רשות החשמל סבורה כי המחיר הנכון ביותר לגז טבעי בישראל כיום הוא 4.9 דולר ליחידת חום (לעומת המחירים בשוק העומדים כיום על 5.5-5.7 ליחידת חום) כך עולה מהפרוטוקולים של דיוני צוות קנדל שקדמו להכנת המתווה למשק הגז, שפרסם היום (ג') האוצר.
מהפרוטוקולים עולה כי הרשות המליצה לא להטיל פיקוח על מחירי הגז אלא להצמידם למחירים בשווקים בינלאומיים תחרותיים, בתוספת מנגנונים שימנעו תנודתיות חריפה מדי. יצויין כי המלצות אלה, מתבססות על חוות דעת שהזמינה רשות החשמל מיועץ הגז הבינלאומי סרג'יו אסקארי. לפי הנתונים שהציג האוצר בדיונים הפנימיים של הצוות מחירי הגז בישראל קרובים לממוצע של מדינות המפיקות גז ונמוכים מהממוצע במדינות אחרות שאינן מסבסדות גז (בקבוצה הכוללת מדיניות המייבאות גז). גם מחירי הגז לתעשייה היו נמוכים יחסית.
עוד נציין כי במתווה הסופי שהוצג היום הוחלט לנקוט בצעדים שישמרו את רמת המחירים הנוכחית גם בחוזים עתידיים אך נדחתה הטלת פיקוח או צעדים אחרים שנועדו להוביל להורדת המחירים מרמתם הנוכחית.
המשתתפים הקבועים בדיוני צוות קנדל היו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, נציגי האוצר ובראשם הממונה על התקציבים אמיר לוי, סגנו לענייני תשתיות אודי אדירי ורכזת האנרגיה הכפופה לאדירי עדי חכמון. כמו כן השתתף בדיונים מטעם אגף תקציבים באוצר אלון אטקין העומד בראש וועדת המחירים שדנה מזה שלוש שנים בהטלת פיקוח על מחירי הגז. את המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה ייצגו פרופ' יוג'ין קנדל וסגנו מוריס דורפמן. משרד התשתיות הלאומיות שיגר לצוות חמישה נציגים בראשות המנכ"לית אורנה הוזמן-בכור, הממונה על הנפט אלכסנדר (סשה) ורשבסקי ממלאת מקום היועצת המשפטית אריאל כהאן ועוזר המנכ"לית. את רשות ההגבלים העסקיים ייצגו היועץ המשפטי עו"ד אורי שוורץ והכלכלן הראשי ד"ר אסף אילת.
בישיבה הראשונה שנערכה ב-25 לדצמבר הציגה רשות ההגבלים את הצעדים האפשריים העומדים בפני הממשלה. נציגי הרשות הדגישו כי פנייה לבית הדין להגבלים עסקיים תביא לפתיחת הליכים משפטיים שיימשכו שנים וכי פיתוח מאגרי הגז יעוכב עד לסיום ההליכים. ברשות ציינו כי על הכרעת בית הדין ניתן לערער בזכות לבית המשפט העליון. בישיבה סוכם כי הממונה דיוויד גילה "ימשיך בהליכים מול בית הדין" למרות שלא ידוע על פנייה כזו מצדו של גילה. הישיבה השנייה נערכה ארבעה ימים לאחר המפגש הראשון, ב-29 לדצמבר. בישיבה זו הסכימו המשתתפים כי נפלה לידיהם "הזדמנות לשנות את מבנה משק הגז בישראל, שהינו חיוני ביותר לכלכלה הישראלית ובעל השפעה מאקרו כלכלית". בישיבה השלישית הציג אגף תקציבים באוצר את האומדן שלו לעלות למשק של עיכוב בפיתוח מאגר הגז "לווייתן".
לדעת האוצר הנזק שייגרם כתוצאה מעיכוב בפיתוח מאגר הגז הענקי יהיה בעל שני רכיבים: המחסור בגז שייאלץ את הלקוחות לרכוש דלק יקר יותר במקום הגז ואובדן הכנסות למדינה מתמלוגים שיזמי לוויתן היו אמורים לשלם על מכירות הגז מהמאגר. לפי התחשיב, ברכיב של מחסור בגז ייגרם למשק נזק של 97 מיליון דולר אם "לוויתן" לא יפותח בשנת 2018 (כפי שתוכנן לפני שגילה חזר בו מהסכם הפשרה ע"ב), ונזק בגובה דומה בשנת 2019. הנזק צפוי לזנק ל-237 מיליון דולר ב-2020 ול-347 מיליון ב-2021 - אם לוויתן לא יפותח בשנים אלה. ברכיב של אובדן (או דחיית) הכנסות למדינה ממיסים - מדובר על הפסד הכנסות בהיקף של כמיליארד דולר לשנה החל מ-2019, לפי הערכה שמרנית.
נושא מרכזי נוסף שעלה בישיבה הוא ניתוח שערך האוצר בניסיון לבדוק האם מונופול "תמר" מנצל לרעה את כוחו כדי להכתיב תנאים בלתי סבירים בהסכמי הגז מול לקוחות פרטיים. הניתוח התבסס על הסכמי הגז שחתמו שותפי "תמר" עם יצרני החשמל בין השנים 2011 ל-2014. הניתוח העלה כי המחירים בהסכמי הגז לא עלו באופן משמעותי, אך חלה הרעה בתנאים אחרים בהסכמים כמו שיעור הכמות שהלקוח מתחייב לשלם עבורה בכל מקרה מתוך הכמות הכוללת (Take or Pay ). הממצאים הובילו את אנשי אגף התקציבים למסקנה כי " מונופול נובל -דלק מנצל את כוחו המונופוליסטי לאור העובדה שהוא משווק יחיד לצרכני העוגן במשק בטווח הקרוב. מיעוט שחקנים בצד ההיצע והיעדר התחרות משפיעה על המחיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
