברה כולה.

"הפעילויות של חברת טבע, למשל, אפקטיביות. טבע משקיעה היקפים משמעותיים של משאבים ופעילה, למשל, בתחום קידום החינוך למדעים בישראל בצורה שיטתית - מערכים, אנשי חינוך, בקרה וכדומה. דוגמה אחרת היא שטראוס, שבה יש תוכנית חדשה יחסית של חינוך לבריאות, תחום שהרבה חברות מזון בעולם עוסקות בו. זה חלק מרצף של התפתחות. בראשית הדרך של האחריות החברתית דובר על להחזיר לקהילה - התייחסו לתרומה לקהילה ולפעמים חיברו את זה גם לחלוקת דיבידנדים. היום הציפייה היא מעבר לכך".

לחברות בישראל יש לאן לשאוף

לפי נתוני דירוג מעלה 2014, התרומה החציונית של חברות ממדד ת"א 100 שאינן חלק ממדד מעלה עמדה על 0.4% מהרווח. לעומת זאת, הנתון החציוני של החברות הציבוריות המרוויחות שנכללות במדד מעלה הוא 0.8% (במדד מעלה נכללות חברות על סמך מידת האחריות החברתית שלהן).

לשם השוואה, מנתונים עולמיים לשנת 2013, שפרסם ארגון CECP - המוגדר כקואליציה של מנכ"לים שמאמינים בשיפור חברתי כמדד של ביצועים עסקיים - עולה שהתרומה החציונית של החברות שנבדקו הייתה 1.01% מהרווח לפני מס, כך שלחברות בישראל יש עוד לאן לשאוף.

מעניין לציין, כי לפי CECP - בחלוקה לפי סקטורים - חברות מגזר הבריאות תרמו הכי הרבה - תרומה חציונית של 1.58% מהרווח לפני מס; אחריהן מגיעות חברות התשתיות עם 1.23% וחברות הטכנולוגיה עם 1.06%. הנתון הנמוך ביותר מגיע ממגזרי האנרגיה והתעשייה - 0.76% בכל אחד מהם).

מה סוגי התרומה של החברות בישראל? מדירוג מעלה עולה, כי 54% מהתרומות היו תרומות בכסף, בהיקף כולל של 374 מיליון שקל, ואילו 46% בסך 316 מיליון שקל, היו תרומות של מוצרים. 56% מהחברות תרמו סכום שהגיע עד ל-2 מיליון שקל, 32% מהחברות תרמו בין 2-10 מיליון שקל, ו-13% תרמו למעלה מ-10 מיליון שקל.

אבל הרי אחריות חברתית היא תחום נרחב יותר מאשר רק עיסוק בתרומות, מבורך ככל שיהיה. נדבך נוסף שצמח לאחרונה הוא מה שמגדיר מהדב כ"הסתכלות מחודשת על מדינות הבית ביחס לפעילות הבינלאומית בחברות גלובליות". לדבריו: "בעבר, חברות גלובליות דיברו על הפעילויות שלהן במדינות מתפתחות. בשנים האחרונות, בגלל האבטלה באירופה והמשבר הכלכלי שהיה בארה"ב, יש ציפייה מחודשת מאותן חברות שיעזרו גם בבית. במובן הזה, ישראל תמיד הייתה ממוקדת בעצמה, והציבור הישראלי, במידה מסוימת של צדק, תמיד רצה לשמוע מה החברות עושות למענו".

לפי נתוני CECP מ-2014, הנתון הגבוה ביותר של תרומה בינלאומית מגיע מאירופה: 91% מהחברות האירופיות תורמות מחוץ למדינותיהן, לעומת 70% מהחברות באסיה.

קשר לביצועים פיננסיים

נשאלת השאלה אם מעבר לתחושת הסיפוק של העובדים שמתנדבים והחברה שתורמת לקידום מטרות נעלות, יש גם תועלת ארצית יותר מהפעילות בתחום האחריות החברתית. ובכן, במחקר שפורסם לאחרונה ב-European Journal of International Management,*בחנו החוקרים מהפקולטה למשפטים ומדעי החברה באוניברסיטת Castilla-La Mancha בספרד, את השפעת היוזמות בתחום האחריות החברתית התאגידית על הביצועים הפיננסיים של חברות.

החוקרים בדקו 122 חברות ציבוריות מהבורסה במדריד, ומצאו שיש קשר מובהק בין יוזמות בתחום האחריות החברתית לביצועים פיננסיים משופרים. כשלוקחים בחשבון גם מרכיבים בלתי מוחשיים של אחריות תאגידית, הקשר לביצועים הפיננסיים של החברה בטווח הארוך משמעותי יותר מאשר בטווח הקצר.

בנוסף, יש משקיעים שיעדיפו להשקיע בחברות בעלות אחריות חברתית גבוהה יותר, מאשר בחברות דומות שלא פועלות בתחום. כחלק מהמגמה הגוברת של השקעות ערכיות (Value Based Investing), יותר ויותר משקיעים בוחנים את ביצועי החברות לא רק בתחום הפיננסי, אלא גם בכל מה שקשור לקיימות (Sustainability) וגם לפעילות חברתית.

כנראה שהמסקנה היא שאף פעם לא מזיק לחברות להיתפס ככאלה שתורמות לקהילה: חברה כזאת נתפסת כחברה אכפתית, דבר שיכול להוביל לתפיסה בקרב המשקיעים שהיא חברה טובה גם לתשואה.

בדרך הטבע

מה זה אומר בפועל, "חברה שמצטיינת בפעילות חברתית?? איזו צורה לובשות הפעילויות השונות? אפשר לראות זאת בשתי דוגמאות: טבע, שדורגה בציון הגבוה ביותר במדד מעלה, "פלטינה פלוס" ואלביט מערכות, שזכתה למעמד "פלטינה". בשנת 2014 התנדבו בקהילה למעלה מ-3,800 עובדים של טבע שתרמו כ-21,580 שעות התנדבות. בנוסף תמכה טבע ביותר מ-100 ארגונים חברתיים. "טבע מאמינה שבכוחה של התעשייה לתרום להעצמת הקהילה שבה היא פועלת", גורס ה"אני מאמין" של החברה.

לטבע שלושה ערוצי פעילות: שותפויות חברתיות, במסגרתן החברה יוזמת תוכניות חברתיות ומקדמת ארגונים חברתיים (לדוגמה, תוכנית לקידום בריאות בקרב קשישים ותוכנית לעידוד לימודי כימיה בתיכון); מעורבות והתנדבות עובדים; וכן סיוע ותרומות כספיות לארגונים חברתיים.

במקביל, טבע גם מחלקת פרסים - כמו פרס טבע למצוינות על שם אלי הורביץ, בסך 750 אלף שקל, שב-2014 הוענק לחוקרים בתחום האימונולוגיה. פרס בתחום מפתיע יותר שטבע מחלקת הוא פרס בתחום השירה, בסך 20 אלף שקל, שמחולק מדי שנה למשורר בתחילת דרכו.

גם יצרנית מערכות האלקטרוניקה הביטחוניות אלביט מערכות משקיעה רבות בתחום. בין היתר, אלביט תרמה בסוף השנה שעברה תרומה ייחודית לטכנודע, המרכז לחינוך מדע וטכנולוגיה: מטוס ללא טייס מסוג הרמס 450. זהו מל"ט שיצא משירות מבצעי אחרי עבר עשיר של משימות אבטחה שונות, שאלביט שיפצה לפני שתרמה, ובנוסף, עובדי אלביט התחייבו להעביר הרצאות, סדנאות ופעילויות העשרה בנושאים טכנולוגיים שונים. אלביט מציינת כי היא שמה לה כמטרה ראשונה את נושא החינוך, ורואה בדור הצעיר את הבסיס להמשך הצמיחה והקידמה.

פעילויות אחרות שביצעו אלביט ועובדיה בשנה החולפת כללו אירוח תלמידי תיכון מכיתות מדעים מיישובי עוטף עזה, תרומת סלי מזון בראש השנה, חידוש ושיפוץ מבני דיור של אוכלוסיות מעוטות יכולת וכן תרומת מחשבים וחדרי מחשבים לבתי ספר והתנדבות בפרויקטים לקידום נערות להיי-טק.