הקמת מאגר האשראי: כחלון ושקד הורו לקדם את ההקמה

העברת תשלום לבנקים תמורת מידע, הרחבת המידע שיקבלו המוסדיים והגבלת כוחן של סוכנויות דירוג האשראי - אלו חלק מההערות שקיבל בשבועיים האחרונים הצוות הממשלתי בראשות סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן, בנוגע להקמת מאגר נתוני אשראי על אזרחי ישראל. לפני כמה שבועות פרסם הצוות טיוטת דוח הממליצה להקים מאגר שכזה בישראל, כדי לשפר את התחרות בתחום האשראי למשקי בית. הצוות העניק אפשרות להגיש הערות לטיוטת הדוח. בסוף החודש אמור להתפרסם הדוח הסופי.

בתוך כך, בדיון שכינסו שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד סוכם על קידום משותף ומואץ של חוק נתוני אשראי. השרים הורו לדרגים המקצועיים לאחד את כל המסקנות המקצועיות לתזכיר חוק שיופץ תוך חודש ימים. "מדובר בחוק קריטי להגברת התחרות במשקי הבית והעסקים הקטנים ולעבודת הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים", אמר כחלון.

מעיון ברשימת המוזמנים לשימוע בפני הוועדה נראה כי לא התקבלו תגובות רבות לטיוטת הדוח, על אף שמדובר בנושא מהותי לאוכלוסייה בישראל. מי שהגיבו הם כמובן הבנקים; שני הבנקים הגדולים, שהם השחקנים המרכזיים בתחום, עלולים להיות הנפגעים המרכזיים מהקמת מאגר שכזה. עם זאת, כפי שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, הבנקים לא הגישו התנגדות עקרונית לעצם הקמת המאגר, אלא בחרו להגיש 4 התנגדויות העוסקות בעיקר בנושאים טכניים.

הבנקים מבקשים שבמנגנון החדש הם יקבלו תשלום בעבור ההעברה השוטפת של הנתונים: "קיים הגיון רב, כי מעבר להחזר העלויות בגין הקמת התשתית לדיווח, ייקבע גם מנגנון להשתתפות של מקורות המידע המחויבים בהעברת המידע בהכנסות של חברות שירות נתוני האשראי", כותבים באיגוד הבנקים.

בנושא התשלומים, הבנקים מציינים כי בחוק נתוני האשראי הנוכחי קיבלו עד כה כל הבנקים יחד מיליון שקל. "למעט תשלום זעום זה, טרם הועברו לבנקים תשלומים כלשהם בגין העברת המידע שבהם הם מחויבים כיום. הואיל וההכנסה של בעלי הרישיון לא הגיעה לרף שנקבע, הבנקים המשיכו לספוג במהלך השנים את העלויות הכרוכות ביישום החוק", כותבים באיגוד הבנקים, בניהולו של משה פרל.

"משענת קנה רצוץ"

נוסף על כך, לבנקים עוד כמה הערות בנוגע לטיוטת הדוח. ההערה הראשונה נוגעת לסוגיית חובת מסירת המידע למאגר. בבנקים מעירים על כך שהם אמורים להיות מחויבים להעביר מידע חיובי ושלילי על לקוחותיהם, בה בעת שגורמים אחרים שיישתתפו במאגר יעבירו מידע רק באופן וולנטרי, כאשר המוטיבציה להעברת המידע תהיה שבתמורה לה יקבלו גישה למאגר (עיקרון ההדדיות). "בתוך 3 שנים עלה החוב של משקי בית למוסדיים ב-50%, ל-9 מיליארד שקל. הגידול המואץ של הגופים החוץ-בנקאיים מחייב כי במסגרת הרפורמה תורחב קבוצת הגופים אשר תחול עליהם חובת מסירת המידע, ותכלול בנוסף לבנקים גופים נוספים ובייחוד הגופים המוסדיים", כותבים באיגוד הבנקים.

באיגוד הבנקים לא מתלהבים מעיקרון ההדדיות כדבר שיגרום למוסדיים להתנדב להעביר מידע: "עיקרון ההדדיות עלול להתברר כמשענת קנה רצוץ, זאת בשל יכולתם של אותם גופים להסתמך על מידע אלטרנטיבי כגון תעודת הזהות הבנקאית", הם כותבים. באיגוד הבנקים התייחסו גם לנושא תעודת הזהות הבנקאית, יוזמה שמקדמים בבנק ישראל ושאמורה להיכנס לתוקף בשנה הבאה, ובמסגרתה אמורים הבנקים להנפיק לכל לקוח דוח שנתי על מצבו הפיננסי, העמלות והריביות שהוא משלם, וכן את דירוג האשראי שלו.

במערכת הבנקאית קיים חוסר שביעות רצון מכך שיש שתי יוזמות במקביל המצריכות מהבנק להוציא נתונים חיצוניים על לקוחותיו. במכתב שהגישו הם כותבים: "נבקש לפעול לכך כי פרטי המידע והנתונים שיימסרו למאגר יותאמו לסוג המידע הנמסר ללקוח במסגרת תעודת הזהות הבנקאית. האחדת מסדי הנתונים תקל על היישום, ותשכלל יכולות הצלבה ואימות נתוני מידע, ויימנע מצב של עודף מידע או אי התאמות".

הבנקים גם מתנגדים למשך זמן הערעור שיש ללקוחות על הנתונים. לפי טיוטת הדוח, התשובות לערעור יצטרכו להתקבל תוך 14 יום. "הגידול המשמעותי הצפוי בפעילות מאגר והרחבת המידע שהוא יכלול, יגדיל גם את היקף הפונים לתיקון מידע", כותבים בבנקים, ומציעים להרחיב את פרק הזמן למתן מענה ל-45 יום.

המטרה של הקמת מאגר נתוני האשראי היא לשפר את התחרות באשראי למשקי בית, ולהביא לכניסת שחקנים חדשים לתחום ובראשם המשקיעים המוסדיים. עם זאת, ככל הידוע מבין המשקיעים המוסדיים רק הפניקס העבירו את התייחסותם לטיוטת הדוח (מלבד מימון ישיר הפעילה כבר בתחום). "אנו מברכים על פעילות הוועדה. עם זאת, מתן גישה כללית למידע על לווים היא תנאי הכרחי אך לא מספיק", כותב בני שיזף, המשנה למנכ"ל הפניקס.

שיזף מציין כי הפניקס רוצה להיכנס לפעילות בתחום: "הפניקס מעוניינת בכניסה לשוק האשראי הקמעונאי, אולם תנאי יסודי לכך הוא הקטנת מחסומי הכניסה. ראוי כי כניסת המוסדיים תוגדר כמטרה בפני עצמה, ויינתנו לגופים אלו יתרונות בקבלת המידע אשר יאפשרו יצירת מערכת דירוג ושיווק אשראי שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לבנקים".

הפניקס מבקשים שלמוסדיים תהיה גישה למידע הגולמי של הלקוחות, ולא רק לדירוג הסופי, וכי למוסדיים יימסר דוח אשראי מלא של הלקוחות, כולל זהות המלווה שהעניק לו אשראי ותנאי הריבית. בפניקס מבקשים את המידע בכדי שכל מוסדי יוכל לפתח מערכת דירוג משל עצמו. "דירוג פנימי שיבצע כל גוף יביא להיווצרות שוק קמעונאי גמיש יותר, והלקוחות לא יהיו כבולים לדירוג אחד", כותבים בפניקס. כמו כן, הפניקס מבקשים כי למוסדיים תהיה גישה למידע ללא צורך בהרשאה ספציפית מצד הלקוח, אלא אם כן הלקוח יחסום זאת, וזאת להבדיל ממקבלי מידע אחרים שלא תהיה להם גישה אוטומטית שכזו למידע. "יישום העקרונות האלה יתמרץ את המוסדיים להרחיב את פעילותם בשוק האשראי הקמעונאי, וכך יוקטנו חסמי הכניסה, והשוק ייפתח לתחרות משמעותית וראויה", כותבים בפניקס.

בנוסף, לפניקס היו גם הערות טכניות יותר. כך לדוגמה הם מציעים כי המידע במאגר יכלול גם מידע על תביעות קיימות נגד הלווים ומידע על מחלוקות הקיימות בין הלקוח לנותני האשראי. כמו כן הם מציעים כי הגופים המחויבים למסור מידע, יעבירו עם הקמת המאגר גם מידע היסטורי של עד חמש שנים לאחור. "אם לא יעברו נתונים שכאלה, ייקח מספר שנים עד שיצטברו במאגר נתונים לאורך זמן מספק לצורך בניית מודל דירוג אמין, מה שיביא לדחייה בתחרות המיוחלת", כותבים בפניקס. עוד הם מבקשים כי גם חברות כרטיסי האשראי יחויבו להעביר מידע למאגר.

"מצב לא בריא"

מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר - אחד הגופים הבולטים הפעילים כיום בתחום האשראי החוץ-בנקאי - העבירה גם כן את התייחסותה לנושא הקמת המאגר. לדברי החברה, היקף ההלוואות שהעמידה אשתקד בתחום עמד על כ-1.3 מיליארד שקל. במימון ישיר מתריעים מפני ההמלצה שלפיה לשכות האשראי שיוקמו יוכלו להציע שירותים נוספים כגון חיתום וגבייה. "מסקנות הדוח עתידות להגביר עד מאוד את כוחן וחשיבותן של לשכות נתוני האשראי, המחזיקות במידע רגיש ביותר", כותב מנכ"ל מימון ישיר ערן וולף.

"מצב שבו לשכת נתוני האשראי מעניקה שירותי אשראי קלאסי לכלל השוק, ובאותה נשימה קשורה רק עם חלק מהגורמים הפועלים בשוק בשירותים נוספים, הוא מצב לא בריא שעלול להביא לניגודי עניינים ועיוותים שונים", מתריעים במימון ישיר. עוד הם מציינים: "המלצות דוח הביניים מכוונות להקמת מאגר מרכזי ציבורי ומתן אפשרות ללשכות אשראי פרטיות לקבל מידע. מצב זה מביא את לשכות נתוני האשראי לגורם מרכזי וחשוב בשוק האשראי הקמעונאי. יש לתת את הדעת כיצד מוודאים שגורם כה מרכזי ומשמעותי לא ינצל את כוחותיו לרעה. יש לשקול אפשרות להטיל פיקוח על המחירים שיספקו לשכות אלה".

עוד הם מציעים כי המידע יכלול את תאריך הנפקת תעודת הזהות של הלקוח, וזאת בכדי להקטין אפשרויות של הונאה וזיופים. "היכולת למנוע ולסכל הונאה תסייע להתחרות בבנקים ולהפחית את הריבית הנגבית מהלקוחות", כותב וולף. בנוסף, מוצע להרחיב את מאגר הגופים שיחויבו לספק מידע למאגר גם לגופים שקיבלו רישיון או זיכיון מהמדינה והם בעלי קשרים ארוכים עם לקוחותיהם, כגון חברות התקשורת.

 מאגר נתוני האשראי