ועידת MAD | ועידת MAD

לוסי אהריש: "אי-אפשר להגיד שהתקשורת שמאלנית"

אהריש בוועידת MAD של "גלובס": "יהיו תמימים האנשים שיחשבו שהדלקתי משואה, ועכשיו הכול בסדר. זו זכות לעמוד על הבמה הזו ולהגיד אני כאן - ואתה לא יכול להתעלם ממני יותר"

לוסי אהריש / צילום: תמר מצפי
לוסי אהריש / צילום: תמר מצפי

בוועידת MAD 2015 של "גלובס" בשיתוף Orange - הוועידה המובילה בישראל בתחומי השיווק, הפרסום, המדיה והאינטרנט, שמתקיימת היום (ד') בתל-אביב, נערך פאנל תחת השם "הזרמים שמתאגרים את ההרמוניה", בהשתתפות לוסי אהריש מערוץ i24news; יועץ התקשורת איציק סודרי; ד"ר יפעת ביטון מהמכללה למינהל; אראל סג"ל מערוץ 20; אבי ישככרוף, פרשן וואלה לענייני ערבים; וערד ניר, עורך חדשות החוץ של חדשות 2.

לדברי ד"ר יפעת ביטון, "זו שנה יוצאת דופן מבחינת הקולות שנמשעו לגבי ההגמוניה. כולנו מרגישים היטב שיש פה שינוי במערכת. אין ספק שמערכת הבחירות המטלטלת יש בה כדי לנער עוד את הספינה הגדולה הישראלית הזו ששטה. נדמה שיש בספינה מקומות ברורים, וברור מי מחזיק את ההגה ומי בקומות התחתונות. יש שינוי בפתיחות לדברים, אבל עדיין זה נעשה בתוך מסגרת שהיא בעיקר תקשורת. התקשורת היא זו שמאפשרת אותה. היא צריכה את הצהוב, את הסיפור שלה, צריכה דמות חריגה לשים בראש הסיפור. לא דרך חוויות יומיות של קבוצות מוחלשות, אלא דרך סיפור שמישהו עומד בראשו - הערבייה שגרה בתל-אביב או הקצין האתיופי".

- לוסי אהריש, בהדלקת המשואה הושלמה המהפכה?

אהריש: "יהיו תמימים האנשים שיחשבו שהדלקתי משואה, ועכשיו הכול בסדר. עצם הדלקת המשואה ביום העצמאות הייתה כבוד גדול. זו זכות לעמוד על הבמה הזו ולהגיד 'אני כאן'. אבל זה בדיוק זה. אני כאן, ואתה לא יכול להתעלם ממני יותר".

לדבריה, "הרבה מהערבים הישראלים העבירו עליי ביקורת על זה שהדלקתי משואה, אבל אני חושבת שמה שלא הובן הוא שאפשר להתבכיין כל היום על המדינה - או שאתה יכול לקום ולהגיד שכאן אני חי, ועם כל הכבוד אני עולה על אוטובוסים והולך להצביע, וזה מה יש".

- אבי ישככרוף, שנים אתה מביא את הקול הערבי, עשית השנה את הסדרה "פאודה". אולי יש שני סוגים של ערבים, כמו לוסי שמדברת עברית נהדרת, ויש את הקול הפסלטיני?

ישככרוף: "הפריים-טיים לא הסכים לקבל את 'פאודה'. לא היה קל. באנו ליאור רז ואני לקשת, לרשת לערוץ 10, וגלגלו אותנו מדלת לדת, ואף אחד לא רוצה. בסוף yes אמרו yes. לא נראה לי שלערוץ 2 הייתה היכולת המנטלית לעקל סדרה שיותר מחצי ממנה הוא בשפה הערבית. אנחנו באנו והצגנו את הסיפור עם הצד השני. לקחנו הארד קור מחבל חמאס, והראינו שהוא יכול להיות נחמד ומאוהב באשתו".

- ערד ניר, בתוך מהדורת חדשות הכי פריים-טיים שיש - יש יכולת להחיל מבחינת הציבור דעה שונה?

"יש קונצזוס בישראל נגד הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן. הגיעו הודעות אתמול של מפלגה ישראלית מכובדת שתומכת באופן מלא בהסכם הזה, כולל נימוקים שממתייחסים לתוכנית הגרעיו הישראלית, אם יש דבר כזה. לא ראיתי היום בעיתונים אזכור לזה. זו הרשימה המשותפת הערבית. הצלחנו להזכיר את זה במהדורה אתמול במילה אחת או שתיים, אבל כלאחר-יד. היום גם לא בעיתון 'הארץ' לא ראיתי את ההתייחסות להודעה של רשימה מכובדת בכנסת ישראל.

"זה נובע מאותה סיבה שבמהלך המלחמה התקשורת הישראלית מתגייסת. לא רק במלחמה האחרונה אלא בכל המלחמות. כמי שמופקד על חדשות חוץ, אני רואה מלחמה אחרת לגמרי מזו שמשודרת כאן בישראל. הצלחתי להביא את התמונה שאני ראיתי של מה שקרה בעזה, של ההרס ושל ההרג".

- אבל הציבור הירשאלי הוא צד במלחמה ולא רוצה לראות את הצד השני?

"אימא שלי גרה באשדוד, והיא לא צריכה לרוץ 3 פעמים ביום בגלל אזעקות למרחב מוגן. נכון, אותה פחות מעניין מה קורה בעזה. אבל אני צריך לתת שירות לצופה קודם כל מתי עליהם לרוץ למקלטץ בגלל זה הפכנו כולנו לערוץ חדשות".

- אראל סג"ל, גם בימי מלחמה צריל להראות את שני הצדדים?

סג"ל: "אני לא מכיר דוגמאות שמדינות שידרו את הצד השני. בבריטניה עד כמה שידוע לי לא דיווח על מה שקורה בגרמניה. ערד ניר ואני - אני מייצג יותר אנשים מבחינת העמדות הפוליטיות שלי, ואין לי מקום במדורת השבט של הערוץ. מבחינת התפיסה העיתונאית של ערד, היא לגיטימית. אבל בזמן מלחמה אני מאמין שאני יהודי וישראלי וקודם כל בעד הצד שלי. לכן מיותר להציג תמונות שמרצועת עזה בזמן מלחמה, כמו ששם לא יראו תמונות מישראל.

"ממילא שופטים אותי כמו תושב עזה. זה לא משנה, בסופו של דבר נגיע לאותה תוצאה. בזמן המלחמה אני לא משדר תמונות מעזה".

ניר: "גורמי ממשל ישראלים מלמעלה ועד למטה באים בטענות שאנחנו לא מראים מספיק את מה שקורה בצד השני. משום שהציבור בישראל חושב שלא נעשה בשמו, כלומר שההרס בעזה נעשה כדי להעביר מסר לציבור הישראלי. התקשורת לא התנהלה על-פי הציפיות של גורמי השלטון".

סג"ל: "אני לא מתבכיין שאני לא בפריים-טיים, אני מרוצה מהמקום שלי למטה. התקשורת כשלה לחלוטין עם כל הניסיונות. הין אתר ועיתון שעבדו להפיל את ראש הממשלה, היה ערוץ טלוויזיה שניסה לייצר קואלציות חלופיות.

"למדנו שבעידן של רשתות חברתיות, השפעת התקשורת היא לא מכרעת. ולאט-לאט זה קורה ליותר יותר אנשים. בסוף לא תפתח גלי צה"ל. אתה יודע בדיוק את העמדות של המראיין ושל ערוץ 2. העמדות שלי אולי מוטעות. מבחינה מספרית, רוב הציבור תומך בימין ובמפלגות הדתיות".

איציק סודרי: "הבנו את נפלאות הרשתות החברתיות. דרך קבוצות וואטסאפ הקמנו עשרות קבוצות שדרכן ידענו להעביר מידע שוטף, וזו הייתה הדרך שלנו. הסיקור היה נורא בעבר, ואז באה התקשורת ועברה מהפכה. אנחנו לא מבינים את השפה של ש"ס. היום כולם באים מהציבור הדתי-לאומי. זה אסון למפלגות החרדיות שאיש דתי-לאומי מסקר אותן. זה סיקור שמונע משנאה ומהשקפת עולם מנוגדת. זה יותר גרוע מחילוני שמסקר חרדים".

ערד ניר: "אתה רוצה סיקור לא סקטוריואלי? כמו שאני לא רוצה שערבי יסקר ערבים ואתיופים את האתיופים".

סודרי: "פה זה יותר גרוע. זה שתי קבוצות שמתחרות, שכל אחת חושבת שחוכמת התורה מצויה אצלה. יש מאבקי יוקרה מי דתי יותר טוב, חרדי או לאומי. זה לא חילוני אלא דתי-לאומי, ואז הוא בא עם המטען העודף שלו, עם הדעות הקדומות שלו מהישיבה שלו. מהנקודה הזו מתחיל את הסיקור, וזה הגרוע ביותר".

אהריש: "כל מגזר יש לו כתב בערוץ 2. מסמנים וי, על ערבי, על אתיופי, על דתי ועל מזרחי אולי. זה מה שרואים על המסך. אי-אפשר להתעלם מזה".

ישכררוף: "אני גאה להיות חלק מהתהליך שעובר על אופן צריכת התקשורת והחדשות. יש הישגים יוצאי דופן, ועדיין כולנו ישנים בעמידה וחושבים עדיין במונחים של ערוץ 2 וערוץ 10 ו'ידיעות אחרונות'. הציבור כבר 14 צעדים לפנינו.

"במלחמה האחרונה ינון מגל היה עורך ראשי בוואלה ניוז. הוא שתבע את הסיסמה 'קודם כל ישראלים'. אבל הוא גם זה שאיפשר לי לדבר שעות על שעות על הצד הפסלטיני ועל מה שקורה ברצועה, ובכל יום הבאנו עזתיים לשידור שדיברו. אפילו בכלי תקשורת שלכאורה הוביל קו ישראלי.

"להיכנס לכל כתבה זו חוויה. בכל ידיעה על עזה ועל פסלטינים ישר יש תגובות שאני בוגד וגזען, זה מזעזע, וזה דוחה. וזו המציאות".

אהריש: "העניין הוא שכולנו ישראלים וחווים את הגורל המשותף כשכולנו הולכים למקלטים. אם אני רוצה לקחת את אמות המוסר שלי ולהשוות למדינה אחרת ולהגיד שבארה"ב לא ישאלו מה קורה בצד השני. אני לא מתיימרת להשוות את צורת ההתנהגות שלי לאלה של הפסלטינים, שמחנכים את הילדים לשנאת יהודים. לא! אני רוצה לשאוף להיות משהו יותר טוב".

ישכררוף: "כולם כאן בסך-הכול נהנים מחשיפה תקשורתית מכובדת".

סג"ל: "יש מגזרים - חרדי, דתי-לאומי, ערבי, פמיניסטי, מזרחי. אחת הבעיות היא ש-30 המנדטים שהליכוד קיבל זה הרוב בעם. זה לא מיעוט".

אהריש: "זה לא רוב העם. יש אנשים שיש להם התנהגות מסוימת..."

סג"ל: "אותם 30 מנדטים - יש להם ייצוג בתקשורת? ייצוג אמיתי?".

אהריש: "אי-אפשר להגיד שהתקשורת היא שמאלנית".

צרו איתנו קשר *5988