הנקראות ביותר

השר שטייניץ: "לא נכנענו, נלחמנו בחברות הגז"

הקבינט דן היום במתווה משק הגז ■ שר האנרגיה: "ישראל הטילה על חברות הגז מגבלות ששום מדינה מערבית אחרת לא הטילה" ■ "אני מעריך כי דלק ונובל ימכרו את 'כריש' ו'תנין' בתוך כמה חודשים"

יובל שטייניץ ואיתן ששינסקי / צילום: אוריה תדמור
יובל שטייניץ ואיתן ששינסקי / צילום: אוריה תדמור

אחרי חודשים של משא ומתן, לחצים כבדים מצד שותפויות חברות הגז, ביקורת ציבורית נרחבת על כניעת הממשלה לטייקונים והתפטרותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, על רקע לחץ מצד הממשלה לרכך את מתווה הפשרה בנושא משק הגז, התכנס היום (ה') הקבינט המדיני-ביטחוני (למעט שר האוצר משה כחלון שבחר שלא להשתתף בדיונים בשל קרבתו לקובי מימון, בעל השליטה בישראמקו) לדון במתווה משק הגז. הקבינט לא צפוי היה להכניס שינויים במתווה, וגם לא נדרש לאשר אותו, כל שהיה עליו לעשות הוא לאשר כי מדובר בסוגיה מדינית שמצדיקה את עקיפת הממונה על ההגבלים. אולם, שר הכלכלה ויתר על סמכותו וכעת הממשלה צפויה לאשר את המתווה.

loading

לפני סיום הישיבה בקבינט, אמר ל"גלובס" שר האנרגיה, יובל שטייניץ, כי המדינה לא נכנעה לחברות הגז, אלא נלחמה מולן.

- מהו ההישג המשמעותי של המתווה בעיניך?

"הדבר החשוב ביותר לישראל הוא פיתוח מאגר 'לוויתן', ואת זה המתווה מסדיר. מאגר לוויתן התגלה בשנת 2010, ומאז לא קרה דבר. העובדה היא שלא רק שהמאגר לא פותח ושהמסים שאמורים להגיע למדינה נדחו, אלא שמאז, אף חברה בינלאומית לא הגיעה לישראל. ללבנון ולקפריסין, לעומת זאת, ששם עתודות הגז נמוכות יותר - כל החברות הבינלאומיות דווקא כן הגיעו. אז איך את מסבירה את זה? התשובה היא שישראל כנראה לא מספיק אטרקטיבית".

- הציבור מרגיש שהמדינה נכנעה לחברות הגז ולא שמרה על האינטרס הציבורי.

"לגבי האינטרס הציבורי - אני הייתי זה שנלחם מול חברות הגז כדי להכפיל את המסים שהן משלמות, אז שאף אחד לא יטיף לי בנושא. מעבר לכך, הטענה היא פשוט לא נכונה. המדינה נלחמה גם עכשיו. חשוב שהציבור יבין שישראל הטילה על חברות הגז מגבלות ששום מדינה מערבית אחרת לא הטילה. הראשונה היא הגבלה על הייצוא - נכון להיום פחות מחצי מהגז מיועד ליצוא, וזו מגבלה קשה על החברות.

"מגבלה שנייה היא מחיר הגז - ואנחנו המדינה המערבית היחידה שמציבה מחיר תקרה. המגבלה השלישית, והחמורה מכולן, היא שאומרים לחברות הגז שהשקיעו כסף, חיפשו ומצאו, שכעת עליהן למכור או לדלל את האחזקות שלהן במאגרים. אנחנו למעשה אומרים לחברות 'טעינו, אנחנו מצטערים, אבל החלטנו לקחת לכם את המאגרים'".

- המדינה מתגאה בכך שמאגרי "כריש" ו"תנין" ימכרו בטווח של עד שנה וחצי. ואולם, רק אתמול טענה חברת אדיסון, המועמדת המובילה לקניית שני המאגרים, שלא תהיה מוכנה לחכות יותר מכמה חודשים.

"אני מעריך כי הם ימכרו בתוך כמה חודשים. לדלק ולנובל יש אינטרס למכור אותם כמה שיותר מהר מכמה סיבות.

הסיבה הראשונה היא, שרק כאשר ימכרו שני המאגרים, לוויתן יקבל את זכויות הייצוא של שלהם (הגז במאגרי כריש ותנין מיועד למשק המקומי, ומכסות הייצוא של שניהם יועברו ללוויתן - ה"כ). סיבה שנייה היא, שדלק ונובל רוצות לראות את הכסף כמה שיותר מהר. והסיבה השלישית, שהיא גם המשמעותית ביותר, היא שהן לא ירצו שהמאגרים יגיעו לידי נאמן, משום שאז המדינה היא זו שתחליט באילו תנאים היא תמכור את המאגרים. נובל ודלק ניסו למנוע את העברת המאגרים לידי נאמן, אבל זה משהו שהתעקשתי עליו".

- יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל, מזכיר בימים האחרונים ששר הכלכלה, אריה דרעי, צריך לעבור דרכו על מנת לאשר את הפעלת סעיף 52 שמאפשר לעקוף את גילה. אתה לא חושש מכך?

"לא. נכון, לפי סעיף 52, שר הכלכלה צריך לשמוע את עמדתו של יו"ר ועדת הכלכלה ושל חברי הוועדה, אך לא לקבל את אישורם".

- מתי יפורסם המתווה לשימוע ציבורי?

"אין סיבה שהוא לא יפורסם כבר היום, אחרי ישיבת הקבינט, או מחר בבוקר".

פרופ' איתן ששינסקי, יועצו של השר ומי שעמד בראש הוועדה להכפלת המיסוי על רווחי הגז, מחזק את דבריו של שטייניץ. בראיון ל"גלובס" הוא אומר: "אני חושב שאחד הדברים המשמעותיים שלא דיברו עליו מספיק הוא שהמתווה יאפשר את ההוצאה לפועל של המלצות הוועדה (ועדת ששינסקי, ה"כ) בנוגע למחיר הגז בחוזי הייצוא.

"הרי החשש שלנו בזמנו היה שחברות הגז יעשו מניפולציה. שהן ייצאו את הגז לחברה פלונית במחיר נמוך שעליו הם ישלמו מסים, ושאותה חברה פלונית תמכור את הגז לחברה שלישית במחיר גבוה יותר. על פי המתווה הנוכחי, חברות הגז ייאלצו להציע בחוזי גז עתידיים בישראל את אותם התנאים של חוזי הייצוא".

- המדינה מאפשרת למאגר "תמר" לייצא גז למצרים עוד לפני שמאגר לוויתן יחובר לחוף, זאת בניגוד לדרישה שלה בעבר.

"אני חושב שזו החלטה נבונה. משק הגז העולמי עובר שינויים, וטוב מאוד שישראל מתאימה את עצמה אליהם. מחירי הגז בעולם יורדים עקב היצע עולה של גז. בארה"ב, למשל, מחיר הגז מגיע ל-3 דולרים ליחידת אנרגיה, ובאירופה המחירים נעים סביב 7 דולרים. טוב שישראל מעודדת יצוא מהיר כדי שלא יהיה מאוחר מדי. לא רק זו, אלא שיש להגדיל את מכסות הייצוא לפי המלצות ועדת צמח".

נזכיר, כי ועדת צמח שהוקמה לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, קבעה כי ישראל תשמור לעצמה עתודות גז של 450 מיליארד מטר מעוקב של גז (BCM) ותייצא כ-500 BCM. ואולם, בעקבות סערה ציבורית, החליטה הממשלה להתערב ולקבוע כי ישראל תשמור לעצמה 540 BCM. "הביקוש לגז בישראל הוא נמוך בהרבה מהצפוי, ולכן אין שום סיבה לא לבחון מחדש את הגדלת המכסות", אומר ששינסקי.

- ביקורת אחת על המתווה אומרת שעם כל הכבוד למתווה, לא באמת תהיה תחרות במשק הגז.

"זה לא מדויק. גם אם התחרות היא לא מלאה, לתמר ייכנס שחקן אחר עם מדיניות אחרת, ובאמצעות המכירה של כריש ותנין ייכנס עוד שחקן. מעבר לזה, הדבר המשמעותי הוא שנקבע תאריך סופי לפיתוח לוויתן, וזה חשוב. לדלק אולי יש אינטרס בפיתוח מהיר של לוויתן משום שהיא יוצאת מתמר, אבל לנובל שנשארת בתמר היה אינטרס הפוך. המתווה מחייב את נובל לפתח את המאגר עד אמצע שנת 2019".

- לפי המתווה, מחיר הגז בישראל יישאר ברמתו הנוכחית.

"מחיר הגז בישראל הוא סביר לחלוטין. הדבר המשמעותי ביותר בעיניי הוא שינוי שיטת ההצמדה, וזה משהו שהמתווה מסדיר. אני מודה שהדאיג אותי מאוד ההצמדה שעליה חתמה חברת החשמל (חוזה חברת החשמל צמוד למדד המחירים לצרכן האמריקאי והישראלי בתוספת 1% לשמונה שנים. לאחר מכן, המחיר מוצמד למדדי המחירים מינוס 1%, ה"כ). לפי ההצמדה הזאת, מחיר הגז בישראל בשנת 2025 יהיה גבוה ב-20% מהמחירים באירופה, שכפי שאמרתי הם יורדים. וזה לא סביר בעיניי".

חברי הקבינט מבקרים את דרעי: עשית ספין

"לפני כמה ימים שלח שר הכלכלה מכתב שמיועד לראש הממשלה, בו הוא מפרט את התנאים שלו להפעלת סעיף 52. המתווה עונה על כל התנאים של השר, והוא בכל זאת החליט לא לחתום היום", מבקר אחד מחברי הקבינט את החלטתו של דרעי שלא להפעיל את סעיף 52.

"אם זה לא ספין תקשורתי, אני לא יודע מה זה כן. התנאים שהציב באותו מכתב סוכמו כבר ממילא. לא רק זו, אלא שעוד באותו היום בו הוא שלח את המכתב ה'סודי' לראש הממשלה, הוא שלח אותו גם לתקשורת", טוען חבר קבינט שני שהשתתף בישיבה. "העובדה כי השר בחר שלא להפעיל את הסעיף היא לא הרואית ולא נעליים, היא בסך הכל נועדה לפטור אותו מביקורת ציבורית".

יועץ התקשורת של השר אריה דרעי: "לאחר שהשר דרעי שמע בישיבת הקבינט את כל הגורמים הביטחוניים והמדיניים ושאר הגורמים המקצועיים, הוא החליט שהחלטה תקדימית להפעלת סעיף 52 צריכה לקבל הממשלה באישור הכנסת. מדובר בהחלטה בעלת השלכות ביטחוניות וכלכליות עצומות ולכן ראוי שהיא תתקבל על ידי הממשלה כולה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות