הזלילה הגדולה

לתשומת לב כחלון: הבעיה היא במעלימי המס, לא בזוללי הדירות ■ מדריך ומחשבון - מס על שכר דירה

משה כחלון וראש עיריית רמלה יואל לביא / צילום: לינור לוי
משה כחלון וראש עיריית רמלה יואל לביא / צילום: לינור לוי

1. הנה מקבץ ידיעות שהתפרסמו ב"גלובס" בשלושת החודשים האחרונים בתחום המס, פרי עטה של אלה-לוי-וינריב, כתבת המשפט של "גלובס":

בני זוג שכירים מיהוד, המחזיקים ב-15 דירות להשכרה, חשודים בהעלמת הכנסות משכר דירה בהיקף של 3 מיליון שקל. השניים הודו בחקירתם שרכשו יחד בשנים 2003-2011 לא פחות מ-11 דירות - אחת מהן משמשת אותם למגורים וחמש פוצלו לשתיים, כך שבסך-הכול הם משכירים 15 דירות תמורת 35 אלף שקל בחודש. כל זאת בלי שפתחו תיקים ברשות המסים ובלי לדווח כלל על הכנסותיהם מהשכרת הנכסים. בני הזוג, בסביבות גיל 50, מדווחים על הכנסה חודשית משותפת של כ-16 אלף שקל נטו: כ-7,000 שקל נטו בחודש שמרוויח הגבר מעבודתו כשכיר בחברת ישפאר, וכ-9,000 שקל נטו בחודש שמרוויחה רעייתו מעבודתה בבנק הפועלים.

תושב רעננה בן 64 רכש במרוצת השנים 10 דירות ולא דיוווח על הכנסותיו משכר דירה, שעמדו על כ-1.5 מיליון שקל בעשור האחרון. לתושב אין כל הכנסה מדווחת. רשות המסים גם טוענת כי בחיפוש בביתו נמצאו הסכמי הלוואות בהיקף של מאות אלפי שקלים - הלוואות שנתן תמורת ריבית בשיעור של 20% בשנה - וגם על הכנסותיו ממתן הלוואות לא דיווח.

תושב חוץ חשוד בהעלמת 1.5 מיליון שקל מהשכרת 4 דירות בבעלותו.

רופאה מאזור הצפון שהודתה בעבירות מס נהגה לשלם שכר דירה באמצעות מתן הזרקות בוטוקוס לבעלי הנכס.

רופאת משפחה מאזור פתח-תקווה נתפסה עם ציוד הזרקת בוטוקוס בשווי מאות אלפי שקלים, בכמות המספיקה לביצוע מאות הליכים. לטענתה, היא הזריקה הכול לעצמה.

רופא שיניים באזור ירושלים, בעלים של קליניקה המעסיקה עשרה עובדים, הודה בחקירה כי העלים קניות בסך מיליון שקל של שתלים וחומרים דנטליים ולא דיווח על עסקאות שביצע.

רופאה מאזור המרכז ניכתה הוצאות משפטיות בהיקף של כחצי מיליון שקל עבור מכירת דירתה בקיסריה, כחלק מתופעה שבה רופאים מנכים הוצאות אישיות מהעסק שלהם, מציגים אותן כאילו היו הוצאות של העסק המותרות בניכוי וכך מקטינים את חבות המס שלהם.

רופא שיניים מאזור חיפה קיזז באופן שוטף הצאות פרטיות, כגון רכישת מוצרי מזון בסופרמרקט למשפחתו, אכילה במסעדות ובבתי-קפה ואף את חשבון הטלוויזיה בכבלים.

רופא פנימאי מאזור טבריה השמיט יותר מחצי מיליון שקל מהכנסותיו כדי לממן את הליך הגירושים שלו.

קבלן תשתיות וכבישים מהגדולים בענף, תושב באקה אל גרבייה, ביצע עבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. על-פי כתב האישום, הוא קיזז בספרי החשבונות שבבעלותו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-121 מיליון שקל שהונפקו על-ידי גורמים שהוצגו על-ידו כקבלני-משנה הקשורים אליו, עבור עסקאות שלא בוצעו בפועל. המדינה ביקשה לחלט מהנאשם נכסי נדל"ן ומקרקעין בבעלותו, בשווי של כ-15 מיליון שקל, וגם צי של כלי רכב פרטיים שהחזיק לו ולבני משפחתו. בצי היו פורשה בשווי של יותר מחצי מיליון שקל, שני רכבי ב.מ.וו בשווי כולל של כ-900 אלף שקל, מרצדס בשווי של כחצי מיליון שקל וכלי רכב נוספים הרשומים על שם בני משפחתו בשווי כולל של כ-3 מיליון שקל.

בעליה של מרפאת שיניים פרטית בגבעתיים, תושב גני תקווה, נחקר בפרשת הבנק השווייצרי UBS, בחשד שהעלים הכנסות שנבעו מהחזקת חשבונות בנק בשווייץ. יתרת חשבונו של בעלי המרפאה עומדת על 700 אלף פרנק שווייצרי, כ-2.8 מיליון שקל.

אח ואחות, שני תושבי תל-אביב, חשודים גם הם באותה פרשה. היא אשת עסקים מתחום האופנה, והוא איש עסקים בתחום הנדל"ן. היא החזיקה חשבון בשווייץ עם יתרה של כמיליון פרנק, כ-4 מיליון שקל, והוא החזיק חשבון עם יתרת זכות של כ-600 אלף פרנק שווייצרי, כ-2.4 מיליון שקל.

שני אחים, מאבן יהודה ומנתניה, קבלני עבודות עבר ותשתיות, הורשעו בביצוע שורה ארוכה של עבירות מס בהיקף של כ-120 מיליון שקל, ובעבירות של סחיטה באיומים נגד ראש מועצה אזורית עמק חפר ומפקח בנייה במועצה. השניים הוציאו חשבונויות פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים, ניכו מס תשומות שלא כדין ודרשו הוצאות כוזבות וסתמיות בדוחות למס הכנסה, בסכום כולל של יותר מ-20 מיליון שקל.

תושב עתלית, כיום שכיר ובעברו בעל עסק לממכר חומרי אריזה בחיפה, חשוד גם הוא באותה פרשה. יתרת חשבונו בשווייץ עומדת על 400 אלף פרנק שווייצרי, כ-1.6 מיליון שקל.

2. אנחנו חושבים שבשלב הזה הרשימה היא בהחלט מספקת ובהחלט מייצגת. יסלחו לנו כל בעלי העסקים, העצמאים והשכירים, שמשלמים מס כחוק. אבל המדגם הזה הוא בעצם פרצופה של המדינה. כתבנו על כך כבר אין-ספור פעמים, אבל הכסף השחור הוא מכת מדינה, אף שיש שמתעקשים לגמד את ממדי התופעה. ייתכן שאנחנו רחוקים מממדיה ביוון, למשל, אבל ההשוואה הזאת אינה סיבה לגאווה.

הכסף השחור חוגג בישראל, באין-ספור דרכים יצירתיות, שאת חלקן יכולתם לראות בדוגמאות שהוצגו בפתיח. שכירים שאינם מדווחים על הכנסות אחרות, בעיקר משוק הנדל"ן; עצמאים שמשמיטים הכנסות, דוחפים הוצאות אישיות לתוך העסק או מוציאים תלושי שכר פיקטביים; עסקים גדולים, כן, אלה שאמורים להיות ברמת ביקורת גבוהה יותר, משמיטים הכנסות, משתמשים בחשבונות פיקטיביים ומערבבים בין האישי לחברה בע"מ. שוב, לא כולם עושים זאת, אבל זה בהחלט הפך דבר נורמטיבי לעגל פינות ולנסות לרמות את מס הכנסה.

התדירות שבה מופיעות ידיעות על העלמות מס בעיתונות הכלכלית הולכת וגוברת בחודשים האחרונים, וגם אם זה חלק מרצונה של רשות המסים להוכיח שהיא פועלת באופן אקטיבי יותר נגד המעלימים (חלק זה לא בדיוק אקטיבי, אלא כנראה תוצאה של הלשנות) - השיטות נחשפות לעין כל ומצביעות על דבר מאוד פשוט: הנורמטיביות, העובדה שאנשים עושים זאת בלי להניד עפעף, בלי פחד.

ייתכן שזה נובע מהתחושה שכולם עושים זאת, שהסיכוי להיתפס ברשתה של רשות המסים נמוך, ושאם ייתפסו - הם יצליחו להשיג הסדר מקל בתשלום כופר וכדומה.

3. חלק לא קטן מהכלכלה השחורה ומהפרקטיקה של העלמות המס מנותב גם לשוק הדיור, כפי שהיה אפשר לראות בדוגמאות שהבאנו, של אזרחים הרוכשים כמה דירות מעבר ליכולתם הכספית (כפי שהיא מדווחת "רשמית" לרשות המסים) ואחר-כך גם בהשמטות הכנסות משכר דירה. דווקא על הרקע הזה קשה להבין את אמירתו של שר האוצר משה כחלון השבוע, שהתחנן בפני המשקיעים להפסיק "לזלול" את הדירות בשוק מהזוגות הצעירים.

ראשית, משקיעים הם משקיעים. הם מנתבים את הכסף שלהם לאפיקים שבהם הם חושבים שהם ירוויחו יותר יחסית לאלטרנטיבות על רקע הריבית האפסית. כחלון לא יכול להתלונן שפלוני אלמוני בוחר להשקיע את כספו ברכישת דירות, בין אם הוא עושה זאת למען ילדיו ובין אם הוא עושה זאת כעסק לכל דבר. אם כולם ממלאים אחרי החוק, רוכשים דירה כחוק ומשלמים את מיסיה כחוק ואת פירותיה (שכר הדירה) כחוק - זו זכותם המלאה וכחלון לא יכול להתלונן עליהם או לדרוש מהם להתנהג אחרת.

שנית, כחלון היה זה שהריץ את המשקיעים בשוק הדיור לרכישת דירות, בציפייה להעלאת מס הרכישה שהוא יזם. האם העלאת מס הרכישה תצנן את פעילות המשקיעים בשוק הדיור? ימים יגידו, אבל בינתיים, כתוצאה מהציפייה להעלאת מס הרכישה, המשקיעים התנפלו על הדירות ורמתם בשוק הגיעה לרמה הגבוהה ביותר זה 15 שנה. המשקיעים "זללו" דירות בחודשים האחרונים, בפועל, בגלל כחלון. בגלל שרצו, בצדק מבחינתם, לחסוך עשרות אלפי שקלים בממוצע על מס רכישה בכל דירה.

שלישית, הבעיה היא לא שהמשקיעים "זוללים" דירות. הבעיה היא שחלקם "זוללים" את המסים שמגיעים למדינה (וצריך להיות גם הוגנים איתם: פעילות המשקיעים מייצרת הכנסות ממס למדינה וכרגע הם בשיאם). אם הם משמיטים הכנסות משכר דירה, הם זוללים מסים. אם הם רוכשים דירות להשקעה ב"תחפושת" של דירות למגורים (על שם קרובי משפחה), הם מתחמקים בפועל ממסי רכישה יחסית גבוהים.

4. מי שטוען שכל הדיבורים על כלכלה שחורה בישראל הם מופרזים, מביא את גביית המסים הבריאה במשק כעדות לכך שהמצב לא כל כך נורא. בשורה התחתונה הקביעה הזאת די נכונה: לפי נתוני האוצר אפשר לראות את הגידול הריאלי בגבייה, גידול מתמשך בקצב שנתי של כ-4%-5%, והוא אף הואץ ב-12 החודשים האחרונים, במיוחד במסים ישירים.

אבל צריך לשים לב היטב לתמהיל הגבייה: ראשית, כמעט מחצית מהגבייה היא של מסים עקיפים - מסים שקל לגבות, כמו מע"מ, מסי קנייה, מכסים, מס דלק, מס סיגריות וכדומה. כל המסים הללו הם די כבדים, אפילו בהשוואות עולמיות (למשל, מסי קנייה על רכב).

היתרון שלהם הוא שהם "לוכדים" ברשת את כל מעלימי המס ומאלצים אותם לשלם בכל זאת מס כלשהו, גם אם לא שילמו מסים ישירים כחוק. החיסרון שלהם הוא שהם רגרסיביים, כלומר אינם תלויים ברמת ההכנסה, והם פוגעים הרבה יותר באוכלוסיות החלשות.

לגבי המסים הישירים, שמרכיבים קצת יותר מחצי מהיקף הגבייה, אפשר לראות, לפחות לפי חודש יוני, שהחלוקה היא בערך כזו: כ-60% היא מהשכירים במשק וכ-40% ואף פחות מחברות ועצמאים.

אבל מה שחשוב הוא התמהיל בתוך קבוצת השכירים: מי שמשלם את רוב המסים הישירים בישראל הוא שלושת העשירונים העליונים. לפי נתוני הכנסות המדינה האחרונים, עשירונים 8-10 גורפים 68% מההכנסות הכוללות של השכירים ומשלמים 90% מהמסים הישירים, הכוללים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

צריך להדגיש שוב ושוב: בניגוד למה שנהוג לחשוב, העשירונים הללו, במיוחד 8-9, אינם עשירים מופלגים, אלא מעמד ביניים קלאסי. אפילו חלק מהעשירון העליון איננו ממש עשיר, ואפשר להגדירו יותר כמעמד ביניים גבוה ומבוסס.

במה בכל זאת פוגעים הכלכלה השחורה והבור שלה בגביית מסים? היא פוגעת ביכולת של המדינה להקצות תקציבים גדולים יותר לשירותים טובים יותר לאזרח - מבריאות, דרך חינוך ועד רווחה (למשל, הגדלת קצבאות הזקנה), והיא פוגעת גם ביכולת של המדינה להקל במשהו במסים העקיפים הפוגעים בשכבות החלשות הרבה יותר.

5. אם כחלון רוצה מאוד שחלק מהאזרחים יפסיקו לזלול מסים מקופת המדינה, הצעד הראשון הוא הנהגת חובת דיווח כללית במשק. זה לא אמור לפתור את בעיותיה של הכלכלה השחורה, כי תמיד יהיו רמאים שינסו להתחמק מתשלומי המס, אבל זה לפחות יציב סף הרתעה מסוים, ויעזור לרשות המסים לבנות מאגרי מידע אמינים יותר על הכנסותיו ועל נכסיו של כל אזרח ושל כל משק בית.

מי שמתנגד לכך בטענה כי מדובר בעודף ביורוקרטיה, וכי הדבר יביא להוספת תקנים לרשות המסים ולהוספת תקציבים - טועה ומטעה. לא מעט אנשים ששוחחנו איתם, שמבינים דבר או שניים במסים, חושבים שאפשר לעשות זאת במסגרת הנוכחית של רשות המסים.

חלק מהעניין הוא בכלל מהפכה מחשובית (אגב, בפועל זה התחיל מזמן: אזרחים יכולים לשדר את הדוח שלהם למס הכנסה באמצעות מחשב), שתדע לחבר בין כל זרועות הגבייה של המסים בישראל, בין היתר של משקיעי הנדל"ן ה"זוללים" של כחלון.

כחלון לא יכול להתלונן שפלוני אלמוני בוחר להשקיע את כספו ברכישת דירות, בין אם הוא עושה זאת למען ילדיו ובין אם הוא עושה זאת כעסק לכל דבר. אם כולם ממלאים אחרי החוק, רוכשים דירה כחוק ומשלמים את מיסיה כחוק ואת פירותיה (שכר הדירה) כחוק - זו זכותם המלאה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988