תביעה: מנהלת החשבונות מעלה ורכשה בית ב-3 מיליון שקל

מלון כפר הנופש כינר תובע 10 מיליון שקל ממנהלת החשבונות שלו לשעבר, חדווה אבן-צור, בטענה כי ביצעה מעילת ענק בכספי המלון

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

השלווה בכפר הנופש כינר שעל שפת הכנרת לא העידה דבר על הדרמה המתחוללת שם מאחורי בחודשים האחרונים. תביעה בהיקף 10 מיליון שקל, שהוגשה הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חושפת טענות חמורות למעילת ענק שבוצעה לכאורה במשך שנים על-ידי מנהלת חשבונות הראשית של המלון ב-26 השנים האחרונות.

בתביעה שהגיש מלון כפר הנופש כינר, באמצעות עורכי הדין ארז חבר ומורן מרדכי ממשרד עמית-פולק-מטלון ושות', נטען כי חדווה אבן-צור, מנהלת החשבונות הוותיקה של המלון, אשר פרשה לפנסיה בינואר 2014 לאחר 26 שנות עבודה, ביצעה מעילת ענק בכספי המלון, ואף הודתה במעילה בפני נציגי המלון והשיבה לאחר הודאתה חלק מכספי המעילה.

"תביעה זו מוגשת בצער רב, כנגד נתבעת אשר עבדה כאשת כספים במשרדי התובעת משך 26 שנה, ואשר כשנה לאחר פרישתה התגלה כי ביצעה מעילת ענק בכספי החברה התובעת, באופן שיטתי על פני שנים רבות, בהיקפים של מליוני שקלים", נכתב בתביעה.

לטענת המלון, לאורך שנים עשתה אבן-צור שימוש לרעה באמון שניתן לה על-ידי הבעלים והמלון, במסגרת עבודתה הרגישה כמנהלת חשבונות ראשית, אשר בגדרה הוקנתה לה גישה בלעדית לכספים שהתקבלו במזומן ולמערכת ניהול החשבונות וספרי החברה. וכך, נטען, היא נטלה, לאורך שנים ועל בסיס כמעט יומי, מזומנים מקופת החברה, בהיקפים אשר הגיעו לכמחצית ממחזור המזומנים של המלון ואף למעלה מכך.

כדי להסוות את מעשיה, נטען, ביצעה אבן-צור שינויים בספרי החברה במערכת הנהלת החשבונות, ואף זאת באופן עקבי, שיטתי ומתוחכם, תוך שימוש בידע המקצועי שלה, בגישה המלאה שהייתה לה לספרי החברה ולתוכנות הנהלת החשבונות, ותוך ניצול האמון אשר ניתן לה לאורך שנות עבודתה.

מעשי המעילה האמורים, טוענים באי-כוח המלון, בוצעו בהיקפים כה נרחבים, עד שפגעו פגיעה משמעותית ברווחיות המלון, באופן אשר שינה מן היסוד את התנהלותו הכלכלית.

"כך, מעבר לפגיעה הישירה שנגרמה למלון בסכום כספי המעילה אשר ניטלו ממנו, נגרמו למלון עקב המעילה האמורה גם נזקים עקיפים ניכרים עקב כך, הבאים לידי ביטוי בראש ובראשונה בצורך שנגרם למלון ליטול הלוואות בנקאיות לשם מימון פעילותו - נוכח חיסרון הכיס השוטף והניכר אשר נגרם לו עקב המעילה ובתקופתה - באופן אשר גרם למלון נזק בדמות הוצאות מימון ניכרות בהן היה עליו לשאת, כריביות אותן היה עליו לשלם לבנקים בגין ההלוואות שנטל", נכתב בתביעה.

מנגד, טוען המלון, חיה הנתבעת בתקופה זו ברמת חיים גבוהה, רכשה נכס מקרקעין יוקרתי למגוריה וככל הנראה אף נכסי מקרקעין לבני משפחתה, והכול באמצעות כספי המעילה ועל חשבון המלון, אשר נאלץ להתמודד עם קשיים כלכליים באותה תקופה.

לטענת המלון, הנתבעת הודתה בפגישות עמה (אשר תועדו) כי רכשה את דירת המגורים היוקרתית בה היא מתגוררת, תמורת סך של כ-3,000,000 שקל, עוד בשנת 2012, ללא משכנתא.

עוד מסרה הנתבעת, לטענת המלון, כי היא מכרה את נכס המקרקעין האחר שהיה ברשותה, במושב בני יהודה, תמורת סך של כ-930,000 שקל. בתביעה צוין כי מרישומי רשם המשכונות עולה כי אותו נכס במושב בני יהודה נמכר בשנת 2013 בלבד, כך שלא ייתכן כי כספי תמורתו שימשו לרכישת הדירה בגבעתיים - באופן המלמד אף הוא על כך כי הדירה בגבעתיים נרכשה קרוב לוודאי בכספי המעילה, אשר נצברו אצל הנתבעת עובר לשנת 2012.

היות ולטענת המלון כספי המעילה הופקדו לחשבונות משותפים לנתבעת ולבעלה, שמעון אבן-צור, ואף דירת המגורים היוקרתית שנרכשה בכספי המעילה נרשמה על שמם של שני בני הזוג יחד, צורף אף בעלה של הנתבעת כצד לתובענה.

בחודש ינואר 2014, כאמור, סיימה אבן-צור את עבודתה בכפר הנופש כינר. בסיום תקופת עבודתה קיבלה פיצויי פיטורים בסך של 113,800 שקל וסך של 150,716 שקל מקופת הגמל מבטחים.

ואולם, נטען, חלף עוד זמן מה בטרם התגלתה המעילה. זאת, לאחר שבחודש מאי 2015, כשנה ו-4 חודשים לאחר סיום עבודתה של הנתבעת, ביצע סמנכ"ל הכספים של המלון, יצחק טולדנו, בדיקה שגרתית, במסגרתה מצא בספרים חוב בסך 1,170,000 שקל ללא ביסוס.

סמנכ"ל הכספים ביקש למחוק סכום זה מספרי החברה, בהיעדר הסבר לחוב, ויידע בכך את מנכ"ל המלון, אחיקם רמות, ואת יו"ר דירקטוריון החברה המפעילה את המלון, חברת כפר הנופש כינר, איל בן-יוסף.

בהמשך לכך הורה יו"ר הדירקטוריון שלא לבצע את המחיקה עד לבירור מקורן של כל התנועות בכרטיס זה לאשורן. במקביל, יצר בן-יוסף קשר עם רואה החשבון החיצוני המבקר את ספרי החברה לצורך בדיקת הנושא.

בעקבות הביקורות, נטען בתביעה, מצאו סמנכ"ל הכספים ורואי החשבון ממשרד רואי החשבון החיצוני ראיות רבות לנטילת סכומים בהיקפים רבים ביותר מקופת המלון, שלא כדין, שבוצעו בדרכים שונות; וביום 28.5.15 הודיע מנכ"ל המלון ליו"ר הדירקטוריון כי התגלתה מעילה בהיקף רחב בכספי המלון.

"כבר במועד זה התחוור כי המעילה האמורה בוצעה ויכלה להיות מבוצעת אך ורק על-ידי הנתבעת, אשר הייתה בעלת הגישה לסכומי הכסף במסומן ולעריכת מסמכי הנהלת החשבונות בחברה, ואשר הייתה אמונה על הנפקת הקבלות בתוכנת הנהלת החשבונות בגין קבלת הכספים", נכתב בתביעה.

עם גילוי מעשה המעילה, נטען, נפגשו נציגי המלון עם הנתבעת, בניסיון להביא להשבת כספי המעילה על-ידה, ללא צורך בפנייה לרשויות ולערכאות. אולם הנתבעת, אשר הודתה לטענתם בביצוע המעילה ואף החזירה באופן מיידי סכום כספי על חשבון הכספים שניטלו (סך של 500,000 שקל במזומן וסך של 1,100,000 שקל בשיק בנקאי) - סירבה להגיע לעמק השווה עם המלון באשר להשבת יתרת כספי המעילה הנטענת (המהווה את רובם המוחלט של הכספים החסרים).

"בנסיבות אלה", נכתב בתביעה, "לא נותרה בידי המלון ברירה אלא להגיש תובענה זו".

החודש אף הוגשה תלונה מטעם המלון כנגד הנתבעת למשטרת ישראל.

עו"ד ניסים מידן, בא-כוחה של חדוה אבן צור, מסר בתגובה: "התביעה כנגד מרשתי היא תביעה קנטרנית, הוגשה ללא עילה של ממש ובחוסר תום לב. מרשתי נפגשה עם נציגי כינר, הביעה חרטה והשיבה סכום של מיליון ושש מאות אלף שקל, סכום גבוה מהסכום שנטלה. לאנשי כינר לא היה די בזה והם דרשו סכום נוסף של מיליון ומאה שקלים, אך התנו זאת בכך שהנתבעת תסכים למנות את עוה"ד של כינר לכונס הנכסים על דירתה על מנת שימכור אותה - וזאת תוך התעלמות מהעובדה שאפשר היה לשלם את מיליון ומאה השקלים ללא מכירת הדירה, על ידי נטילת הלוואות, לרבות משכנתא על הדירה אלא שאז כונס הנכסים לא היה זוכה לשכר טרחה שמן בגובה מאות אלפי שקלים. אנחנו נגיש כתב הגנה ויהיו שם הרבה מאוד הפתעות שיפתיעו את כינר".

צרו איתנו קשר *5988