הנקראות ביותר

מי חיפש את ברכה ולמה?

היועמ"ש צריך ליזום חקירת המקרה של תנ"צ ברכה גם לגופו, וגם כדי להילחם בהכפשות

תנ"צ אפרים ברכה / צילום: פלאש 90
תנ"צ אפרים ברכה / צילום: פלאש 90

לפני כמה ימים כתבתי כאן מאמר תחת הכותרת: "מי מחפש את תנ"צ ברכה". כתבתי שם כי "לאחרונה יש פרסומים רבים על חשדות "חדשים" נגד תת-ניצב אפרים ברכה. מדווחים שהמשטרה חוקרת אותו, שעומדים להשעות אותו, יש עיתונים הנוזפים ביועץ המשפטי ובמפכ"ל על שאינם משעים את ברכה כבר עכשיו, מיד, אתמול.

המאפיין שבלט לי בפרסומים אלה (חלקם הקטן גם ב"גלובס" ועיתונים אחרים) היה היעדר ראיות מוכחות נגד ברכה. זה לא הפריע לאתר "מחלקה ראשונה" לכנות אותו, את ברכה, "פושע", למרות שמעולם לא הורשע. היו נגדו כמה חקירות על טענות כאלה ואחרות שנבדקו ונמצאו ללא בסיס עובדתי. כלומר, ברכה, ככל שאנחנו יודעים - הוא אדם נקי לחלוטין. והוא נשאר כזה כל עוד לא הוכח אחרת, אפילו אם נכתב אחרת.

loading

פגיעה באמצעות התקשורת

אבל חלק מהתקשורת שחיפשה את ברכה רצתה בכוח לתת לו דימוי של אדם מושחת. למה? הרי זה לא הגיוני. כי מה שאנחנו כן יודעים על ברכה זה שהוצע לו שוחד של 200 אלף דולרים, והוא עמד בפיתוי הגדול, והלך למשטרה לדווח על כך - מה שהתחיל את פרשת הרב פינטו.

קיראו עוד ב"גלובס"


אותה פרשה שכנראה גם חרצה את גורלו. כי פינטו ופינטואים מכל הסוגים ומכל המגזרים לא שוכחים. אם פגעת בהם, לא ינוחו עד שיחסלו אותך. יש מקומות שהחיסול נעשה באמצעות כלי נשק. יש מקומות שהנשק הוא השמצות והכפשות. בשני המקרים יש בדרך-כלל אנשים שמכוונים - ומשלמים. ולפינטו ושכמותו יש את הכסף והקשרים כדי לנהל קמפיין כזה.

מי פה הפושע האמיתי?

החקירה צריכה להתמקד בשתי שאלות: האחת - מי עמד מאחורי הקמפיין נגד ברכה? השנייה - למה? מה היו המניעים? האם היה מישהו שניהל? ואולי גם שילם? החקירה חשובה לא רק בגלל המקרה הספציפי, אלא כי התופעה של האשמות ללא עובדות מוכחות קיימת לא רק בעיתונים שציינתי, היא תופעה די כללית שכמותה ניתן לראות גם בעיתונים ארציים גדולים.

זו תופעה הרסנית, המכרסמת במרקם החברתי. היא הופכת את האדם לשבוי בידי התקשורת היכולה לנהוג בו כרצונה, בגלל אינטרסים שאינם תמיד מקצועיים, ולעתים יכולים להיות פליליים. לכן צריך לחקור את המקרה של ברכה - גם לגופו וגם כדי להילחם בתופעה.

לא אגודת העיתונאים האנמית, לא שום חקירת פרווה אחרת ובטח לא לצאת ידי חובה עם הביטוי "חשבון נפש". יש משטרה. אחד מאנשיה הופל בקרב קשה ואכזרי. היא זו שצריכה לחקור באופן יסודי. והיועמ"ש הוא זה שצריך ליזום, לפקח, וללוות את החקירה. הציבור זכאי לדעת מי פה היה הפושע האמיתי.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתראבאק, יואב יצחק