סאטירה מן המוכן

"גב האומה", שהייתה טובה גם קודם, הולכת ומשתבחת

"גב האומה" / צילום: גיא כץ
"גב האומה" / צילום: גיא כץ

"גב האומה", יום שבת 21:00, ערוץ 10

כשהתוכנית הזאת נקראה עוד "מצב האומה" ושודרה בערוץ 2 לפני שיישר את שורותיו לימין, המשיל ליאור שליין את הפאנל שלו לתזמורת שעל הטיטאניק - מי שמתעקשים להנעים את זמננו בנגינה, על אף שברור שלא רק שאנו שוקעים, אלא גם שאין מספיק מקום לכולנו בסירות ההצלה.

מאז קרה לתוכנית, שהייתה טובה גם לשעתה, משהו טוב עוד יותר, לא רק מפני ששליין טוב משתבח עם השנים, אלא בגלל המציאות שמייצרת סאטירה כמעט מן המוכן.

באופן אישי, ולמרות שבתוכניות הפתיחה של העונה הוא יהיה כרגיל, אני סקרן לראות כיצד יסתדר שולחן הרשעים הזה עם עזיבתו הצפויה של גורי אלפי, ללא ספק מי שלא אחת הציל ערבים חלשים יותר משיממון בזכות יכולותיו הקומיות המופלאות ובזכות יכולתו להציק לאחרים, להיטפל לזוגיות המתוקשרת של שליין, לבגדים של עינב גלילי, למיניות של אורנה בנאי ועוד.

בינתיים רשמה התוכנית, עוד בטרם שידורה, הישג (מרהיב בעיניי), כשלקחה את "IMAGINE" הנפלא של ג'ון לנון, המנון הליברליות הקוסמופוליטית, והציגה למילותיו את המציאות הישראלית כהיפך הגמור מכל מה שאנחנו מייחלים לו.

אנשים עם חוש הומור, כך מסתבר, כנראה לעולם לא יפסידו בבחירות.

הו, הסלע האדום

"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", יום חמישי 22:00, ערוץ הוט פאן

אחרי שבסרט השני שלו נדד אינדיאנה ג'ונס (הריסון פורד) עד לאותו "מקדש ארור" בהודו, הרי שבסרט השלישי הוא חוזר להתעמת עם הנאצים שמבקשים להשיג לעצמם נשק לא קונבנציונלי (בסרט הראשון היה זה ארון הברית, הפעם מדובר בגביע הקדוש).

אלא שהפעם "אינדי" לא לבד: למרדף אחר הגביע ומעיין הנעורים מצטרף גם אביו (ומי כבר יכול להיות אביו הקולנועי של פורד חוץ משון קונרי?).

למרות הליהוק המבטיח ולמרות כמה סצנות אקשן מעולות (אם בשבי הגסטאפו או במדבר, כאשר ראשו של "האיש הרע" נערף במדחף של מטוס - זה היה עוד בזמנים שלפני דאע"ש) - איכשהו הסרט הזה לא מצליח להתרומם לגבהים המצופים ממנו, למעט כשמתרכזים בתפאורה המרהיבה של הסלע האדום, פטרה, פה ממש ממול.

אז למה אני ממליץ על הסרט שרק "גולגולות הבדולח" (הסרט הרביעי והמאוחר) הצילו מלהיות הגרוע בסדרה? א. שון קונרי; ב. אין כמו לפתוח את סוף השבוע עם סרט שאתה כבר מכיר (והמשפט האחרון לא היה משל לכלום. נשבע לכם); ג. סרטי אקשן, קצת כמו סרטי פורנו, איבדו בשנים האחרונות את העלילה לטובת "ההארד קור", במילים אחרות: זה נחמד להיזכר בימים שאפילו לסרטים לא מרשימים היה לפחות סיפור.

* ציון: 8

שווה בקליבלנד

סדרת גמר ה-NBA, יום שישי 4:00 לפנות בוקר, ערוץ הספורט

נניח לרגע שאתם לא מסוגלים להבדיל אפילו בין כדורסל לכדורעף. עדיין, אם אתם חיים בישראל, בוודאי לא הצלחתם לחמוק מהידיעה שאת אחת הקבוצות שהעפילו לגמר היוקרתי, מאמן הישראלי דייוויד בלאט.

אחת לאיזה זמן מפציע בשמי חיינו איזה ישראלי לדוגמה, נער פוסטר שאנחנו מעדיפים לתלות על המראה כדי להתבשם ממראהו תחת להביט בפרצופנו האמיתי, זה שצורח "תמכור לה שוקולד" במרומים. זה יכול להיות כוכב, תרתי-משמע, כמו אילן רמון המנוח, או מאמן כדורסל מבריק כדייוויד בלאט, יבדל"א: אנשים שמייצגים יסודיות, התמדה, נועם הליכות ונכונות לעבודה קשה, בקיצור - את כל ההיפך מהישראליות.

אז נכון שצפייה במשחק כדורסל מה-NBA היא לא חוויה קלה: בכל רגע המשחק נעצר לטובת הפסקת פרסומות שמוחלפת אצלנו בקליפים מעצבנים, אבל שאנחנו נפקיר ככה את דייוויד אינטרקונטיננטל שלנו לחסדיו של הבריון הרע לברון ג'יימס (כוכבה של קבוצתו שיחסיו עם המאמן הישראלי די מורכבים)?

לפיכך שלוחה תחינתי לאנשי ערוץ הספורט: במקום שילוב קליפים מימי לו אלסינדור (קארים עבדול ג'באר), ג'וליוס אירווינג, לארי בירד ומג'יק ג'ונסון - תנו לנו את מופעי המעודדות בשלמותם.

כן, אני יודע שלבהות בטבור של אישה צעירה כמו כלב שמביט במכונת כביסה זו החפצה לשמה, אבל נשמה, ארבע וחצי בבוקר, אני מבטיח שאחרי שבע אחזור להיות פוליטקלי קורקט. יאללה קינג דייוויד!

וכמובן, עבור חובבי הספורט, לא נשכח עוד אירוע "פעוט": גמר ליגת האלופות (יום שבת 21:45, ערוץ הספורט) - מי תזכה ב"טראבל", להטוטני ברצלונה או שמא דווקא חבורת הלוחמים מטורינו?