מאסר ועבודות שירות לעורכי דין שהונו את ההוצאה לפועל

בית המשפט הטיל מאסרים בפועל ועבודות שירות על עורכי דין וספקי שירותי הוצאה לפועל, שהורשעו בריבוי עבירות הונאה ומירמה, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף ושימוש במסמך מזויף, קבלת דבר בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות - במסגרת ניסיונותיהם להשתלט במסגרת הליכי הוצאה לפועל על נכסים של מנוחים שלא היו להם יורשים.

מכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודו והורשעו הנאשמים, עולה כי הם עבדו במשרד העוסק בייצוג חייבים בתיקי הוצאה לפועל, ובמסגרת זו יצרו מערך מתוכנן ומתוחכם שמטרתו להשתלט על נכסיהם של מנוחים, שמתו עריריים ולא הותירו אחריהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. זאת, תוך שהם מזייפים מסמכים הנמצאים במחשבי משרד ההוצאה לפועל בחיפה.

הנאשמים הציגו את המסמכים המזויפים לפקידי ההוצאה לפועל ושיבשו מהלכי משפט. על בסיס הזיוף ומצגי-השווא שהציבו בלשכת ההוצאה לפועל, השיגו החלטות וצווים של רשמי לשכות ההוצאה לפועל.

בחלק מהמקרים, נקבע בגזר הדין, היה שותף למעשי המירמה והזיוף פקיד הוצאה לפועל בחיפה, שעניינו הפלילי נדון בתיק נפרד.

לאחד מעורכי הדין יוחסו עבירות של זיוף אישורי מסירה של ההוצאה לפועל, באופן שנחזו להיות כאילו מי מבני משפחתו של חייב פיקטיבי ומנוחה ערירית קיבלו את חומרי ההוצאה לפועל וחתמו על אישורי מסירה - כאשר בפועל לא נמסר דבר לאף אחד, ובני המשפחה הנטענים אינם קיימים כלל.

יתר הנאשמים עשו שימוש בפרטי התיק החדשים, העבירו אותם ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת לצורך הגשת בקשות, לשם ניסיון השתלטות על נכסי המנוחה.

במקרה אחר, קיבלו הנאשמים במירמה 76 אלף שקל שעוקלו מחשבון הבנק של המנוחה, ואלה הועברו לחשבון אחד מעורכי הדין שהורשעו בפרשה.

השופט זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה ציין כי "הנאשמים היו שותפים בקנונייה מירמתית בעלת ממדים גדולים, והם שיתפו פקיד בלשכת ההוצאה לפועל, שסייע להם במעלליהם. שניים מהנאשמים היו בעברם עורכי דין, ובסיועו של אחד מהם התאפשרו מעשי הזיוף והמירמה. הנאשמים ניצלו את האמון שמערכת אכיפת החוק נותנת בעורכי הדין, וניצלו את האמון של פקידי ההוצאה לפועל בהם".

עוד כתב פלאח כי הנאשמים בחרו להם קורבנות 'נוחים', בדמות מנוחים חסרי משפחות, וניצלו זאת בכדי להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הזדוניות לשם השגת כספים בקלות. הם פגעו בקורבנות חסרי ישע וחסרי קרובים, תוך ניצול מצבם קורע-הלב בהיותם עריריים - בחייהם, ככל הנראה, וגם במותם".

עוד קובע השופט כי הנאשמים "רמסו את שלטון החוק, כבודם של מתים, רכושם של אנשים וזכותם של הבריות לחיים שלווים, נוחים, שקטים, ישרים והגונים".

בית המשפט ציין כי נאשם 1, מיכאל זנטי, היה מנהיג החבורה, ריכז את ההתנהלות העבריינים במשרדו - שנותן שירותים משפטיים למשרדי עורכי דין (בעיקר בתחום השליחויות), גייס את שאר הנאשמים והיה "האדריכל" של הפעילות העבריינית.

זנטי הורשע ב-26 עבירות. על כן, זנטי היה היחיד שבית המשפט החליט להטיל עליו עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בהיקף של 21 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו. בנוסף חויב זנטי לשלם לאחד המתלוננים פיצוי בסך 35 אלף שקל, וכן חויב לשלם קנס בסך 10,000 שקל.

על נאשם 3, בהיד עוייד, עורך דין לשעבר, הוטלו 5 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 3,000 שקל. נאשם 4, אברהם הירש, אשר נקבע כי חלקו בפרשה זעום, ירצה חודש עבודות שירות, ולא הוטל עליו קנס; ועל נאשם 5, אליהו צאלח, הוטלו ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 3,000 שקל.

עניינו של נאשם 2, דוד רויטמן, אף הוא עורך דין שהואשם במעורבות בפרשה, הופרד ונידון בתיק אחר.