אדם פרטי יוכל למשכן נכסים שיקבל בעתיד - תמורת אשראי

ועדת השרים לחקיקה אישרה את ההצעה שהגישה שרת המשפטים איילת שקד לתיקון חוק המשכון ■ התיקון לחוק מבטל את מוסד "השיעבוד הצף" המוטל על נכסים בלתי מוגדרים של חברה

איילת שקד / צילום: תמר מצפי
איילת שקד / צילום: תמר מצפי

לא רק משרד האוצר ונגידת בנק ישראל דואגים להגדלת האשראי במשק ולהגברת התחרות. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') הצעה של משרד המשפטים לתיקון חוק המשכון, שתכליתה להגביר את הגישה של הציבור הרחב לאשראי.

ההצעה, שהוגשה בידי שרת המשפטים איילת שקד, כוללת מתן אפשרות לאדם פרטי למשכן נכסים עתידיים שצפויים להגיע לרשותו בתמורה לאשראי וכן את ביטול מוסד "השיעבוד הצף" (שיעבוד שמוטל על נכסים בלתי מוגדרים של חברה וש"צף" עד שאירוע מסוים מתקיים).

הצעת החוק מבקשת גם לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים שונים, בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים, מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן.

יצוין כי הצעה דומה עלתה על-ידי משרד המשפטים בקדנציה של הכנסת ה-18, ב-2010, אך היא לא התגבשה לחוק, וכעת היא הועלתה מחדש על-ידי השרה שקד.

לפי הצעת החוק, אחד מהצעדים הנדרשים על-מנת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בו, הוא "קיומו של חוק משכון מודרני אשר יאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למישכון, ובכך יקטין את הסיכון של הנושה לאי-פירעון מצד החייב. שוק אשראי מודרני מחייב גם את ביטול ההבחנות הקיימות בין סוגי חייבים (יחידים או חברות), שהן מיותרות, ואין להן הצדקה".

ביחס לשיעבודים, הדין הנוהג בישראל הוא חוק המשכון. עם השנים התעורר הצורך לעדכן את הוראות החוק בהתאם להתפתחויות שחלו בעולם המסחר, להסדיר סוגיות שונות בתחום דיני השיעבודים שאינן מוסדרות כראוי בחוק הקיים, כגון משכון ניירות ערך בידי יחידים, ביצוע עסקאות בנכס הממושכן על-ידי החייב וחילוף הנכס הממושכן.

העקרונות המוצעים בהצעת החוק החדשה מבוססים על הסדר השיעבודים החל במדינות רבות, כגון ארה"ב וקנדה.

עיקרי השינויים המוצעים בחוק:

א. משכון נכסים עתידיים

הכרה ביכולתו ובזכותו של אדם יחיד (לעומת זכותה של חברה) למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו, ואף נכס שטרם בא לעולם. לפי ההסדר המוצע, המשכון יהיה תקף כלפי הצד השני - מרגע יצירתו, וכלפי צד שלישי - מיום רישומו או הפקדתו, כפי שייקבע בחוק. זאת, להבדיל משיעבוד צף התקף כלפי צד שלישי רק מעת התגבשותו, ושחל רק לגבי חברות. בנוסף, יוכל היחיד אף למשכן את כלל נכסיו, הן אלה הקיימים בעת המשכון והן אלה שיגיעו לרשותו בעתיד.

הצעת החוק מבוססת על ההכרה כי הגדלת היקף הנכסים הניתנים לשיעבוד ומתן אפשרות ליצירת מגוון גדול יותר של שיעבודים, מאפשרת לחייבים יתר גמישות מול נושים, מפתחת את שוק האשראי ומאפשרת תנאי הלוואה נוחים יותר.

לפי משרד המשפטים, על אף האמור, מתן תוקף למשכון כלל נכסיו של יחיד עשוי לעורר חשש. "בהקשר זה ניתן לטעון כי מבחינה מוסרית אין זה ראוי שאדם יוכל לשעבד את כל נכסיו העתידיים לנושיו, על כל המשתמע מהתוצאות החברתיות והכלכליות העלולות לנבוע מכך", נכתב בהצעה. "כמו כן, קיים חשש שהמלווה, שלרוב נמצא בעמדת מיקוח טובה יותר מאשר החייב, ידרוש מהחייב, בתחילת פעילותו העסקית, לא רק שיעבוד של נכס ספציפי אלא מיכון של כלל נכסיו, הן הקיימים והן העתידיים".

לפיכך, לפי ההצעה, מועדפת השיטה, לפיה ניתנות לחייב מירב האפשרויות למשכן את נכסיו, אך זאת תוך קביעת מנגנוני הגנה מיוחדים, שתכליתם למנוע פגיעה בו או בנושים אחרים. "בדרך זו ניתן מחד להגביר את הגישה לאשראי ולאפשר קבלת מימון גם למי שאינם פועלים במסגרת תאגיד; ומאידך לפקח על כך שהיחיד לא יימצא במצב ששעבד את כל נכסיו, הקיימים והעתידיים, לנושה אחד", צוין בהצעה.

ב. רישום משכונות

הוראות בדבר רישום משכונות מוסדרות כיום בתקנות המשכון. על-פי התקנות הקיימות רושם הנושה הודעת משכון, הניתנת לרישום, אף אם טרם נחתם הסכם המשכון ואף אם טרם בא הנכס לעולם. כמו כן, בתקנות הקיימות חייב הנושה לציין את תקופת המשכון; אם לא ציין פרט זה, לא תירשם הודעת המישכון.

הוראות מסוג זה ואחרות הנוגעות להקמת המרשם, הוראות בעניין פרטי הרישום וזכות העיון במרשם - מן הראוי שיעוגנו בחוק המשכון עצמו, ולכן מוצע לכלול בו סעיפים מתאימים לכך.

ג. סדרי עדיפויות

הנושה יוכל לרשום משכון על כלל נכסי החייב ולזכות בעדיפות על פני נושים אחרים, אם שכלל ראשון את המשכון. עדיפות זו היא יחסית בלבד, שכן ישנם כללי עדיפות מיוחדים לסוגים מסוימים של נושים, לרבות קונים. תחרות בין נושים שאינה מוסדרת בהוראה ספציפית תוכרע, כאמור, על-פי כלל העדיפות של מתן עדיפות למי ששכלל ראשון בזמן, בין אם השכלול הוא בדרך של רישום ובין אם בדרך של הפקדה.

בניגוד לחוק המשכון שאינו מכיר בחריגים לכלל העדיפות לפיו זוכה הראשון בזמן - כוללת ההצעה כללים מפורטים לסיטואציות שונות. פירוט זה נובע מהצורך לקבוע בבהירות את "כללי המשחק" על-מנת שהם יהיו ידועים מראש, כך שהנושה והחייב יוכלו לתכנן את צעדיהם בהתאם. ודאות באשר לסדרי העדיפויות בין נושים מקטינה את הסיכון המשפטי שיש לנושים, ומהווה נדבך מרכזי להסדר חקיקתי שעיקרו תחרות בין נושים.

ד. השפעת ההצעה על חברות

1. שיעבוד צף

שיעבוד צף הוא שיעבוד על נכסים בלתי מוגדרים של חברה בע"מ או אגודה שיתופית. שיעבוד זה "צף" עד שאירוע מסוים (לרוב פירוק החברה) מביא להתגבשותו ולהתייחסותו לנכסים מסוימים העומדים לרשות החברה, בעת קרות האירוע.

מטרת השיעבוד הצף היא מתן בטוחה ראויה לנושי החברה, תוך שלחברה יש חופש פעולה בנכסיה. השיעבוד הצף מאפשר לחברה החייבת להמשיך לבצע עסקאות בנכסיה במהלך העסקים הרגיל. כעיקרון, השיעבוד הצף כפוף לשיעבודים קבועים על נכסי החברה שנוצרו טרם הגיבוש.

לפי ההסדר המוצע, מוסד "השיעבוד הצף" יתבטל. הנושה והחברה החייבת יהיו רשאים ליצור משכון קבוע של הנכסים העתידיים של החברה. מעמדו של משכון זה לא יהיה נחות אוטומטית ביחס לשיעבודים ספציפיים של נכסי החברה, והוא ייקבע לפי מועד השכלול של זכות המישכון, בכפוף לחריגים מסוימים המפורטים בהצעה.

ביטול מוסד השיעבוד הצף וקביעת משכון על כלל נכסיה של החברה, הקיימים והעתידיים, מחייב התמודדות חזיתית עם מעמדם של חובות בדין קדימה המוסדר כיום בסעיף 234 לפקודת החברות.

על-פי הדין הקיים, סדרי הנשייה בפירוק חברה הם כדלקמן: נושים מובטחים שלהם משכון או משכנתא על נכס ספציפי של החברה; נושים בדין קדימה; נושים שלהם שיעבודים צפים שהתגבשו עם תחילת הפירוק; ונושים "רגילים".

לפי ההצעה, "עיקרו של הפתרון המוצע הוא שאם חל המשכון על כלל נכסיו של החייב או על מרביתם, מימוש המשכון יהיה רק על-ידי מינוי כונס נכסים, והחובות בדין קדימה ייפרעו בטרם ייפרע החוב לנושה המובטח".

עוד מוצע לקבוע כי נכס אשר טרם הגיע לעולם במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון (תחילת הליכי הפירוק, הקפאת ההליכים או פשיטת-הרגל), כלומר - נכס שזכותו של החייב טרם התגבשה לגביו - לא ייכלל בשיעבוד הכללי, כך שלמעשה נכס זה ייוותר לחלוקה בין הנושים "הרגילים".

2. איסור מישכון נוסף

הצעת החוק משנה את המצב הקיים בכך שהיא אינה מתירה לנושה להגביל את כוחו של החייב לבצע עסקאות בנכס הממושכן, ובכלל זה היא אינה מאפשרת להתנות על כוחו של החייב לשעבד את הנכס פעם נוספת.

הוראה זו נדרשת, בין היתר, לאור תיקון מספר 17 לפקודת החברות, ששינה באופן דרסטי את מוסד השיעבוד הצף, שכן הוא התיר לבעל השיעבוד הצף למנוע יצירת שיעבוד קבוע שיהיה עדיף על השיעבוד הצף. ההוראה נועדה למנוע מהנושה שליטה בלעדית בנכס הממושכן ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו.

מתן אפשרות לחייב לבצע עסקאות בנכס המשועבד מקבלת משנה חשיבות, נוכח מתן האפשרות לחייב למשכן את מכלול נכסיו לנושה. במקרה כזה, הגבלת האפשרות של החייב לערוך עסקאות אחרות בנכסיו, בכפוף למשכון, מאפשרת לנושה שליטה בלתי סבירה על הרכוש הממושכן. ביטול האיסור על משכון נוסף מהווה משקל נגד לכוח המוגבר שניתן לנושה, לו ממושכנים כלל נכסי החייב.

יצוין כי לפי ההצעה, הדינים המיוחדים לגבי משכנתאות יישארו בעינם, ולא מוצע לערוך תיקונים בחוק המקרקעין.

התיקון לחוק המשכון

■ אפשרות למשכון נכסים עתידיים - הכרה בזכותו של יחיד למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו בתמורה לאשראי.

■ סדרי עדיפויות - נושה יוכל לרשום משכון על כלל נכסי החייב ולזכות בעדיפות על-פני נושים אחרים, אם שכלל ראשון את המשכון.

■ ביטול מוסד השיעבוד הצף - הנושה והחברה החייבת יהיו רשאים ליצור משכון קבוע של הנכסים העתידיים של החברה. מעמדו של משכון זה לא יהיה נחות אוטומטית ביחס לשיעבודים ספציפיים של נכסי החברה (בניגוד לשיעבוד צף), והוא ייקבע לפי מועד השכלול של המשכון.

■ ביטול איסור משכון נוסף - הצעת החוק אינה מתירה לנושה להגביל את כוחו של החייב לבצע עסקאות בנכס הממושכן, ובכלל זה לשעבד את הנכס פעם נוספת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988