ביום שלישי האחרון שבר השקל את שיא כל הזמנים כלפי סל המטבעות. במקביל התפרסמו בישראל נתונים כלכליים שמחקו חיוכים רבים בירושלים. התוצר הלאומי לרבעון הראשון עלה רק ב-2% במונחים שנתיים, כאשר מה שבולט במיוחד הינו הירידה ביצוא ובהשקעות בנכסים קבועים. היצוא ברבעון השני ממשיך לצנוח (17% ירידה ביצוא סחורות) כשהפעם לירידה בתעשייה המסורתית מתווספת גם ירידה ביצוא ההיי-טק. הקשר בין כל אלו חד ערכי. שקל חזק שווה כלכלה נחלשת.
את הקשר הזה מבינות כל המדינות שנאלצו בעל כורחן לקחת חלק במלחמת המטבעות. ארה"ב, בריטניה, יפן ולאחרונה גם גוש האירו, השיקו תכניות הקלה כמותית שמטרתן הסמויה או הגלויה הייתה החלשת המטבע לטובת התאוששות הכלכלה המקומית. בגוש האירו נשמעים לאחרונה קולות הקוראים ליציאתן מהגוש של המדינות החזקות דווקא, ועל ידי כך להחליש עוד יותר את האירו, מה שייתן דחיפה לכלכלות המדינות המקרטעות. אני לא בטוח עד כמה זה מהלך נכון. מה שבטוח, ארה"ב בוודאי לא תאהב את התוצאה.
היחלשות האירו למרות ההסכם עם יוון בשבוע שעבר וירידתו מסף 1.1 דולר לאירו הפעילה את הספירה לאחור לגבי התגובה האמריקאית. ביום שישי בערב שמענו את מיודענו פישר המכהן היום כסגן יו"ר הפד. אני הייתי מקשיב לו הרבה יותר מאשר לכל אלו שהבטיחו לנו העלאת ריבית ביוני. פישר מודאג מאינפלציה נמוכה ואומר שהריבית לא תעלה עד שהאינפלציה תתייצב; ובתרגום לעברית, גם העלאת ספטמבר עוד רחוקה. הרמז העבה שלא הספיק בינתיים לשחקני שוק המט"ח ילווה קרוב לוודאי ברמזים נוספים בהמשך עד שהשוק יבין שהדולר חזק מדי לארה"ב והיא תעשה כל שביכולתה להחלישו על מנת שהתאוששות הכלכלה תימשך.
נאום פישר הוא בבחינת חדשות רעות לבנק ישראל. עד כה מה שהחזיק את הצמד דולר/שקל ברמה סבירה שאיתה נראה כי המשק מסוגל להתמודד הייתה עוצמתו בעולם. ההשתוללות הספקולטיבית לה אנו עדים במשך למעלה משישה חודשים בשוק הישראלי הביאה את השקל לשיא כל הזמנים, אולם זה בא לידי ביטוי בעיקר בשער האירו לעומת השקל (נגע כבר ברמת שפל של 4.12 שקלים לאירו), כשעוצמת הדולר בעולם קצת סנוורה עיניים ושמרה באופן מסוים על עוצמתו גם אצלנו - כל זאת עד למסיבת העיתונאים המפורסמת לפני כמעט חודש. מאז אנו חווים צניחה של ממש בשערי כל המטבעות לעומת השקל, צניחה שאין לה כל הסבר למעט פעילות ספקולטיבית רחבת היקף. כל זה קורה על רקע ירידה בהיקף הפעילות של הגופים המוסדיים, ירידת היקף ההשקעות הזרות בישראל והגילוי האחרון שאולי הפתיע חלק מאתנו - שמרבית המשקיעים שנהנים מפירות הרכישות והאקזיטים בהיי-טק הישראלי הינם זרים. כך שגם הבלון האחרון שמנסה להסביר את התחזקות השקל כתוצאה מהאקזיטים בהיי-טק מתפוצץ.
בהיעדר פעולה אגרסיבית ביוזמת בנק ישראל והאוצר, שינוי מגמת הדולר החזק בעולם עלול לפגוע משמעותית בכלכלת ישראל. הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר משקפים דולר גבוה יותר, והמשך היחלשותו ברבעון השני תביא לירידה נוספת בנתוני הצמיחה ולפגיעה קשה יותר ביצוא. כל היחלשות נוספת תהיה קריטית הן ליצוא והן לתעשייה המקומית. כשהשקל מתחזק מקפיאים קודם כל השקעות בנכסים וציוד, בהמשך גם בכוח אדם ובשלב הבא מעבירים קווים לחו"ל.
האם בנק ישראל, שמבין זאת היטב, החל סוף סוף להפעיל טקטיקות חדשות במלחמת המטבעות? מיום שישי אחר הצהרים ועד הערב נחלש השקל לעומת הדולר כמעט באחוז, תופעה די נדירה בשנים האחרונות. בנק ישראל אינו מדווח ואף אסר על הבנקים לדווח על פעולותיו. מעניין יהיה לראות כיצד יגיב לכך השוק השבוע.
יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.