דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

חברות יחויבו לעדכן צרכנים על חוב לפני מכתב מעו"ד

כך קובע תיקון לחוק הגנת הצרכן שאושר היום לקריאה ראשונה ■ מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג: "ההצעה תאפשר לצרכנים להתגונן מפני דרישות חוב פיקטיביות"

עורך דין אהוד פלג / צילום: איל יצהר
עורך דין אהוד פלג / צילום: איל יצהר

צרכנים רבים מוצאים את עצמם מופתעים כאשר יום בהיר אחד נוחתת בתיבת הדואר שלהם דרישת חוב חתומה על-ידי עורך דין עבור חברה כזו או אחרת - החל מחברות תקשורת ועד חברות כמו איקיוטק. בשלב שבו מגיע המכתב, הם מגלים כי לא רק שנדרש מהם לשלם עבור חוב שלא ידעו על קיומו, אלא אף שכר-טרחה גבוה לעורכי דין.

המצב הבלתי נסבל הזה נמשך שנים, וייתכן שהיום נעשה צעד ראשון להסדרתו, כשברקע מהדהדת פרשת איקיוטק שהכניסה עשרות אלפים לפאניקה מיותרת בשל דרישות חוב בלתי מוסברות שנשלחו אליהם.

רק אתמול (א') פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד להסכם פשרה בתביעה ייצוגית נגד הוט ו-yes בנושא חיוב הוצאות גבייה, בנימוק שהקנסות בגין הוצאות גביית חוב נוגדים את תנאי הרישיון. וינשטיין התייחס גם להפעלת עורכי דין עבור גביית חובות, וציין כי קיימים פתרונות רבים - החל במשלוח מכתבי התראה בידי עורכי דין פנימיים, עובר במנגנון גבייה צנוע וכלה במסלול המקוצר של ההוצאה לפועל.

היום (ב') הגיעה הסוגייה גם לוועדת הכלכלה, שאישרה הצעת תיקון לחוק הגנת הצרכן שיועבר לקריאה ראשונה בכנסת, ועיקרו הסדרת הליכי גביית החובות.

לפי התיקון לחוק, החברות יחויבו לעדכן את הצרכן בדבר קיומו של החוב ולצרף תיעוד ואסמכתאות, לפני שיעבירו את הטיפול למשרדי עורכי דין. בטרם נקיטת הליכי גבייה יהיה על החברות לפרט את מהות החוב. בעת הכנת ההצעה לקריאות הבאות, יוגדרו פרקי הזמן שבהם יחויבו החברות לשגר את המכתבים וסנקציות על המפרות.

פרשת איקיוטק כיכבה בכותרות ואף בדיונים בכנסת הקודמת באמצעות הצעת חוק שניסחה המועצה לצרכנות במטרה להסדיר את אופן דרישות התשלום שמשגרות חברות לצרכנים. ההצעה לא צלחה את הכנסת הקודמת, והיום היא עלתה לדיון. חברי ועדת הכלכלה הצביעו בעדה פה-אחד.

"שיטת מצליח מכוערת"

יותר מ-10,000 תלונות התקבלו בשנתיים האחרונות במועצה לצרכנות בנושא איקיוטק, בין היתר בגין דרישות חוב של אלפי שקלים ששוגרו על-ידי עורכי דין. במועצה לצרכנות מסבירים כי מדובר בשיטה שאופיינית לחברות רבות במשק, ביניהן רשויות מקומיות, תאגידי מים, מד"א, חברות סלולר, הוט, yes ועוד.

"המהות כעת היא לאפשר לצרכן שמקבל תביעת חוב לבדוק אם יש חוב אמיתי. זאת מול מציאות של הצפת הצרכנים בדרישות חוב שנועדו לבנות על זיכרונם החלש, תוך ניצול העובדה שתקופת ההתיישנות היא 7 שנים", אמר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות. "השיטה היא שנותנים לכמה שנים לעבור ואז פונים עם איומים בהליכים אגרסיביים, והצרכנים רצים לשלב מרוב פחד. זו 'שיטת מצליח' מכוערת. הצעת החוק תאפשר לצרכנים להתגונן מפני דרישות פיקטיביות כאלה".

לאחרונה אף הגישה המועצה בקשה להכרה בתביעה ייצוגית נגד איקיוטק, בטענה כי בינה לבין הצרכנים אין הסכם מחייב, היות שהם לא ביקשו מפורשות לקבל שירותי תוכן מאיקיוטק.

גם חברות הסלולר נכללות בתביעה, בטענה כי התנהלותן היא שאיפשרה את התופעה, והן אלה שחשפו את מנוייהן לקשר עם איקיוטק. בתביעה נטען כי במשך שנים חייבו חברות הסלולר את מנוייהן בגין שירותי תוכן ישירות באמצעות הוראת התשלום שניתנה על-ידי המנוי לחברת הסלולר, מבלי שהן בדקו אם הלקוחות נתנו הסכמתם לשירות ותנאיו, וממילא מבלי שתועדה אצלן הסכמה זו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות