המבקר: ליקויים חמורים בתוכנית הקמת המאגר הביומטרי

שר הפנים סילבן שלום האריך את תקופת המבחן של המאגר הביומטרי ב-9 חודשים נוספים ■ מבקר המדינה יוסף שפירא: "אין די נתונים על תופעות גניבת הזהות וההתחזות כדי לקבוע אם המאגר הביומטרי נחוץ"

יוסף שפירא / צלם: אוריה תדמור
יוסף שפירא / צלם: אוריה תדמור

הקדים תרופה למכה? המשנה לראש הממשלה ושר הפנים, סילבן שלום, הודיע הבוקר (ג') כי החליט להאריך את תקופת המבחן של המאגר הביומטרי בישראל לת-9 חודשים נוספים, עד מארס 2016.

על-פי חוק, תקופת המבחן, שהחלה ביוני 2013, הייתה צפויה להסתיים ביום ראשון הקרוב.

בהודעה צוין כי "הארכת תקופת המבחן (הפיילוט) נועדה לאפשר פרק זמן נדרש ללמידת הסוגייה, הן לשר הפנים הנכנס, סילבן שלום, והן לחברי ועדות הכנסת שיתכנסו לראשונה בימים הקרובים ויידרשו להכריע בעניין וללמוד את הנושא לעומקו בטרם יגבשו עמדה ויקבלו החלטה".

עיתוי ההודעה של השר אינו מקרי - ההודעה ניתנה שעות ספורות בלבד לפני פרסום דוח ביקורת שערך מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, על תקופת המבחן של המאגר הביומטרי בישראל, ובניגוד לעמדה של משרד הפנים בעבר, לפיה בתום תקופת המבחן תוחל באופן הדרגתי חובת הצטרפות של כלל אזרחי ישראל למאגר.

דוח המבקר מצביע על ליקויים חמורים בתוכנית הקמת המאגר הביומטרי, שלא תוקנו במהלך תקופת המבחן. אחד הכשלים החמורים ביותר שעולים מדוח המבקר נוגע להיעדר נתונים לביסוס הצורך במאגר הביומטרי.

הצורך המרכזי שלשמו הוקם המאגר הביומטרי הוא מניעת גניבת זהות, התחזות ומצב המכונה בעגה המקצועית "הרכשות כפולות" - מצב שבו אדם מתחזה לאחר ומקבל מסמך זיהוי ששמו של אחר מצוין בו, אך המאפיינים הביומטריים הכלולים בו הם של המתחזה. באופן זה, אדם יכול להחזיק בכמה זהויות.

למרות זאת, מדוח המבקר עולה כי לרשות לניהול המאגר הביומטרי אין מידע ונתונים על היקף תופעת גניבת הזהות וההרכשות הכפולות, והנזק הנגרם בגינן.

אף שהרשות לניהול המאגר הביומטרי נוקטת צעדים לאיסוף המידע והנתונים על תופעות אלה, עד לינואר 2015 טרם גובשה תשתית שתאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה בהתבסס עליה, בסוף תקופת המבחן של המאגר הביומטרי.

חשש מזיוף ומדליפת נתונים

במשך שנים מתמודדת מדינת ישראל עם זיוף תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר וכן תופעות של גניבת זהות. בדצמבר 2009 קיבלה הכנסת חוק שלפיו יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני, שיאפשרו לאמת את זהות מחזיקיהם באמצעות מידע ביומטרי שייכלל בשבב - תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות אצבעות. כמו כן, נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי.

התוכנית עוררה ביקורת רבה וחששות בקרב מומחים לפרטיות ולאבטחת מידע, כי תהיה דליפה של המידע ממאגרי המידע הביומטרי, ונתונים של אזרחי המדינה יהיו חשופים לגורמים עוינים.

הביקורת הציבורית כוונה בעיקר נגד הקמת מאגר ביומטרי ולא נגד המעבר לתעודות זהות חכמות. בין המבקרים היו גם אנשי אקדמיה מתחום המחשבים והטכנולוגיה, שהתריעו על הקלות הרבה שבה ניתן יהיה לזייף טביעת אצבע עם דליפת הנתונים, ואיבוד אמצעי הזיהוי החשוב הזה ללא דרך חזרה.

לטענת מומחים, פריצה בודדת, חד-פעמית למאגר הביומטרי תגרום לנזק בלתי הפיך שממנו לא תהיה דרך חזרה, ובעקבותיה עלולים אזרחים רבים לאבד את זהותם.

בשל הביקורת, נקבע כי תתקיים תקופת מבחן של שנתיים כדי לבחון, בין השאר, את נחיצות קיומו של המאגר, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש במאגר. תקופת המבחן החלה ב-30 ביוני 2013, ובמהלכה הנפיקה רשות האוכלוסין תעודות חכמות לכ-430 אלף תושבים.

על הרקע הזה פתח משרד מבקר המדינה בבדיקת הפעולות שעשו רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי בשנה הראשונה של תקופת המבחן. ממצאיו, כך נראה, מחזקים את החששות הקיימים.

מעורבות בעבריינות

בדוח הקודם העיר משרד המבקר למשרד הפנים כי אין בידיו נתונים כמותיים, ולו חלקיים, על הבעיות שהעלה כנימוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות הזיהוי ובמאגר מידע - זיוף מסמכי זיהוי ותיעוד כפול - על שכיחותן ועל מאפייניהן, ולכן אין בידי משרד הפנים תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה. לפי ממצאי המבקר בדוח החדש, נכון לינואר 2015, מידע זה טרם נאסף והוצג בפני מקבלי ההחלטות.

בינואר 2015 מסרה המשטרה כי העבודה המקיפה שערכה, מלמדת על שיעור מעורבות גבוה בעבריינות בכלל ועברות הונאה בפרט, בקרב מי שרשות האוכלוסין וההגירה הנפיקה להם תעודת זהות נוספת בשל אובדן או גניבה - פעמיים או יותר במהלך 10 שנים.

משרד המבקר מעיר בדוח כי המידע והנתונים הנוגעים לתופעות גניבת הזהות וההתחזות והנזק הנגרם בגינן, מהווים תשתית מרכזית להחלטה בדבר נחיצות המאגר. על כן, כותב שפירא בדוח, "לפני שתתקבל החלטה בסיומה של תקופת המבחן בדבר הצורך בקיומו של מאגר ביומטרי, על משרד הפנים להביא לפני מקבלי ההחלטות מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות (הרכשה כפולה) והנזק הנגרם בגינן".

משרד המבקר מוסיף בדוח כי "אין להסתפק בנתונים על הקלות שבה ניתן לזייף את התעודות הישנות - נתונים המצדיקים את המעבר לשימוש בתעודות חכמות, אך לא בהכרח את הצורך במאגר - אלא יש לנסות ולהעריך באופן מקצועי ומבוסס, ככל הניתן, מה תהא היכולת לקבל תעודות כפולות ומה יהיה הנזק בגינה לאחר המעבר של כלל האוכלוסייה לשימוש בתעודות חכמות".

עוד מציין המבקר כי במהלך תקופת המבחן לא נבחנו כראוי החלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו. כך למשל, "חלופת התשאול" - עריכת תשאול שמטרתו לאמת את זהות מבקשי התעודות החכמות כדי למנוע הנפקת תעודה חכמה למתחזים - נמצא על-ידי המבקר כלא מספק (רשימת השאלות מצומצמת), כאשר עד ינואר 2015 חלופה זו כלל לא נבחנה.

כשל בסורק

עוד נמצא בדוח המבקר כי על אף שמערכת הליבה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי היא מערכת השוואה ביומטרית, המשמשת להשוואת הנתונים הביומטריים לצורך איתור זהויות כפולות ולמניעת התחזות, בתקופה המבחן נעשה שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית.

בנוסף, נמצא כי במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם, אך למרות זאת נלקחו טביעות אצבע מ-430 אלף תושבים בסורק הישן, שכאמור רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שאינו מתאים ויש צורך להחליפו בדחיפות.

המבקר מצא כי נוכח הימצאות מאות אלפי טביעות אצבע שהורכשו בסורק זה בתעודות החכמות ובמאגר, נדרשת לעתים עבודת השוואה ידנית ארוכה ומורכבת של טביעות האצבע ברשות לניהול המאגר הביומטרי, ולעתים קשה לאמת את זהות התושב למול התעודה החכמה שהונפקה לו.

"לעצור מיד את הניסוי"

לפני כחודש וחצי קרא המבקר שפירא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר הפנים דאז, גלעד ארדן, לעצור בדחיפות את החקיקה הנוגעת למאגר הביומטרי בשל ליקויים שנמצאו בו.

שפירא שיגר מכתב לנתניהו וארדן לגבי דוח הביקורת שערך, ושנשלח אליהם טרם פרסומו, וציין כי "הואיל ודוח הביקורת מעלה ליקויים מהותיים, ומכיוון שלדברים משמעות ציבורית מרחיקת לכת ורגישות רבה", הוא מבקש מהם להביא לידיעתו בהקדם את הפעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהועלו בדוח - בטרם יתחיל הליך החקיקה בנושא.

החוק קבע כי עד ל-28 ביוני השנה תחליט הכנסת אם תקופת המבחן של המאגר הביומטרי הסתיימה בהצלחה, או שנדרש להאריכה או לבטל את המאגר הביומטרי. ואולם, בהתאם להודעתו של השר שלום מהיום, כאמור, תתקיים תקופת מבחן נוספת.

הודעתו של השר, שלכאורה נועדה להרגיע את מבקרי תוכנית המאגר הביומטרי, כבר מעוררת ביקורת. היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, אמר היום: "הארכת הניסוי הביומטרי היא הונאה של הציבור. מדובר בניסיון גס שנועד לטשטש את רישומן הקשה של תוצאות הניסוי הביומטרי הכושל ולהחביא אותן, במיוחד על רקע דוח מבקר המדינה שיתפרסם היום ודוח המומחים שפרסמנו.

"על הממשלה להציג את הניסוי ולהתמודד איתן, גרועות ככל שיהיו. אם יש צורך לעיין בתוצאות ולקבל על בסיסן החלטה, אין בעיה לעשות זאת כעת, על בסיס הפעולות שנערכו בשנתיים של פעילות כושלת, מבלי להמשיך את הכנסת האזרחים למאגר הביומטרי.

"אנו קוראים לחברי הכנסת שלא לקחת חלק במהלך הזה ולעצור מייד את הניסוי הביומטרי בוועדת הכנסת הרלוונטית או במליאת הכנסת, אשר אמורות לדון בנושא".

"הכתובת הייתה על הקיר"

עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, מסר כי "דוח המבקר מלמד, לא בפעם הראשונה, עד כמה ההתעקשות להקים מאגר ביומטרי מיותר ומסוכן פגעה בביטחונם של אזרחי המדינה, שכן היא מנעה במשך שנים הנפקת תעודות זהות חכמות שאינן נשענות על מאגר.

"הכתובת הייתה על הקיר, ודוח המבקר מאיר עליה בזרקור: מה שכונה 'הפיילוט' לבחינת המאגר הביומטרי, נמנע מבחינת חלופות אמיתיות למאגר. אלמלא ההתעקשות להקים מאגר ביומטרי, כבר מזמן היו לאזרחי המדינה תעודות חכמות הנושאות מידע ביומטרי על גבי שבב המוטבע בהן, בלא צורך במאגר מרכזי, על שלל הסיכונים שיש עימו".

צרו איתנו קשר *5988