המדינה דורשת אופציה לכפות בעתיד תחרות בלוויתן

כך טוען גורם בכיר המעורב בגיבוש המתווה ■ הדרישה לתחרות בין השותפות במאגר על מכירת הגז עלתה לראשונה במתווה להסדרת משק הגז שהוצג בפברואר השנה

קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10

רגע לפני שהקבינט המדיני-ביטחוני מאשר את מתווה הפשרה במשק הגז, המדינה מבקשת לשמור לעצמה אופציה לדרוש בעתיד תחרות בין השותפות במאגר לוויתן. לטענת בכיר מטעם המדינה, המעורב בגיבוש המתווה להסדרת משק הגז, נציגי הממשלה מבקשים להכניס להסכם סעיף ולפיו בעוד עשר שנים, לאחר שמאגר לוויתן יפותח, תוכל המדינה לכפות על השותפות להתחרות זו בזו על מכירת גז למשק המקומי. בחברות הגז מתנגדים וטוענים שיהיו מוכנים לחתום על הסכם פשרה רק אם הוא יספק ודאות לטווח ארוך, של עשרות שנים.

הדרישה שהשותפות יתחרו זו בזו על מכירת הגז מהמאגר הוצגה לראשונה במתווה הפשרה שפורסם בפברואר האחרון.

על פי דרישה זו, שלוש השותפות בלוויתן - דלק, נובל ורציו - יחתמו על חוזים נפרדים עם לקוחות בישראל, ואולם כמה ימים לאחר הצגת הדרישה הזאת, נסוגה ממנה המדינה, מתוך הבנה שמודל של מכר בנפרד יעכב את פיתוח המאגר - לחברות לא יהיה אינטרס להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח אם לא יבטיחו לעצמן הכנסה מחוזי גז. במודל של מכר בנפרד, עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים בין החברות שחתמו על חוזים ובין אלה שלא חתמו על חוזים. כך, במתווה הפשרה השני שהציגה המדינה לחברות הגז, בחודש שעבר, הוסרה הדרישה הזאת.

כעת מתברר שהדרישה לתחרות בין השותפות במאגר עדיין על השולחן ומעוררת מחלוקת. בחברות הגז מתנגדים להכנסת הסעיף המדובר וטוענים כי להבדיל מחוזי נפט שנחתמים לרוב כחוזים לאספקה מיידית של נפט (עסקאות "ספוט"), חוזי גז נחתמים לתקופה של 15-20 שנה. "הדבר היחיד שיאפשר את הפיתוח של מאגר לוויתן הוא ודאות תזרים המזומנים ל-20 שנה", טוען בכיר באחת השותפות במאגר, "לא יכול להיות שנקבל מימון מהבנקים, נחתום על חוזה ל-20 שנה, ובעוד 10 שנים המדינה תחליט שהיא רוצה שוב לטרוף את הקלפים. מה בדיוק היא חושבת לעשות? לפתוח לנו את החוזים?"

נתניהו: "נחוש להוציא את הגז"

בישיבת הממשלה הבוקר התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו למתווה המתגבש להסדרת משק הגז ולמתנגדיו. "אני לא מתרשם מהמתקפה הפופוליסטית, אנחנו נחושים להוציא את הגז", אמר. "אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשרות השנים הבאות זה ניצול משאבי הגז שלנו. הדבר הזה לא נועד רק לספק את הצרכים שלנו היום, הוא נועד לספק את הצרכים שלנו גם בהמשך".

עוד הוסיף נתניהו כי "בסופו של דבר אנחנו רוצים להביא לפיתוח של שדות נוספים, ואנחנו יודעים שמדינת ישראל צריכה להיות אטרקטיבית, כפי שמדינות אחרות הבינו שהן צריכות להיות אטרקטיביות - גם לספק את הצרכים של המשק המקומי, וגם להיות אטרקטיביים למשקיעים, כי משקיעים הם אלה שבסופו של דבר מפתחים את שדות הגז. זה קרה בכל המדינות המתקדמות שיש בהן גז, ויש הרבה. זה לא קרה במדינות אחרות שהחליטו להיכנע לתכתיבים פופוליסטיים, המשיכו להתווכח, והגז נשאר מתחת לאדמה. במקרה שלנו הוא יכול להישאר מתחת לקרקעית הים".

שר האנרגיה יובל שטייניץ הצטרף לדברים ואמר כי "רק המשך הפיתוח של לוויתן ושדות אחרים יביא בתוך כמה שנים לתחרות. לכן צריך לשים את הפופוליזם בצד, ולעשות מה שנכון. זה משאב ששום מדינה נורמלית לא זורקת לפח ולא משאירה בים".

שטייניץ הוסיף כי "המתווה שאנחנו מקדמים יביא לכך שנמשיך לפתח את שדות הגז ונזכה להכנסות של מאות מיליארדי שקלים. המתווה יבטיח שבשנים הקרובות, כל עוד אין תחרות, יהיה בישראל מחיר סביר בהשוואה בינלאומית ולא גבוה יותר מהממוצע של רוב מדינות המערב המפיקות גז, והוא יביא בתוך כמה שנים לתחרות. זה מה שמדינה אחראית עושה".

"ישראל וקפריסין פספסו את ההזדמנות לייצא למצרים"

בשיחה עם "גלובס" טוען המנכ"ל לשעבר של חברת הגז הלאומית בקפריסין CHNC, צ'ארלס אלינס, כי "ייצוא גז מישראל ומקפריסין למצרים הוא היום כמעט בלתי אפשרי. נובל ודלק מקוות למכור את הגז שלהן ליוניון פנוסה במחיר של 5-6 דולרים ליחידת חום, אבל אין סיכוי שיוניון פנוסה תסכים לשלם את המחיר הזה. היא פשוט תפסיד עליו".

במאי אשתקד חתמו שותפות תמר על מכתב כוונות עם יוניון פנוסה, המחזיקה במתקן להנזלת גז בדמייטה שבמצרים, לאספקת 70 מיליארד מטר מעוקב של גז (BCM) על פני 15 שנה. אלא, שלאור הסוגיות הרגולטוריות בישראל הוקפאו המגעים עם החברה הספרדית. בשבוע שעבר הודה בכיר בחברה שהמשא ומתן בין שותפות תמר ליוניון פנוסה תקוע.

"המו"מ תקוע מסיבה פשוטה", אמר אלינס, "הרי יוניון פנוסה מעוניינת בגז כדי להנזיל אותו ולמכור אותו ללקוחותיה באירופה, כולל לספרד עצמה. על מחיר הגז שהיא תשלם לתמר, היא צריכה להוסיף בערך 5 דולרים לכל יחידת חום על הובלת הגז בצינור, הנזלתו, שינועו לאירופה והפיכתו שוב לגז. כיום מחיר הגז באירופה הוא כ-8 דולרים. כלומר, כדי לא להפסיד, על יוניון פנוסה לשלם על הגז שיוצא ממתקן ההפקה של תמר לכל היותר 3 דולרים, ולזה נובל ודלק לא יסכימו. ישראל וקפריסין היו צריכות לחתום על חוזה הייצוא בשנה שעברה ולא לחכות עד השנה".