דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שמיטת חובות למוגבלים באמצעים? "נהפוך לגן עדן לחייבים"

הצעת החוק המעניקה פטור מחובות לכ-40 אלף חייבים, שאושרה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, גוררת ביקורת: "מדובר בחוק פופוליסטי; שמיטת חובות של חייבים הופכת את הנושים שלהם לנזקקים בפוטנציה"

ההוצאה לפועל / צילום: עינת לברון
ההוצאה לפועל / צילום: עינת לברון

במערכת ההוצאה לפועל רשומים כיום למעלה מ-700 אלף חייבים, מתוכם כ-70 אלף המוגדרים כ"חייבים מוגבלים באמצעים" - חייב שאינו מסוגל לפרוע את חובו, ומושת עליו הסדר תשלומים חודשי ומגבלות כלכליות רבות. נגד כל אחד מחייבים אלה פתוחים למעלה מ-11 תיקים בהוצאה לפועל - המהווים למעלה מ-40% מכלל התיקים המטופלים בהוצאה לפועל.

בדיוק לתיקים אלה מכוונת הצעת חוק "ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים)", שאושרה שלשום (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה.

לפי ההצעה, רשם ההוצאה לפועל יוכל לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך לפחות 5 השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800 אלף שקל חדשים או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, ב-3 השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.

תנאי נוסף שנקבע בהצעה הוא כי אין בקשת פשיטת-רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב, ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו; וכן כי החייב הגיש דוח מס במועד.

במערכת ההוצאה לפועל כיום רשומים כ-40 אלף חייבים העומדים בתנאים אלה. ההערכה היא כי לחייבים אלה יש חוב ממוצע של כ-250 אלף שקל לחייב - ובמילים אחרות, מדובר בשמיטת חובות בהיקף של כ-10 מיליארד שקל.

הצעת החוק מאפשרת את מתן ההפטר תוך צמצום משמעותי של הביורוקרטיה הנדרשת, שהייתה עלולה להוות חסם להחלתו. לפי ההצעה, לאחר הגשת הבקשה, ולאחר שרשם ההוצאה לפועל ביצע בדיקה במאגרי הבדיקה ואישר כי לכאורה עומד החייב בתנאי החוק - תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר ברשומות ובעיתונות או באינטרנט, וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו.

כך, נושים וזוכים שסבורים כי יש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת-הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, רשאים להגיש התנגדות לבקשה.

רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות ויחליט אם לתת לחייב הפטר. ההפטר יפטור את החייב מכל חובותיו, ופעולתו זהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת-הרגל.

"חקיקה פופוליסטית"

הצעת החוק גובשה בתקופת כהונתה של ציפי לבני כשרת המשפטים, בשיתוף רשות האכיפה והגבייה, ומקנה (בהוראת שעה ל-3 שנים) לרשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה סמכות לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים", שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.

הצעת החוק אושרה על-ידי הממשלה הקודמת בכפוף לתיאומים שונים, וכעת החליטה שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, לקדם אותה והעלתה את ההצעה לאישור ועדת השרים.

מטרת הצעת החוק היא לסייע לעשרות אלפי אנשים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל, ומתמקדת בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום-לב בחובות, שעומדים בצו החיוב בתשלומים, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם. זאת, הן מאחר שהתשלומים לא מכסים את הריבית, וגם לנוכח העובדה שיידרשו לעתים עשרות שנים לפירעון החוב, כאשר בתקופה זו אותם חייבים נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכוח החוק, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

"פגיעה בשכבות החלשות"

כבכל הליך חקיקה שיש בו משום מהפכה ושינוי משמעותי של מצב המשק, יש כבר מי שמזהיר מפני השלכות הרוחב של המהלך. עו"ד עופר שפירא, מומחה לטיפול בגביית חובות, מזהיר מפני מה שהוא מכנה "חקיקה פופוליסטית ההופכת את ישראל ל'גן עדן לחייבים'".

לדבריו, "מנסחי החוק צריכים לזכור שבצד השני של החייבים 'שרוצים לחיות חייהם', עומדים לרוב נושים שהם בעלי עסקים קטנים או אנשים פרטיים, שאף הם רוצים לחיות את חייהם ו'להשתלב בכלכלה'. שמיטת חובות חייבים הופכת את הנושים של אותם חייבים לנזקקים בפוטנציה".

בנוסף, עו"ד שפירא מזהיר מפני ניצול לרעה של החוק. "שמיטת החוב מחוץ למסגרת הליכי פשיטת-הרגל הוכחה כמייצרת 'חייבים מקצועיים', אשר למערכת ההוצאה לפועל אין יכולת או אמצעים לאתר או לגבות מהם דבר. כך יוצא שבמקום חיי מסחר תקינים המבוססים על האמירה הידועה ש'חוזים יש לקיים', נקבל שכבה נוספת של אנשים, אשר לא רק שאינם עומדים בהתחייבויותיהם, אלא גם מופטרים מהם לחלוטין.

"בפרפראזה על דברי שרת המשפטים, חייבים אלה יוכלו לשוב ולפתוח חשבונות בנק, לצאת מהארץ, לחלק צ'קים, להשתמש בכרטיסי אשראי וחוזר חלילה 'להפוך חלק מהכלכלה', בעוד שהם משאירים שובל של נושים ישרים וזהירים שיהפכו בעצמם להיות נטל חברתי ללא עוול בכפם".

לכן, אומר שפירא, "חוק שמיטת החובות הוא חוק פופוליסטי שיפגע בשכבות החלשות".

עוד מוסיף שפירא כי לחוק תהיה השפעה על התנהגות הבנקים שתפגע בציבור הרחב. "הבנקים ייערכו לחוק בצורה של העלאת ריבית למסכנים או אי-העמדת אשראי לחייבים בעייתיים. כלומר, השינוי יהיה במישור של מדיניות מתן אשראי, על שימוש בצ'קים במשק (להבדיל מכרטיסי אשראי) ועל עסקאות בין פרטיים שהופכות להיות קשות יותר לאכיפה".

לדברי שפירא, "מי שיימצאו את עצמם כשידם על ראשם, כרגיל, לא יהיו אלה שעיסוקם במתן אשראי - אלא אלה שפשוט מצאו את עצמם כבעלי חוב, בהם ספק של סחורה שחייבים לו כסף על קנייה, אנשים שקיבלו צ'קים שחזרו בלי כיסוי וכיוצ"ב.

"במילים אחרות: הנדיבות הזאת של מיליארדים של שקלים של מחיקות היא על חשבון הרבה אנשים תמימים שמחכים לכסף שלהם; שלא לדבר על התופעה החברתית הכי קשה פה - והיא גובים למיניהם שעובדים ביעילות רבה ואוספים את כל הכסף שמערכת ההוצאה לפועל לא מסוגלת לגבות".

גם עו"ד יונתן מוגל, שותף במשרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות' המתמחה בניהול הליכי גבייה, הוצאה לפועל וכינוס נכסים, תוקף את הצעת החוק. "החובות הם קניין של הזוכים, זכות יסוד, שלא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה - ובמקרה זה לא הוצגה תכלית ראויה" הוא אומר. "אם המדינה רוצה למחול על חובות, היא יכולה לוותר על חובת של החייבים כלפי המדינה, אבל היא לא יכולה לחייב את הנושים לוותר על חוב שנפסק לזכותו ועל זכותם הקניינית לגבות את הכסף".

עוד הוא מציין כי כבר היום קיים מנגנון להפטרת חייבים במסגרת פקודת פשיטת-הרגל, שבה מתבצעת בדיקה של נכסי החייב על-ידי בית המשפט, הכנ"ר והנאמן.

לדבריו, "אם הכוונה היא להחזיר את החייבים למסלול היצרני ולאפשר להם לפתוח דף חדש - הפתרון כבר נמצא בהליך פשיטת-הרגל, במסגרתו ניתן להגיע להפטר. במנגנון שמציעים כיום אין אבחנה בין נוכלים ובין אנשי תמי-לב שנקלעו לחובות בתום-לב - זה ליקוי בסיסי ובלתי מתקבל על הדעת".

בדומה לעו"ד שפירא, גם עו"ד מוגל סבור כי החקיקה המוצעת תפגע בנושים שאינם בעלי כיס עמוק. לדבריו, "בין הנושים יש גם עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים, אנשים שזכו בבית המשפט לתביעות קטנות, עובדים שלא קיבלו את שכרם. אלה גורמים שייפגעו קשות ממחיקת החובות ועלולים בעצמם להגיע לחדלות פירעון".

עו"ד מוגל מבהיר כי מחיקת החובות בתוך 3 שנים תביא בהכרח לייקור של השירותים לכלל הצרכנים, שכן את הסיכון שבמחיקת החוב יהיה צורך לפזר על כלל האוכלוסייה, והמשמעות היא שהאנשים הנורמטיביים, שמשלמים את חובותיהם בזמן, ישלמו יותר על השירות בשל תוספת של פרמיית סיכון.

עוד מוסיף מוגל כי "המסר לפיו ניתן ליצור כל חוב, ובחלוף 3 שנים הוא יימחק, ידרדר את מוסר התשלומים במדינה, שגם כיום אינו מצטיין. בנוסף, לחייבים לא יהיו כל אינטרס לשלם את החובות - כל שיהיה עליהם לעשות הוא להתמיד בתשלומים למשך 3 שנים ולזכות לשחרור מהחובות".

כמו כן, לדבריו, "קיים סיכון שגורמים פרטיים יפנו למסגרות גבייה אלטרנטיביות, בהם גובים אלימים וארגוני פשיעה, מתוך רצון להביא את הכסף בפרק זמן קצר".

"קשה מנשוא"

מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני, שהודיע אתמול (ב') על סיום תפקידו בשל "תחושת מיצוי" - טוען מנגד כי התיקון חיוני על-מנת לסייע למשפחות רבות להתחיל את חייהם מחדש, לאחר שחיו שנים תחת משא כלכלי כבד מנשוא.

לדבריו, "מדובר במשקי-בית שהם חדלי פירעון של ממש. ההצעה נועדה לאפשר להם, בדרך קלה ולא ביורוקרטית, חזרה לחיים כלכליים נורמטיביים. הצעת החוק תשפיע על כ-40 אלף חייבים. אלה משפחות. אם אבא מוכרז כמוגבל באמצעים - אז הוא, אשתו ילדיו וכל מי שמסביבו סובלים. הם מנהלים חיים קשים מנשוא".

לדברי מדיוני, "יש פה ניסיון לקחת את העולם של השמיטה היהודית ולהציל אנשים שאין להם צ'קים, אין להם חשבונות בנק, הם לעולם לא יגיעו לחו"ל ויישארו תקועים בסבל. זה נכון מבחינה חברתית וכלכלית, כי הם יחזרו למעגל המועסקים, המרוויחים והצרכנים".

רשות האכיפה והגבייה: "ההתנגדות לחוק פופוליסטית וחסרת בסיס"

מרשות האכיפה והגבייה, בהנהלת דוד מדיוני, נמסר בתגובה: "מדובר ביוזמה המוגדרת במסגרת הוראת שעה ל-3 שנים בלבד, וההתנגדות לה היא פופוליסטית וחסרת בסיס.

"הרשות נותנת מענה לקבוצה מוחלשת של חייבים בהוצאה לפועל, 'החייבים המוגבלים באמצעים', שאין להם יכולת כלכלית לשלם את חובם, שלרוב יש להם מספר תיקים, אין להם נכסים, ומוטלות עליהם הגבלות. חייבים אלה עומדים בצו התשלומים, אולם התשלומים מכסים את הריבית בלבד, והם לעולם לא יוכלו לפרוע את חובם.

"אילו היו חייבים אלה פונים להליך פשיטת-רגל בבית המשפט, קרוב לוודאי שהיו מקבלים הפטר מלא מחובותיהם. מאחר שאותם חייבים נמנעים מלפנות לבית המשפט בשל הקושי בפתיחת הליך נוסף, ניתן להם מענה במסגרת ההוצאה לפועל. עליהם לעמוד בקריטריונים, ומתנהל תהליך של בחינת בקשתם להפטר כמו בבית המשפט.

"אשר להתנהלות הבנקים - גם במצב הנוכחי, ללא מתן ההפטר, אותם חייבים מוגבלים אינם יכולים כלכלית להחזיר את חובם, וחובות אלה הם בבחינת חובות אבודים. יחד עם זאת, הבנקים ממשיכים ליתן הלוואות ואשראי, ומדיניות זו לא תשתנה.

"מחיקת החובות היא לא על חשבונם של אנשים תמימים, שכן אנשים אלה גם במצב הנוכחי כיום אינם זוכים לקבל את כספם. יתרה מזו, בהצעת החוק סעיף מיוחד שאינו קיים בפקודת פשיטת-הרגל, לפיו אם מתן הפטר לחייב ספציפי יכול להביא לפגיעה כלכלית משמעותית, הרי שזו אחת מהעילות שבגינן לא ניתן לתת הפטר. כל שנעשה ברוח שנת השמיטה היא לפטור את קבוצת החייבים המוחלשים מחובותיהם ולאפשר להם לצאת לדרך חדשה".

התנאים למתן פטור מחובות

■ החייב מוגדר כ"מוגבל באמצעים" במשך 5 השנים האחרונות; "חייב מוגבל באמצעים" הוא אדם עם חובות ללא נכסים מלבד משכורתו, ומשלם את חובו בתשלומים חודשיים מזעריים ביחס לחוב, תוך שמוטלות עליו מגבלות שונות, בהן הגבלת יציאה מהארץ, שימוש באשראי, פתיחת חשבון בנק ועוד.

■ החייב עמד בתשלומים שנקבעו לו ב-3 השנים הקודמות לבקשת ההפטר.

■ סך חובותיו לא עולה על 800 אלף שקל.

■ חובו כלפי אדם ספציפי או כלפי רשות המסים לא עולה על 400 אלף שקל.

■ הרשם שוכנע כי לחייב אין נכסים שנתונים לעיקול חוץ ממשכורתו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות