נכשלו בהגנה על המשק

הגיע הזמן שבנק ישראל יודה בכישלון ויחליף דיסקט, ויפה שעה אחת קודם

שטרות, שקלים, כסף ישראלי / צילום: שאטרסטוק
שטרות, שקלים, כסף ישראלי / צילום: שאטרסטוק

ב-31/5/2001 נקבע שפל כל הזמנים של סל המטבעות לעומת השקל - 78.59. מנקודה זו ואילך התחזק הסל באופן הדרגתי עד לשיא של 106.64. זה קרה ב-7/2/2006. משם ואילך חווה השקל עדנה בלתי מוסברת שהגיעה לשיאה ביום שישי האחרון כשבשעות אחר הצהרים שוב נסחר סל המטבעות סביב נקודת השפל של כל הזמנים. 25% תיסוף תוך פרק זמן של תשע שנים, שבמהלכן, יש להזכיר, רכש בנק ישראל כ-70 מיליארד דולר על מנת להגן על המשק מפני התחזקות השקל.

מצד אחד אינני מצטרף לדמגוגיות חסרות טעם וריח של גורמים אינטרסנטיים הטוענים כי בנק ישראל הזיק למשק בעצם התערבותו. ההתערבות לכשעצמה הצילה את המשק מאסון כלכלי. בכול פעם שהשקל מתחזק צץ הדמגוג שנהנה לספור את הפסדי בנק ישראל. משום מה הדמגוגים תמיד "שוכחים" שלושה דברים מהותיי:

א. 20 מיליארד שקל הפסד זו ירושת בנק ישראל מתקופת הנגיד פרנקל.

ב. התועלת למשק מעצם העובדה שהדולר לא נסחר ב-2.5 שקל לדולר (מה שכנראה היה קורה לולא ההתערבות) עולה פי כמה וכמה על הנזק לכאורה. לולא התערבות בנק ישראל הייתה חצי מהתעשייה המקומית סוגרת את הבסטה ומוסרת את המפתחות.

ג. משום מה תמיד נזכרים למדוד הפסדים על הנייר כשהשקל מתחזק. כשהוא נחלש ונרשמים רווחים (שוב על הנייר) הדמגוגים נעלמים.

מצד שני אין מנוס אלא להודות בכישלון הבנק שמסתגל לאט מדי ומאוחר מדי לשינויים הדרמטיים שמתחוללים בשווקים הבינלאומיים והגיע הזמן שקברניטי המש ק- הנגידה, שר האוצר וראש הממשלה - יתחילו לשאול את עצמם מדוע זה קורה. איך ייתכן שבנק ישראל רכש 70 מיליארד דולר במשך שבע שנים ולמרות זאת תוסף השקל ב-25%.

אחד התירוצים הקלושים שחוזרים על עצמם בכל פעם שמנסים להסביר את הכישלון למי שאינו מבין הינו העודף בחשבון השוטף - גז, היי-טק וכל השאר. אז בואו נעשה סדר ונודה על האמת. משנת 2007 הסתכם כל העודף בחשבון השוטף, כולל השנה, בכ-60 מיליארד דולר - פחות מהסכום אותו רכש בנק ישראל. למי ששכח, אני רוצה להזכיר שגם בשנים 2004-2006, בהן נחלש השקל משמעותית, הגיע העודף בחשבון השוטף ל-15 מיליארד דולר. אז חברים, תשכחו מהמנטרה הקלושה - לא העודף בחשבון השוטף גרם לתיסוף. אז מה כן?

התשובה מצויה בחלקה בחשבון ההון - פעילות הולכת וגוברת של הגופים המוסדיים שרכשו הגנות מפני התחזקות השקל ובכך תרמו משמעותית לתיסופו ופעילות גופים ספקולנטים כחלק ממלחמת המטבעות הכלל עולמית - בנקים זרים, קרנות גידור וגם משקיעים מקומיים. מדוע בחלקה? היות וחלק מפעילות זו אפילו לא משתקפת בחשבונות הלאומיים שלנו.

פעילות הגופים המוסדיים הינה לגיטימית, אם כי היקפי הפעילות ואופייה מעלים לא מעט תמיהות בקרב אנשי המקצוע האם הגופים המוסדיים אכן מנהלים את חשיפות המט"ח על פי סטנדרטים מקצועיים, או שמא ההיקפים האדירים ודרך הביצוע מעידים על אופי ספקולטיבי הרואה בתיסוף השקל לכשעצמו מקור תשואה חדש. לשם כך קיימת המפקחת על הביטוח ושוק ההון. בנוסף לכך אם הגופים המוסדיים הם הבעיה הגורמת לשקל להתחזק ובכך פועלים כבומרנג משום שהתעשייה נחלשת, הרי שהפתרון לבעיה הוא פשוט.

פעילות בנק ישראל והאוצר לנוכח מלחמת המטבעות היוצרת זרימת כספים ספקולטיביים בהיקפים אדירים לישראל היא זו שלוקה בחסר.

בנק ישראל כשל בתפקידו, היות ולא ייתכן שסגנית הנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנבג תאמר רק במרץ האחרון שעל בנק ישראל לוודא שהפיחות בשקל יימשך ומאותו רגע השקל מתוסף באופן חד. לא ייתכן שנגידת הבנק תביע לפני שבועיים דאגה ממצב היצוא ותציין מפורשות כי השקל מתוסף ביחס לשווי המשקל ומאותו רגע ותוך שבועיים מכפיל את עצמו התיסוף מתחילת השנה. כשהשוק מזלזל כל כך בבנק המרכזי זה המצב הכי מסוכן לכל משק, בפרט המשק הישראלי. וכשבנק ישראל והאוצר ממשיכים להתמודד עם המצב שנוצר בדיוק באותה דרך בה התמודדו עד כה אין פלא שהם לא מצליחים לשנות את הסנטימנט כלפי השקל. נהפוך הוא - זרם הספקולנטים המהמרים לטובת השקל רק הולך וגדל. מישהו בבנק ישראל חייב להבין שהשיטה הנוכחית כבר לא עובדת, שחייבים להחליף דיסקט ויפה שעה אחת קודם.

על כל הגורמים הנוגעים בדבר להתכנס מידית ולטכס עצה, שכן אחרת בנק ישראל ייכשל באחד מהתפקידים המרכזיים אותם נטל על עצמו, האוצר יוכל לשכוח מתחזיות הצמיחה לשנים 2015-2016 אותן פרסם לפני מספר ימים ונתניהו יוכל לשכות מאומת הסייבר בבאר שבע - אולי בפאלו אלטו, אולי בהודו אבל לא בישראל.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

צרו איתנו קשר *5988