"מי שיירדם ילך לישון עם קופסת פילם ויקום בעולם של מצלמות דיגיטליות"

טור שפורסם כאן בשבוע שעבר על הדור הצעיר שבונה לו "תיק קריירה" גרר תגובות רבות ושאלות על הסיכונים, החסמים, על הלא-מוכר. אז נזכרתי באבי וביקשתי את רשותו להביא כאן את ניסיונו כדוגמה לסיפור קריירה של עובד מהדור החדש.

את אבי שניר פגשתי במסגרת "פגישות של כוס קפה". אני מקפידה לעשות אותן, פגישות ללא מטרה, המבטיחות שאפגוש גם את אנשי המעגל השלישי שלי - החברים של החברים של החברים. אותן פגישות פותחות בפנינו עולמות, רעיונות והזדמנויות שלא היינו מכירים באופן אחר. מחקרים מתייחסים אליהן כאל "הכוח של הקשרים החלשים" (weak links).

מה זה הקשרים החלשים? תחשבו על זה כך: הקשרים החזקים שלנו הם אלו שיש לנו עם משפחה, חברים, עמיתים בעבודה. הם אמנם רבי מחויבות הדדית, אבל יש בהם לרוב מידע שכבר מצוי בידינו, כי מעצם טבעם של הקשרים החזקים, הם מסתובבים באותם מעגלים שלנו. דווקא הקשרים החלשים, המעגלים השניים והשלישיים, חושפים אותנו למידע ולהזדמנויות שאנחנו לא מכירים.

כך פגשתי את אבי, בעקבות המלצה של מכר משותף. אבי הוא באמצע שנות ה-30 לחייו ובעל משפחה. ממרומי קצת יותר מעשר שנות הכשרה וניסיון הוא הצליח להחליף שלוש קריירות. פעם, העובדה הזאת בלבד הייתה מתכון לסינון קורות חיים, כסימן לחוסר יציבות, חוסר החלטיות.

אבל אחרי כמה דקות שיחה היה לי ברור שכל החלטה שקיבל הייתה שקולה מאוד ואמיצה, ואלה אנחנו שצריכים לשנות את הגישה. שאלתי אותו "למה?" - למה למד מה שלמד ועשה את המעברים שעשה. "מבחינתי", אמר לי, "הדבר החשוב הוא לעשות מה שאתה אוהב ולאהוב מה שאתה עושה. כששואלים אותי מה ללמוד או לעשות, התשובה היא פשוטה - תלמדו ותעבדו במה שעושה לכם טוב".

זו שאלה מעניינת במיוחד למי שכבר החלו את צעדיהם המקצועיים או אולי נמצאים עכשיו באמצע החיים ושואלים את עצמם על הבחירות שעשו ואם כדאי לעשות שינוי. "מאוד נהניתי מהשירות הצבאי, הרגשתי סיפוק אדיר וחיבור אמיתי למטרה", מספר אבי על הדרך שעשה, "אבל עם השנים גיליתי שככל שהתקדמתי בסולם הדרגות התרחקתי מהדברים שמהם שאבתי את ההנאה ואת תחושת הסיפוק. לכן לאחר כ-7 שנות שירות החלטתי להשתחרר. בנקודת הזמן הזאת לא הייתי בטוח בקריירה המדויקת שאבנה, אבל ידעתי שהשכלה בתחום העסקי והמשפטי יקנו לי בסיס טוב להמשך, ולכן למדתי תואר משולב במשפטים ומינהל עסקים".

אבל אבי לא עסק זמן רב בעריכת דין. כששאלתי אותו על כך סיפר לי שהבחירה ללמוד ולעסוק כמה שנים בתחום הייתה כדי לסיים את ההכשרה ולרכוש ניסיון רלוונטי להמשך. "סקרנה אותי הפרקטיקה המשפטית בעסקאות מיזוג, רכישה והשקעות. ברגע שהרגשתי שהבסיס חזק מספיק, החלטתי לעזוב ולעבור לתחנה הבאה", הוא אומר.

זאת החלטה לא ברורה למי מאיתנו שקושרים בין קריירה ליציבות תעסוקתית. מבחינת אבי, ההכשרה הייתה חלק מהדרך ולא יעד, ולכן לא היה לו צורך שיקטלגו אותו במקצוע כזה או אחר. אבי ובני דורו רואים בביטחון תעסוקתי מיתוס. "סבתא שלי נהגה לומר לי, 'תמצא עבודה יציבה. ביטחון תעסוקתי זה הדבר החשוב ביותר'", הוא מספר.

"זה היה נכון בעבר, כאשר אכן הייתה קורלציה גבוהה בין תואר ראשון לקריירה שבה עסקת, עם נתיב תעסוקתי ברור מסיום הלימודים. בעולם שבו אנשים מצאו עבודות בתחום העיסוק שבחרו ללמוד והתקדמו בצורה לינארית עד לפנסיה. הביטחון התעסוקתי היה חיצוני, בידי המעסיק - היכולת לשמור על מקום העבודה ולקבל משכורת בזמן. "היום, אנחנו חיים בעולם שבו הנתיב התעסוקתי מורכב מפורטפוליו של מיקרו-קריירות", אומר אבי, "אתה מוצא את עצמך מנווט בין אינספור הזדמנויות ותחומים, כשהביטחון התעסוקתי האמיתי מכוון פנימה, כלפי עצמך - הביטחון שלך בתחומי העניין שבהם אתה מעוניין לעסוק, במי שאתה".

ואיך עושים את זה, אני שואלת אותו, אם אין לך ביטחון תעסוקתי ואתה לא יודע שהלימודים יסללו לך מסלול קריירה, איך תנווט את הקריירה שלך? "קודם כול, אני יודע שהלימודים לא יסללו לי את מסלול הקריירה. ידיעה היא חלק חשוב מיכולת התכנון. אנשים צריכים להבין את החוזקות שלהם והכישורים שהם מביאים עמם, ולמצוא את נקודות הממשק עם שוק התעסוקה.

בכל עבודה צריך לחשוב על הכלים שאתה מוסיף לתרמיל שלך, ואיך הם עוזרים לך להפוך לטוב יותר במה שאתה אוהב ורוצה לעשות. החשיבה היא יומיומית, ומי שיירדם ילך לישון עם קופסת פילם ויקום בבוקר בעולם של מצלמות דיגיטליות. בין אם אתה שכיר או עצמאי, היום כולנו יזמים, יזמים של מסלול הקריירה שלנו".

הכירו את me@me.com

היום, כל אחד מאיתנו צריך להסתכל על הקריירה שלו כמותג. אם בעבר הזהות שלנו הייתה המקצוע שלנו, או אולי אפילו מקום העבודה שלנו, היום הזהות שלנו היא me@me.com. בחברה הזאת אתם המנכ"ל, מנהל הפיתוח וההדרכה, מנהלי הכספים וגם השיווק, ומנהלי המוצר. המוצר שהוא אתם.

"עד כמה שזה נשמע מוזר, אנשים שמסתכלים על עצמם כעל סוג של מוצר מוצאים דרכים יצירתיות לפתח אותו ולמתג אותו-אותך, את הקריירה שלך, את הערך שאת ואתה מביאים לכל מקום עבודה או עיסוק או פרויקט. ההבנה הזאת הובילה אותי למקום שבו אני נמצא היום. הבנתי שאני רוצה לעבוד בעולם הסטארט-אפים, לעסוק בחינוך ולעזור לאנשים להיות שלמים יותר ומאושרים יותר בתחום התעסוקתי. זכיתי לפגוש שותפים נפלאים ויחד הקמנו את אלביישן אקדמי (www.elevationacademy.co), אקדמיה חדשה ליזמות וטכנולוגיה. המטרה שלנו היא, באמצעות קורסים והכשרות, לתת לאנשים את הכלים הנדרשים במאה ה-21 ולעזור להם למצוא נתיב תעסוקתי שמתאים להם בעולם המקוון".

אני מודה שנדרש לי זמן להבין באיזה אופן הקורסים האלה שונים מאלה שהיו שם תמיד. בדקתי את הרעיון הזה על כמה חבר'ה צעירים בוגרי אוניברסיטאות גדולות ויחידות טכנולוגיות. להם זה היה ברור - אם הם אחראים לקריירה שלהם, יש להם אחריות להבין איך משתנה הסביבה שלהם ומה הם צריכים לדעת כדי להישאר רלוונטיים. גם מי שסיים עכשיו תואר אמר לי שהוא זקוק להשלמת השכלה במקצועות שלא נלמדו ונדרשים בעולם הסטארט-אפים, כמו מנהלי קהילה, מתניעי צמיחה, מומחי שיווק בסלולר.

"לפי תומס פריי, עתידן ומחבר הספר Communicating with the Future, 60% מהמשרות הטובות ביותר בעשר השנים הבאות עדיין לא הומצאו. מהצד השני של המטבע, 2 מיליארד משרות קיימות ייעלמו עד 2030. טכנולוגיה מבטלת משרות מצד אחד, ומייצרת אפשרויות מהצד השני. כדאי שתבחרו בצד הנכון.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com